"יש לי לב אחד שנשבר שלוש פעמים בהודעות שבר נוראיות; נפילת בני בכורי אוריאל בקרב בלבנון, פטירת אישי אליעזר משברון לב, ונפילת בני השני אלירז בקרב בעזה. עם הלב הזה יצאתי אל עמי ובמילים פשוטות, בשפת הלב השבור, דיברתי על הארץ הזאת ומורשתה...", כך אמרה מרים פרץ (64), בנאומה האישי והמרגש בטקס פרסי ישראל, אשר התקיים במוצאי יום העצמאות (ה'), בבנייני האומה בירושלים.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• האסון בערבה: תשעה בני נוער נספו בנחל צפית
• חמשת המשפטים הכי מעצבנים שהמורים שלנו אומרים
• מתקשה להתרכז: "הפרעת הקשב שלי היא אני"
  

פרץ הייתה אחת מ- 16 כלות וחתני הפרס, אשר זכו בפרס מפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. פרץ היא אשת חינוך ישראלית, ששכלה שניים מבניה בעת שירותם הצבאי, ומאז החליטה להקדיש את חייה לחינוך ולהנחלת המורשת היהודית והציונית כשהיא מרצה בפני בני נוער וחיילי צה"ל, תוך שהיא מסייעת למשפחות שכולות ולפצועי צה"ל.

מרים פרץ © מוטי קמחי

הנאום אשר נשאה פרץ בטקס, בשם שאר כלות וחתני הפרס, לא השאיר ולו עין אחת יבשה בקהל ואף עורר תגובות אוהדות ותומכות ברחבי הארץ כלפי האישה המגדירה את עצמה כ"אישה פשוטה". בדומה לרבים, גם אני נותרתי ללא מילים. דבריה עוררו בי השראה ואני מרשה לעצמי לומר כי הם הפיחו בי תקווה לעתיד טוב יותר.
בנאומה, שנוסח ו"הוגש" בצורה כה נכונה, עד כי אינני בטוחה אם קיים אדם שיכול היה לנסח זו בצורה טובה יותר, התייחסה פרץ לערכים כמו אחדות, הבנה ויכולת להכיל את האחר השונה מאיתנו. כלו אלו הם ערכים שאני מאמינה בהם ובכך שקיומם יכול לעורר שינוי אמיתי במצב הלא פשוט בו שרויה מדינתנו. אחד המסרים הבולטים והעוצמתיים ביותר בעיניי שהועברו בנאומה של פרץ הוא אהבת העם שלנו, אף על פי שאינו מורכב ממגזר אחד, אלא ממגוון רחב של מגזרים עם אמונות, דעות ורצונות השונים אלו מאלו.

את נאומה של פרץ ליוו מחיאות כפיים ותשואות ממושכות, ודבריה נגעו ללב שומעיה ולא השאירו אף לא אדם אחד אדיש למשמעותם העמוקה. השפעת הנאום והחותם שהוא הותיר אצל שר החינוך, ח"כ נפתלי בנט, היו גדולים אף הם, שכן יום לאחר קיום הטקס הנחה בנט את מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, ללמד בבתי הספר את נאומה של פרץ, אשר לדעתי אכן צריך להישמע בכל בית ספר, בכל כיתה ולחדור עמוק ללב של כל תלמיד ותלמידה במערכת החינוך. 

אני מאמינה כי סיפורה של מרים, ללא קשר לנאום המרשים והמרגש שנשאה, מהווה דוגמה ומופת לכולנו, ילדים ומבוגרים כאחד. בעיניי מדובר באישה חזקה שלא נתנה לשכול לשאוב אותה אל בור ללא תחתית. מקרים כמו אלו יכולים בקלות לגרום לרבים מאיתנו לאבד את עצמנו, אך היא גילתה עוצמות נפש, שלא קיימים בכל אחד, ובמקום לאבד את עצמה ולשקוע בעצב ובכאב, היא בחרה בחיים והצליחה לתעל את רגשותיה ואת ניסיון עברה הקשה, על מנת לעזור ולסייע לאחרים. זאת לפי דעתי, גדולתה והסיבה שכל תלמידי ישראל צריכים לשמוע את שמה, גם אם בפעם הראשונה בחייהם, ולהכיר לפחות חלק מסיפורה.

מלבד סיפור חייה, אני סבורה כי כל מורה יכול להשתמש בנאומה של מרים, בכדי להקנות לתלמידיו ערכים מוסריים חשובים כמו קבלת האחר וחיזוק הפלורליזם, ואולי אפילו יצליחו דבריה להשפיע עליהם, על דור העתיד, שיאמץ אותם וינהג לפיהם, וכך נצעוד יחדיו אל עבר מטרה גדולה יותר – הפיכת החברה הישראלית לטובה יותר, מקבלת, תומכת, מבינה וסובלנית. לפי דעתי, מדובר ב"שיעור לחיים, כזה שחשוב לא פחות מאשר מתמטיקה, תנ"ך או היסטוריה.