חיים משותפים בקיץ: בני הנוער שבחרו לנפץ את הסטיגמות
כ-100 בני נוער ומדריכים מהמגזר היהודי והערבי, הפעילים בארגוני הנוער השונים, הקדישו יומיים שלמים מהחופש הגדול שלהם דווקא להידברות. נערה מהמגזר היהודי ונער מהמגזר הערבי בטור מיוחד על החוויה המשותפת והמשמעותית שעברו
בצל המצב הבטחוני הנפיץ והבוער במדינה, חילופי האש וההאזעקות, בחרו למעלה מ-100 בני נוער מהמגזר היהודי והערבי כאחד להניח את הדעות הקדומות בצד לטובת שיח והדברות, מתוך אמונה שלנוער יש כח לחולל שינוי בחברה הישראלית. ליגל אביקזר ומאזן חאתם איוב מספרים על "סמינר החיים המשותפים" של מועצת ארגוני הילדים והנוער בישראל בשיתוף עם קק"ל,
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- עבודת החלומות: החברה שתשלם לכם 200$ על שינה
- בדרך לרישיון: כל מה שאתם צריכים לדעת על חנייה בטסט
- הטיהור: הסיטואציות המעצבנות שהיינו רוצים להעיף מחיינו
ליגל אביקזר- "רוצה לחיות בשלום וללא סטיגמות"
שמי ליגל אביקזר, בת 16 מראשון לציון, חניכה בארגון "בתי הנוער נחשונים – נוער יוצר ומגשים". בעודי מתלבטת אם לצאת לסמינר, תהיתי אם נצליח להסתדר על אף חילוקי הדעות, משום שאני מאמינה שרובנו מגיעים לדבר כזה עם דעות קדומות אשר איתן גדלנו.
כשהגעתי לקבוצה שלי, הרגשתי שיש לנו חלק משותף וחלק פחות משותף. היו חילוקי דעות בנושאים שונים. אבל, באופן כללי כל חברי הקבוצה קיבלו את הדעות אחד של וזכינו להקשבה הדדית. זאת אף על פי שבשגרת היום יום שלנו, לא יוצא לנו לפגוש בני נוער שמגיעים מאזורים ומגזרים שונים, שכן לרוב כל אחד מגיע מאזור אחר ומבתי ספר נפרדים.
למרות זאת, אני חושבת שהמפגש הזה בעל חשיבות רבה ואפילו משנה חיים. אף על פי שאנחנו פחות מכירים אותו, המגזר הערבי הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית וכולנו צריכים לחיות יחד. אני רוצה לחיות בשלום וללא סטיגמות.
כשהמשפחה והחברים שמעו שאני אשתתף בסמינר, הם חשבו שזה רעיון טוב וכי מדובר בהזדמנות שלא מקבלים בכל יום. קשה לי להעביר את העוצמות והחוויה המשותפת שחווינו, זו הייתה חוויה חד פעמית, שצריך לעבור אותה כדי להבין. היא העניקה לי הזדמנות ללמוד יותר, להכיר אנשים שלא חשבתי שאי פעם אכיר ובעיקר - לדבר, לשתף וליהנות עם קבוצות אחרות בחברה שלנו.
מאזן חאתם איוב - "מצאנו את המשותף בינינו"
שמי מאזן חאתם איוב, בן 16 משפרעם, חניך בארגון "צופי השלום במגזר הערבי". זו השנה השנייה בה אני משתתף בסמינר. בהתחלה, קצת חששתי מהמפגש, חששתי מהלא מוכר ומאיך שהצד השני יגיב. אך כשהתחלנו לשוחח, להיפתח ולהבין מה כל אחד חושב על האחר, מצאנו את המשותף בינינו, תוך שהפחד והחשש התנדפו.
יחד התחלנו לחשוב על פתרונות משותפים, כמן להפגיש בין בני נוער מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי, כבר מגיל צעיר. כשמתחילים להכיר מגיל צעיר - תהיה חברות ולא שנאה. במסגרת ארגון "צופי השלום במגזר הערבי", אנחנו עורכים פעילויות המשותפות לכל המגזרים, אבל בבית הספר זה לא קורה, על אף שזה חשוב מאוד בעיניי.
נשאלו בסמינר על נושאים לא פשוטים לשני הצדדים וענינו על שאלות שמחייבות להתמודד עם הסיטואציה, אך זה נתן לכל הצדדים להתמודד ולהבין את המקום בו אנו חיים. המטרה הייתה לחשוף את בני הנוער למציאות אחרת, ללא סטיגמות. ההתמודדות אף נתנה לנו רצון להמשיך בהדברות ולא לעצור.
|