כשפז איזנטל גלר (27) מרמת גן, החלה את שנה ג' במסגרת לימודי העיצוב בשנקר ונדרשה לבחור נושא שמפריע לה בחברה, ולפעול על מנת להשפיע עליו מחוץ לכותלי האקדמיה, מיד היה לה ברור שהבחירה שלה תהיה בריונות ברשת. "הבנתי שזו תופעה שאי אפשר למנוע, אבל אפשר לעזור למי שסובל ממנה", היא אומרת לפרוגי.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• אפקט הפחד: התופעות האפלות והעל טבעיות
• תלמידי תיכון וכבר סטודנטים: "תמיד רציתי ללמוד רפואה"
• עיוורי צבעים? חמש עובדות שלא ידעתם על כלבים
  

החיפוש שהוביל לבחירה

ברגע שאיזנטלר גלר ראתה כתבות ישנות וחדשות שנעשו בנושא ועל דוד-אל מזרחי ז"ל, ששם קץ לחייו בעקבות בריונות ברשת, היא הבינה עוד יותר כי זו הבחירה הנכונה. לאחר מכן, היא הגיעה לכיתה וקיימה בו דיון, שבו הם הגיעו למסקנה חשובה - "אם אין מי שיקשיב לילדים האלו, אנחנו יכולים להיות המקום הזה". באותה הנקודה עלה לה הרעיון שמהר מאוד הפך למיזם חשוב - להיעזר בסטודנטים ובבוגרים, אנשים שלא מזמן היו במצב של הילדים ולחבר אותם לילדים והנוער, כך שיוכלו להיות שם בשבילם, לייעץ ולתת אוזן קשבת. "הבוגרים הם 'אחים גדולים' לילדים, גורם חיצוני שלא מכיר אותם ולכן לא שופט אותם, אלא שומע אותם כמו שהם", היא מוסיפה. כבר לאחר אותו הדיון, הכינה איזנטלר גלר את העיצוב הראשוני ולאחר שלושה שבועות כבר הקימה את העמוד.

אחים גדולים

מה עומד מאחורי השם המיוחד של הפרויקט? לדבריה, היא חיפשה שם פשוט וקליט, שיעביר את המהות של הפרויקט - לכל ילד מגיע אח גדול שיעזור לו, יקשיב לו ויהיה שם בשבילו. "אח הוא בן משפחה וזו המטרה בסופו של דבר, שהילד ירגיש שיש לו תמיד לאן לפנות כמו לאח גדול שנותן עצה".

כשפז חוזרת לאחור, היא נזכרת בילדות הלא פשוטה שעברה. "חוויתי ריבים עם ילדים אחרים. אני זוכרת שפעם שתי בנות לקחו את תכולת התיק שלי ושפכו אותה על הרצפה, וזה היה משפיל. למזלי, תמיד היו לי חברים שיכולתי לשתף ושעמדו להגנתי במקרים האלו, ולא חוויתי חרם. עברתי המון קשיים כמו כל ילד והתמודדתי איתם באמצעות קריאה, כתיבה וציור. אני חושבת שכל אחד מאיתנו מתמודד עם קשיים כאלו, גם בתור ילד וגם כשהוא גדל. לאף אחד לא קל בגילים האלו והיום הכל מוקצן בגלל המדיה החברתית".

אז איך זה עובד?

"הפרויקט בא לעזור לכל הילדים והנוער שחווים בריונות רשת, שיימינג, בריונות בכלל, או סתם צריכים לדבר עם מישהו. מטרת העל היא לתת להם מקום בטוח, שאליו ירגישו בנוח לפנות אם הם צריכים עזרה, גם באופן אנונימי. אפשר להתייעץ איתנו בהודעה פרטית, לשתף את הסיפור האישי, או לקרוא בסטורי עצות. אנחנו מעלים לשם שאלות ותשובות בסיטואציות יומיומיות שהילדים נתקלים בהם ושואלים אותנו. הבוגרים והילדים נותנים תשובות ואנו מעלים תשובות נבחרות, כך שילדים רבים יכולים להזדהות ולקבל עצה".

הנוער של היום מתמודד עם לא מעט בעיות וקשיים. למה בחרת לשים דגש דווקא על בריונות ברשת?

"פעם הבריונות הייתה רק במפגשים חברתיים ובבתי הספר, היום זה תוקף אותך בכל מקום. אם אתה עם הטלפון הנייד - אתה חשוף. כל כך קל לפגוע, אפשר להסתתר מאחורי מסך ואתה אפילו לא רואה במי פגעת. הרשת תמיד שם, בין אם זה בוואטסאפ או באינסטגרם ואין איך להתחמק מזה".

אילו תגובות קיבלת מבני הנוער בעקבות הפרויקט?

"ילדים ונוער שראו את הפרויקט כתבו לנו שהוא מדהים, ושהם גם רוצים להתנדב ולעזור לילדים אחרים. ההתנדבות היא מגיל 18 ולכן הם עוזרים בתגובות לסיפורים של ילדים שעולים בעמוד. ילדים שהעברנו למתנדבים כתבו תודה רבה ושזה עזר להם לדבר עם המתנדבים. הם גם כתבו שהם ממליצים לילדים אחרים לנסות גם. ילדים שחלקו איתנו את הסיפור שלהם, כתבו שהם לא דיברו על זה עם אף אחד במשך כמה שנים והם מרגישים שחרור עכשיו כשהם סוף סוף שיתפו. יש גם תגובות ממתנדבים שחוו בעבר בריונות וכתבו לנו שחבל שלא היה מקום כזה כשהם היו צעירים".

יש מקרה מרגש במיוחד שנתקלת בו בעקבות הפרויקט.

"ילדה מתוקה כתבה לנו שהיא תכף חוגגת בת מצווה ומפחדת שאף אחד לא יבוא. עשו עליה חרם ולא היו לה המון חברים. ייעצנו לה ודיברנו איתה, ויום אחרי הבת מצווה היא שלחה הודעה שהיה לה ממש כיף ושכל הילדים באו".

מה הפתיע אותך?

"ההיענות של המתנדבים. כמות האנשים שרוצים לעזור ולהירתם כדי לעזור לילדים היא פשוט מדהימה, ובכל יום פונים אלינו עוד אנשים שרוצים לקחת חלק. זה ממש לא מובן מאליו בעיניי ואני מעריכה כל אחד ואחת מהם".

מה המסר שתרצי להעביר לגולשים שלנו?

"אתם לא לבד. כל כך הרבה ילדים ונוער נמצאים באותו המצב ולכן אנחנו פה בשבילכם, לכל בעיה ועצה שתצטרכו. אנחנו מחכים שתכתבו לנו".

 להתנדבות ולקבלת סיוע - תוכלו לפנות לעמוד "אחים גדולים". כמו כן, ב-30.8 ייערך יום מיוחד, שבמסגרתו דנה זרמון תהיה אחות גדולה ותשיב על כל השאלות שלכם.