בשבועיים האחרונים הצגנו בפניכם את החוויות המיוחדות וההתמודדות הלא פשוטה של בני הנוער החילוניים שלומדים במוסדות חינוך דתיים, וכן של בני הנוער הדתיים שלומדים במוסדות חינוך חילוניים. השבוע, החלטנו לאחד בין הקרעים בכתבה מיוחדת, שסוגרת את סדרת הכתבות - ההתמודדות של בני הנוער הלומדים בתיכון משולב.
עוד בסדרת הכתבות "בלי מחיצות" בערוץ המגזין של פרוגי:
קרוב לוודאי שלחלקכם לא יצא לשמוע עדיין על תיכון משולב, אך למעשה זהו תיכון שנוצר במטרה ברורה - לאחד את האוכלוסייה הדתית והחילונית יחדיו. במסגרת התיכונים מסוג זה, נפגשות הדרכים של התלמידים החילוניים והדתיים זו בזו באותן הכיתות, השיעורים וההפסקות. איך מתנהל בית ספר כזה? מה גורם לתלמידים ללמוד דווקא בו? והאם הם רואים בכך נקודת אור לטובת האחדות בין המגזרים?
דניאל נבט (17) ממודיעין, לומד בכיתה י"ב בתיכון 'יחד' המשלב בין חילוניים לדתיים, כאשר הוא חי את חייו כדתי ועושה זאת מבחירה. לדבריו, אחיותיו הבכורות למדו בתיכון לפניו וגרמו לו לרצות ללמוד שם גם, לצד הרצון לבחור בתיכון שמשלב בין העולם החילוני לבין הדתי. "כשהגעתי לשם הרגשתי שמצאתי את המקום שלי".
נבט עם חבריו, "מצאתי את המקום שלי" © צילום פרטי
גם תמר מזאה (17 וחצי מירושלים), תלמידת כיתה י"ב בבית הספר 'קשת' לומדת בסביבה מעורבת של חילוניים ודתיים. בניגוד לנבט, מזאה מגדירה עצמה כחילונית - מסורתית. "אני מאמינה באלוקים ופחות שומרת הלכה בפועל. אבל צמה ביום כיפור והולכת לבתי כנסת", היא מציינת.
מה ההורים חשבו על הבחירה שלכם ללמוד בתיכון משולב?
נבט: "ההורים היו מאוד בעד, הם אהבו את הרעיון של השילוב".
מזאה: "ההורים שלי תמיד רצו שאני אכיר גם את העולם החילוני וגם את העולם הדתי. הם רצו שתהיה לי אפשרות בחירה, אז הם תמכו ושמחו שהחלטתי ללמוד שם".
עם איזו תחושה אתם נכנסים לבית הספר?
נבט: "עם שמחה מאוד גדולה, כיף לי בבית הספר ואני משתלב נהדר מבחינה חברתית. אומנם עלתה בי לפעמים המחשבה לעבור תיכון, אבל זה רק בגלל מגמות שאני רוצה, לא בגלל הדת או מסיבות חברתיות".
מזאה: "אני נכנסת עם המון אושר, מרגישה שאני מגיעה לבית השני שלי. זו משפחה לכל דבר ואני נהנית מהחברה, מהצוות ומההווי".
מזאה וחבריה, "נכנסת עם המון אושר" © צילום פרטי
המרחק מהדת מול ההתקרבות אליה
כנער דתי הלומד בכיתה שרובה חילונית, חש נבט שזה גורם לו להתרחק מהדת. "אני מרגיש שאני היחיד שיש לו חיבור לדת ושכולם שונים ממני. אני צריך להאיחז חזק יותר בדת כדי לא להישבר, אבל זה משהו שמאתגר אותי ובונה אותי".
לעומתו, מזאה שנכנסה לתיכון שלה בתור נערה חילונית - מסורתית, מעידה על כך שהיא התקרבה מאוד לדת מאז שהחלה ללמוד בבית הספר ולעתים אף עלה בה הרצון לחזור בתשובה. "יש לי לפעמים את החשק הזה. יש לנו בבית הספר תלמיד שהגיע מבית חילוני וחזר בתשובה יחד עם כל המשפחה, היה מרגש לראות את זה".
מכבדים את חופש הבחירה
אם תהיתם כיצד באה לידי ביטוי העובדה שמדובר בבית ספר מעורב, השניים יכולים לספר לכם על האווירה הייחודית ששוררת בתיכונים בהם הם לומדים. כבר בשעה המוקדמת של הבוקר עם פתיחת היום, מתחלקים התלמידים - בעוד שחלקם בוחרים בתפילה, אחרים מעדיפים לקחת חלק במעגלי שיח. ואם אין זה מספיק, גם צוות בית הספר מעורב ומקפיד להנחיל את הרוח שבית הספר חרט על דגלו. נבט סבור כי "חופש הבחירה שלך אם להתפלל, לצחוק או לדבר הוא הייחודיות בבית הספר שלנו, זה מראה שכל אחד מתקבל כמו שהוא".
אילוסטרציה © צילום: Fotolia
מלבד ההבדל בבקרים, בבית הספר של מזאה אופי בית הספר בא לידי בטוי גם בשבתות "זהות", שנוהג לארגן בית הספר. היא מסבירה כי ישנן שתי שבתות שונות - שבת חילונית ושבת דתית, כאשר לכל תלמיד יש את הבחירה באיזו מהן לקחת חלק. "חילוני יכול לבוא לשבת דתית וכן להיפך. מתעסקים בשיח על אמונה, יהדות ודת משני הצדדים גם מהצד החילוני וגם מהצד הדתי".
זה גורם לכם להיות אופטימיים יותר באשר למצב המורכב בחברה שלנו?
מזאה: "לגמרי, הבעיה של כולם היא שהם גדלים במקום מסוים שמתאים רק למגזר שלהם. אם הם יחיו יחד ויכירו את הצד השני ויקבלו את הדעה של האחר, הם יבינו שלחיות יחד בשלווה ובכיף זה לא קשה".
נבט: כן, אמא ואבא שלי הגיעו ממרוקו ותמיד שמעתי את אמא שלי אומרת שבמרוקו לא היה דבר כזה דתי או חילוני. הם היו עם אחד, כי אויבים לא היה חסר להם. לכן, אני לגמרי חושב שחילונים ודתיים יכולים לחיות יחד בשלווה הכי גדולה שיש. אם האבות והאמהות שלנו עשו את זה למה שאנחנו לא נצליח?".
