מבית החולים אל המגרש: הנערה שלא ויתרה על הכדורסל. צילום: נטלי גיל

מבית החולים אל המגרש: הנערה שלא ויתרה על הכדורסל

נועה גורדון מהוד השרון עברה דרך לא פשוטה עד לאולימפיאדת הילדים, בה תיקח חלק בסוף החודש. מנידוי חברתי ומצב נפשי ירוד, עד להתמודדות עם מחלה שהשפיעה על חייה מקצה לקצה והקשתה עליה להמשיך בתחום שהיא אוהבת יותר מכל - כדורסל

נועה גורדון (14 וחצי) מהוד השרון, הייתה ילדה ספורטיבית ובריאה, שאפילו לא נדבקה בצינון, עד שביום אחד נודע לה שהיא חולה במחלת עור נדירה בשם דרמהטומיוסיטיס ומאז חייה השתנו מקצה לקצה. היום, לאחר שהחלמה וחזקה לעסוק באהבה הכי גדולה שלה, הכדורסל, היא מספרת בגילוי לב על ההתמודדות עם המחלה והתקווה שהגיעה אחרי.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

"התחילו לי נקודות אדומות באצבעות. היה לי זיהום בקרקפת ורזיתי מאוד, הגעתי ל-29 קילו. אז הלכנו לבית החולים, כדי להתחיל דיאטת השמנה ושם אמרו לי שזה לא זה", סיפרה גורדון לפרוגי על הדרך לגילוי המחלה. לדבריה, רק לאחר מספר ימים גילו שהיא חולה במחלה הזו והגילוי דרש זמן בשל העובדה שמדובר במחלה נדירה מאוד בקרב ילדים.

בסופו של יום, היא אושפזה במשך שמונה ימים, שהיו עבורה קשים ביותר וכללו אין ספור כדורים, אינפוזיה, בדיקות דם ודברים רבים אחרים שנאלצים לעבור בבית החולים. היא אמרה כי עד עכשיו הצלקת מהתקופה הזו נותרה עמוק בליבה: "יש לי הרבה טראומה מהחוויה הזאת".

גורדון בזמן המחלה © צילום פרטי

דרמהטומיוסיטיס היא מחלה הפוגעת בעור ובשרירים במקרה של נועה, המחלה פגעה רק בעור, אך אם היא הייתה מגיעה לבית החולים ימים ספורים בלבד לאחר מכן גם השרירים שלה היו ככל הנראה נפגעים. במקרה של פגיעה בשרירים אין אפשרות לזוז ובלתי אפשרי לפתור את המצב.

מילדה שאוהבת ספורט לכזו שלא יכולה לזוז

הטיפול של נועה נמשך כשנה, בה היא נטלה כמות רבה של כדורים שונים. "היה כדור ממש מגעיל, שעשה לי לא טוב והייתי צריכה לקחת פעם בשבוע", היא נזכרת. "כבר כמה ימים לפני הנטילה התחלתי להרגיש לא טוב, אבל זה היה פסיכולוגי. ידעתי שאני עומדת לבלוע אותו, אז הייתי צריכה לעבור לזריקות של הכדור פעם בשבוע".

איך הטיפול השפיע עלייך?

"הפכתי מילדה שעשתה הרבה ספורט כל יום, לילדה שלא יכולה לזוז ולא יכולה לצאת לשמש. התביישתי מאוד לצאת מהבית, כי כדור אחד שלקחתי מאוד ניפח אותי".

הוא שינה בך משהו גם מבחינה חברתית?

"לפני המחלה היו לי הרבה חברים, ופתאום איבדתי את רובם. לא ידעתי איך לפנות אליהם והתביישתי באיך שהייתי נראית בגלל הכדורים".

בלי הכדורסל והחברים
בלי הכדורסל והחברים © צילום פרטי

ואז נאמר לך שאת לא יכולה לעסוק יותר בכדורסל.

"הייתי עוד יותר מתוסכלת. הכדורסל היה כל החיים שלי לפני המחלה ופחדתי שאני לא אוכל לחזור יותר לשחק, גם בגלל שזה משחק חברתי התחברתי לבנות בקבוצה ופתאום נותק הקש. זה ממש שבר אותי".

שלוש שנים אחרי - מתכוננת לאולימפיאדת הילדים

היום, שלוש שנים לאחר שהחלימה, חזרה גורדון לעצמה ומנהלת שגרת חיים עמוסה הכוללת לימודים ואימונים. בקרוב, היא תתחרה באולימפיאדת הילדים, אשר מגיעה לראשונה לישראל. גורדון מלאה בהתרגשות לקראת התחרות הגדולה, אך לא שוכחת להודות למשפחתה על התמיכה לאורך כל הדרך ועל העידוד לחזור לשחק כדורסל. 

"אחרי שהחלמתי וכבר חזרתי לבית הספר, המאמן שלי מהעבר ראה אותי בבית הספר ולחץ עליי לבוא לאימונים. מאוד חששתי לעשות את זה, בעיקר מפני שלפני המחלה, כל השחקניות היו חברות מאוד טובות שלי וניתקנו קשר בגלל המחלה. חששתי שהן לא יקבלו אותי, אבל כשחזרתי הופתעתי לגלות שהן קיבלו אותי בצורה מאוד יפה, הרבה מעבר למה שציפיתי והיום אנחנו בקשר מצוין".

נועה עם חברותיה לקבוצה © צילום:  נטלי גיל

כשגורדון מביטה לאחור וחושבת על התקופה הקשה שעברה, היא מתגאה בדרך שבה התמודדה עם המחלה, על כך שלא וויתרה לעצמה ועל כך שחזרה לעשות את מה שהיא אוהבת למרות כל החשש והקושי. "החלום שלי הוא להיות שחקנית כדורסל מקצועית", היא אומרת בביטחון מלא. "עברתי דברים שלא חשבתי שאני מסוגלת לעבור והיום אני יודעת שאם אני מספיק רוצה להשיג משהו - אני אצליח. אני יודעת איך למצוא את הכוחות, גם כשהכי קשה להמשיך הלאה והכי קל פשוט לוותר".

 נועה גורדון תיקח חלק באולימפיאדת הילדים, שמגיעה לראשונה לישראל בחסות וביוזמת עיריית ירושלים ובשיתוף עם ארגון ה-ICG  (International Children Games) ותיערך בירושלים בין התאריכים 29 ביולי – 3 באוגוסט 2018. באולימפיאדה ישתתפו 1,500 ילדים  מ-69 ערים ו-30 מדינות ברחבי העולם.

 

 

תגובות