מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי מודעת לנושא של איכות הסביבה ולסוגיה של זיהום הפלסטיק. זה פשוט החינוך שקיבלתי, אבל לא ידעתי איך אני יכולה לעזור להפיץ את הבשורה. חשבתי, חשבתי ונתקעתי, עד שלאחרונה נתקלתי בהרבה פלטפורמות שמתייחסות לבעיה הזאת. אחת הכתבות שקראתי, פורסמה בכלכליסט והתייחסה לכך שהיקף השימוש בכלים חד פעמיים בישראל הוא מהגבוהים בעולם וכי חוף הים הישראלי הוא מהמזוהמים בעולם. נתון נוסף שצוין בה הזהיר כי עד שנת 2050, יהיו בים יותר מוצרי פלסטיק מאשר בעלי חיים.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• בלי חדר כושר: אימון לזרועות חטובות
• לפני ההמראה: הדברים שחשוב לזכור לקראת הטיסה
• אין דבר כזה מכוער: הנער שיגרום לכם לאהוב את עצמכם
  

הנתונים הללו גרמו לי לערוך חשבון נפש עם עצמי ועם משפחתי. עד כמה אני מזיקה לכדור הארץ? כלומר, עד כמה אני בתור בן אדם אחד מתוך שמונה מיליארד בני אדם שחיים היום על כדור הארץ תורמת למה שלכאורה אמור להיות סוף העולם? בסופו של דבר, הגעתי למסקנה, שבתור אחת חלקי שמונה מיליארד מתוך העולם הזה, אני לא מזיקה יותר מדי. בבית שלי אנחנו ממחזרים ניירות, בקבוקים, אריזות, קוראים חדשות באינטרנט, לא מגזימים בקניות, משתדלים לא לזרוק אוכל ולא לנסוע במכונית שלא לצורך. אבל, אז חשבתי לעצמי: "אני רק  אחת מתוך שמונה מיליארד, כמה כבר הדאגה שלי לכדור הארץ משנה משהו? כמה אנשים יש בעולם שחולקים את אותה דאגה לעולם הזה וגם פועלים על מנת שלא להזיק לו עוד?". אני לא יכולה למדוד את הנתון הזה במדוייק, אבל אני בטוחה שלא רוב העולם כך. הרי לא כולם מודעים או מגלים מספיק אכפתיות כלפי הסכנות שבזיהום הפלסטיק.

"עד כמה אני מזיקה לכדור הארץ?" © צילום: shutterstock

לאחר שעברתי מספר ימים של חשבון נפש מרוכז, החלטתי שזאת המשימה שלי כרגע - אני רוצה להעלות את המודעות ולחולל שינוי, אבל זה לא כל כך פשוט כמו שחשבתי. איך אני מעירה לאדם על הרגלי השימוש שלו בכלים חד פעמיים או בשקיות פלסטיק? כיצד עליי להסב את תשומת ליבו של האחר לנושא מבלי להרגיז, להציק ולהתערב? האם זה בכלל מתפקידי לחנך אנשים אחרים, צעירים ומבוגרים ממני, משפחה וחברים, מכרים וזרים? ואם כן, איך אני אמורה לעשות זאת? אחרי תהיות רבות, הגעתי למסקנה שהדרך הנכונה היא להתחבב על האדם האחר, כדי שהוא יזדהה איתך וירצה לשמוע את מה שיש לך להגיד, לשקול את דבריך ברצינות ולגבש דעה זהה או דומה לשלך או לפחות לגרום לעניין להיחקק במוחו, על מנת שיוכל להעביר זאת הזאת הלאה, לקרובים שלו ולהצית דיון רחב בנושא.

אך לצערי, אין לי זמן להתחבב על כל אחד ואחת שאני רוצה להשפיע עליהם, משום שאני עוד תלמידה בתיכון, שלא מספיק מבינה בנושא ועמוסה במטלות אחרות. אז אתם בטח חושבים לעצמכם עכשיו בלב, שאם זה היה מספיק חשוב עבורי, כבר הייתי מקדישה את כל כולי לעניין ולא מתרצת. אז כן, אולי אתם צודקים. אני לא הטיפוס המוחה ואני לא חושבת שאני הבן אדם שיחולל את השינוי. ואולי, זה לא התפקיד שלי, נערה מתבגרת בת 17 וחצי, אלא התפקיד של כולנו? 

© צילום: Fotolia

התחלתי בלספר עד כמה חשובה לי איכות הסביבה ועברתי למחאה, שהיא יותר מכזו. המחאה הזו כולה שלנו, בני האדם, שקשה לנו לא פעם לחולל את השינוי שחלמנו עליו במבט ראשון וחשבנו שיהיה לנו כל כך קל להוביל אותנו. אבל, אף על פי שזה קשה - זה אפשרי, כל עוד מספיק נרצה בכך. הכוח בידיים שלנו - שלי, שלו ושלכם. בואו נייצר את השינוי שאנו רוצים לראות סביבנו!