שנת הלימודים תשע"ט תיפתח בקרוב וההתרגשות של כולנו בשיאה. אך בעוד שחלקנו נמשיך ללמוד באותו בית הספר, אחרים יעברו לבית ספר חדש ויש המתחילים תקופה חדשה במערכת החינוך, 20 תלמידים, מהצפון ועד הדרום, יזכו לעבור חוויה מיוחדת במינה - שנתיים שלמות בקולג' בחו"ל.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• כמה ימים נותרו? המחשבות שיש לכולנו בסוף החופש הגדול
• הכי מעוטרים: הספורטאים עם הכי הרבה מדליות אולימפיות
• טיול לפני צבא: 5 יעדים שלא כדאי לפספס

"לא התחברתי למערכת החינוך בארץ, אז החלטתי להרחיב אופקים ולהגשים את עצמי", מספרת לפרוגי שחר דוד (16) מכפר סבא, שבחרה בצעד אמיץ ללמוד השנה במדינה אחרת בעולם, בבוסניה. דפנה בר לב (16) מתל אביב, שתלמד אי שם בהונג קונג, אמרה כי "חשוב לי לחוות כמה שיותר דברים, להבין איך באמת העולם מתנהל, ללמוד עליו ממקום שונה לגמרי ולהכיר תרבויות שונות ואנשים חדשים".

בנות מזל

השתיים יזכו ללמוד במשך השנתיים הקרובות בקולג' במסגרת הארגון הבינלאומי United World College, אשר לומדים תלמידים בלמעלה מ-100 מדינות בעולם. הארגון מעניק מדי שנה כ-20 מלגות לתלמידי כיתה י' בישראל, שנבחרו לקחת חלק בתוכנית החלומית.

שלושה שלבים בדרך לחלום

במקרה זה, המוטיבציה הגבוהה לא הייתה מספיקה והן נדרשו לעבור מבחני קבלה לא פשוטים. בשלב הראשון - הן נדרשו להשיב על שאלות, לאסוף המלצות ולכתוב כתבות בנושאים נושאים. בשלב השני - הן עברו סמינר שנמשך יומיים וכלל אף הוא סינונים. ובשלב השלישי והאחרון - הן עברו ראיון עומק, בכדי לבדוק עד כמה הן מתאימות לחוויה הזו.

דפנה, איך הגבת כשנודע לך שהתקבלת?

"הייתי במליאה של מועצת הנוער, מוכנה עם הטלפון ביד ופתאום הוא צלצל עם מספר לא מזוהה. ישר ידעתי שזה הם. דיבר איתי האחראי על קבוצת המיון שלי והוא סיפר לי שהתקבלתי לתוכנית. פשוט התיישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות".

שחר, מה אמרו המשפחה והחברים?

 "ההורים שלי קיוו שאהיה היחידה שתשאר בארץ ולא ממש עבד להם, אבל הם תומכים. החברים מכירים את התכנית מהסיפורים שלי על אח שלי ולכן גם קיבלו את זה כשהם שמעו שאני נוסעת. כל עניין הפרידות עצוב. החברים שלי מבינים שזה גדול יותר מאיתנו והחניכים שלי היו בשוק".

איך אתן מתכוננות לקראת הטיסה?

בר לב: "התחלתי לארוז לפני יומיים, כי הייתי בהדחקה. קניתי בגדים חדשים, מפני שמזג האוויר שם הוא שונה. ערכתי מסיבת פרידה מהמשפחה המורחבת, יש הרבה פרידות וקשה לעכל את זה. היו עוד הרבה הכנות עם השכבה הישראלית - כמה פגישות וסמינר של שלושה ימים".

דוד: "עברנו פעילויות יחד וסדנאות, שבהן הסבירו לנו על שמירה על דברים סנטימנטליים. הלכתי יותר לים ויש גם את התהליך עם המשפחה, את הרצון הזה להיות יותר בבית בשבתות, להכין מתנות, לערוך מסיבות פרידה, להיפגש יותר עם חברים ולהגיע להרבה יותר מפגשים חברתיים, כי אלו בעצם הפעמים האחרונות".

הלימודים בקולג'

המקצועות בקולג' מתחלקים לשש קבוצות בהתאם לנושאים, כאשר כל תלמיד נדרש לבחור מקצוע אחד מכל קבוצה. בניגוד לישראל, שם הם לומדים רק ששה מקצועות, לומדים בעיקר לבד ולומדים במשך פחות שעות. בנוסף למקצועות הלימוד, כל תלמיד בתוכנית משתבץ בקורסים ובחוגים מעבר לשעות בית הספר ונדרשים להיות מעורבים בקהילה.

אילו חששות יש לכן?

בר לב: "כמובן שאחד החששות המרכזיים הוא הגעגוע, אבל אני גם פוחדת שלא אסתדר עם השותפות, עם האוכל ובעיקר פוחדת ממה שאפספס בארץ".

דוד: "אני בעיקר פוחדת מהאנגלית, כי זו הרי תהיה השפה היחידה שנדבר שם. בתהליך עם השכבה הישראלית כולם סיפרו שזה מעט מפחיד אותם וזה עודד קצת. הפער הלימודי והתקשורת ביני לבין הילדים מלחיצה אותי, אבל צריך פשוט לקפוץ למים".

מה אתן מאחלות לתלמידי ישראל לקראת שנת הלימודים הקרובה?

בר לב: "אני מאחלת לכל תלמידי ישראל ללמוד קשה ולחשוב מחוץ לקופסה. אם אתם במקום שאתם חושבים שהוא לא נכון עבורכם, אז נסו לחשוב איך אתם יכולים ללהפוך את המקום לנכון עבורכם".

דוד: "המון בהצלחה, השקיעו בלימודים ונסו לפתוח את הראש לאופציות אחרות, כי תמיד יש בפינה עוד רעיון שישדרג לכם את החיים".

 ההרשמה לשנת 2018-2019 לתוכנית UWC תיפתח בקרוב.