רבים מבני הנוער בישראל בוחרים לעבוד במהלך חופשת הקיץ, מתוך מטרה ברורה - למלא את הארנק. אולם, במקרים רבים, יותר ממה שתעלו על דעתכם, בני הנוער אינם מקבלים מהמעסיק את הזכויות המגיעות להם. לאחר שעות של עבודה, משכורתם אינה משולמת בזמן, הם עובדים שעות רבות יותר מהמותר על פי החוק ולא פעם אף נאלצים לספוג הערות מיניות מצד המנהל, אשר אינו מוצא בכך בעיה. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• שחקו: עד כמה אתם מוכנים לחזור ללימודים?
• חלום שמתגשם: המקצועות שיפתחו לכם דלתות בעתיד
• יחד יוצרים שינוי: הצעירים שפועלים למען החינוך שלכם
  

 משאל הנוער של אתר פרוגי, שערכנו עם סיום חופשת הקיץ, בקרב מאות בני נוער מהצפון ועד הדרום, מעלה תמונה מדאיגה באשר לממדים הנרחבים של התופעה הנפוצה. היא חוצה אוכלוסיות וגילים, ומצויה גם היכן שחשבתם שהכול טהור והייתם בטוחים שבני הנוער אינם מנוצלים.

עד כמה בני הנוער עדים למקרים של ניצול נוער עובד בסביבתם? המשאל מעלה בפנינו תשובה ברורה. כ-35% מן המשיבים ציינו כי במידה רבה מאוד, 17% במידה רבה ו-25.4% פוגשים בני נוער אחרים המנוצלים בסביבתם במידה בינונית.

עוד עולה כי המניע העיקרי, שמשך את בני הנוער לעבוד במהלך החופש הגדול הוא הרווח הכספי (86%). לצד זה, 9.3% מבני הנוער בחרו לעבוד, בכדי להעביר את השעמום ו-4.7% מן הנוער רואים בעבודתם כתרומה ותועלת לחברה.

באשר לסוג העבודה בה בני הנוער עובדים, ההיצע רחב ומגוון - מקייטנות, דרך רשתות מזון מהיר וכלה בתחום המסחר. האחוז הגדול ביותר של בני הנוער בחרו לעבוד במסעדה או בבית קפה, אחריהם מגיעות רשתות המזון המהיר, לאחר מכן העבודה בקייטנות, אולמות האירועים ותחום המסחר, ובסוף מקומות תעסוקה שונים, כגון: הייטק, דיילות וטלמרקטינג. 

 נתון נוסף מעלה סימני שאלה ודאגה רבים - 51.9% מבני הנוער אינם חתמו על הסכם מול המעסק טרם תחילת העבודה, אף על פי שישנו חוק ברור ומחייב - "חוק הודעה לעובד", אשר מטרתו להבהיר את הזכויות והחובות השונות. בני נוער רבים אינם מודעים לכך, אך חובה על המעסיק למסור אותו, תוך שבוע מתחילת העבודה, או חודש אם עברתם את גיל 18. אם המעסיק לא נותן הודעה לעובד כפי שקובע החוק - ניתן לתבוע אותו על עד 15,000 שקלים.

 לא מודעים לזכויות

אם חשבתם שהמצב לא כל כך חמור, כנראה שלא תארתם לעצמכם שכמות גדולה של בני נוער כלל לא מכירה את הזכויות המגיעות לה בעבודה. במסגרת המשאל שלנו, השיבו 35% מבני הנוער כי אין הם יודעים מהן הזכויות המגיעות להם במקום עבודתם.

ובכל זאת, 39% מבני הנוער שהשתתפו במשאל הנוער של פרוגי, מתכוונים להמשיך לעבוד גם במהלך שנת הלימודים הקרובה, שתיפתח באופן רשמי כבר ביום ראשון הקרוב.

גם בשעות בהן עובדים בני הנוער מצטייר יחס מבזה מצד המעסיקים. 9% מבני הנוער, השיבו כי הם עובדים למעלה מ-40 שעות בשבוע, אף על פי שאין זה חוקי. כמו כן, 5.3% מבני הנוער, אשר עדיין לא מלאו להם 16 שנים, עובדים מהשעה שמונה בערב עד שמונה בבוקר למחרת. 

אם אין זה מספיק, לא ניתן להתעלם מהנתון, שלפיו 28% מבני הנוער אינם מקבלים מהמעסיק הפסקה של 45 דקות, שלפחות חצי ממנה היא הפסקה רצופה, ביום עבודה הנמשך למעלה משש שעות. 

איפה השכר?

לאחר שהם עבדו קשה, השקיעו שעות רבות מזמנם ורק חיכו שיגיע תלוש המשכורת המיוחל, הם הופתעו והתעצבנו לגלות שהמשכורת שלהם לא נכנסה לחשבון הבנק, או הגיעה אליהם, על אף שהמעסיק התחייב לכך. 23% מבני הנוער מעידים על כך שאינם מקבלים את השכר בזמן, 14% מבני הנוער אף קיבלו פחות ממשכורת המינימום המגיעה להם ולכל אלו מצטרפים בני הנוער שנוצלו ועדיין לא ראו את השכר שלהם.

לכך מצטרפת העובדה שאחוז לא מבוטל מבני הנוער לא קיבלו באופן קבוע את דמי הנסיעה המגיעים להם מהמעסיק ונאלצו לשלם על הנסיעה לעבודה מכיסם. 36% מבני הנוער לא קיבלו כלל תשלומי נסיעות, או רק באופן חלקי, כך עולה ממשאל הנוער של פרוגי. 

זאת ועוד, כ-10% קיבלו קנסות או עונשים כספיים מהמעסיק, על פי שחל איסור בשום פנים ואופן להטיל זאת על בני הנוער העובדים וכן 22% עובדים בשבת, יום המנוחה השבועי וזאת אף על פי שהחוק אוסר להעסיק בני נוער בשבת. ביניהם יש אף בני נוער, אשר מקבלים על עבודה ביום המנוחה פחות מ-150% מן השכר הרגיל.

אין שימוע ולא מקבלים ימי חופשה בתשלום

על אף הדרישה לערוך שימוע ולאפשר לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו כנגד הכוונה לפטרו, לרבים מבני הנוער שפוטרו ממקום עבודתם לא נערך כל שימוע. ומה באשר לאלו שעבדו תקופה ממושכת? רובם יכלו לשכוח מלקבל ימי חופשה בתשלום ולא הוצעה בפניהם האפשרות הזו.

מרגישים סיכון וחווים הטרדות מיניות

בני נוער רבים נאלצו לספוג במהלך חופשת הקיץ האחרונה הערות מיניות מצד המעסיק במקום עבודתם, או שמא חשו סיכון ולא הגיעו לעבודה בהרגשה נוחה. 16% מהנוער טען כי הוא מרגיש סיכון או איום במהלך העבודה ו-18% מעידים על עצמם כי הם הוטרדו מינית.

אם כך, קרוב לוודאי ששאלתם את עצמכם - מדוע בני הנוער האלו לא התלוננו? משאל הנוער של פרוגי מצא כי כמעט 40% אינם מודעים לאמצעים העומדים לרשותם ועל כן לא עשו זאת. אליהם אף מצטרפת כמות לא מבוטלת של בני נוער שחששו להיפגע מהמעסיק, במקרה שהיו בוחרים להתלונן.

הכול מתחיל בחינוך

בני הנוער קבעו פה אחד (95%) כי על משרד החינוך ללמד את בני הנוער באופן מובהק את זכויותיהם כחלק מתוכנית הלימודים. אחוז גדול מהם סבור כי אף חשוב שהנוער יבחן על כך כחלק מבחינת הבגרות המסכמת את לימודי האזרחות.

כמעט 80% מהמשתתפים במשאל, רואים צורך חשוב בהגברת ההסברה בנושא זכויות בני הנוער ו-61.7% מאמינים שיש להקים גוף ממשלתי, אשר יפקח ויפעל בנושא ככל שניתן.

כששאלנו את בני הנוער מהי לדעתם הדרך היעילה ביותר להתמודדות עם התופעה, שמענו מהם תשובות מגוונות. אך מרביתם, 36.4%, ציינו כי הפתרון הנכון טמון בהגברת הפיקוח בנושא. 23.7% דווקא סבורים כי הגברת החשיפה באמצעי התקשורת עשויה לסייע, 17.8% טוענים שחינוך הוא הפתרון והנותרים, 13.1% מעוניינים לראות גוף ממשלתי שיפעל בנושא.

 עם כל הצער שבעניין, לא רק משאל הנוער של פרוגי, מעיד על התמונה הקשה באשר לניצול בני הנוער העובדים בחופשת הקיץ. על פי הדו"ח לשנת 2017 של האיגוד המקצועי לנוער, הסתדרות הנוער העובד והלומד, נפתחו במהלך השנה האחרונה 1,154 מקרי טיפול והושבו לבני הנוער כ- 1.2 מיליון שקלים.

על פי נתוני הסתדרות הנוער העובד והלומד, הענף המוביל בתלונות הוא ענף המסעדות ובתי הקפה עם 18% מכלל הפניות, 15% מתחום המזון המהיר ו-10% מהתלונות מתחום אולמות האירועים והקייטרינג. במקום הרביעי ברשימה ניצב ענף המוכרנות עם 10%, טלמרקטינג, פרסום ושיווק (5%), חברות כוח אדם (3%), רשתות השיווק (3%) וענף הפעלת מתקנים (3%). 

יש לציין כי 740 740 ממקרי הטיפול, למעלה ממחצית, כללו תלונה עקב סעיפי שכר שונים - הלנת שכר, הפרשי שכר, תשלום שכר מינימום, תלושים וכדומה. לאר מכן, מגיעות התלונות בגין פיטורים (252), בשל אי מתן זכויות סוציאליות (234), מפאת רישום ותיעוד (232), כתוצאה מאי קבלת החזרי נסיעות (144), בעקבות אי שמירה על שעות עבודה ומנוחה (134), התלמדות (71) והעסקה פוגענית (17).

 הנוער חושף: אי תשלום שכר, הטרדות וניצול

לא הסתפקתם בנתונים שהצגנו בפניכם? לא תוכלו להטיל ספק בעדויות ששמענו מבני הנוער, שנוצלו במהלך עבודתם בחופשת הקיץ, ספגו הטרדות מיניות וחלקם עדיין לא זכה לקבל את תלוש השכר המגיע להם על העבודה הרבה. יש לציין כי אנו חושפים בפניכם רק חלק מרשימה ארוכה של תלונות, אשר הובאו לידיעת מערכת אתר הנוער פרוגי.

ליאור (18), עבדה במהלך חופשת הקיץ במספר מקומות עבודות וחוותה ניצול פעם אחר פעם במסעדות ובבתי הקפה בהם עבדה. "אני הגעתי בזמן, אבל החליטו שמותר להעלות ולהריד אותי ממשמרות מתי שהם רצו. לא שילמו על הנסיעות וקיבלתי את המשכורת באיחור של חודשיים, וגם זה רק לאחר שהגעתי פעמיים למקום, כי שיקרו לי שהצ'ק לא קיים".

באחד המקומות בהם עבדה, היא פנתה בתלונה לאחראי המשמרת, שאמר לה: "מה את רוצה כסף? כי את לא הולכת לקבל". ליאור מציינת כי "אף אחד מהמנהלים שלי לא שילם לי בעצמו, אלא רק מטובות של טיפים". "כמעט ולא קיימים בתי קפה ומסעדות שמתנהלים כראוי ומרגיש שאין לי מה לעשות בנוגע לזה", היא אומרת באכזבה.

גם עדן (18) ממרכז הארץ, שהחליטה לעבוד בחודשי הקיץ כמלצרית, על מנת להרוויח כסף לפני הגיוס, קיבלה יחס לא הוגן מהמעסיק שלה, כבר ברגע שנכנסה למסעדה בה עבדה. אבל אז, היא לא ידעה שפעלו בניגוד לחוק. "כשהגעתי לעבודה אמרו לי שאקבל את הכסף על ההתלמדות רק לאחר שלושה חודשים והחתימו אותי על זה. לא ידעתי שזה לא חוקי, זו הייתה העבודה הראשונה שלי ולא הייתי מודעת לכך", היא מספרת לפרוגי.

במשך המשמרות, עבדה עדן קשה במשך שעות ארוכות וחוותה נפילות סוכר בשל היותה חולת סוכרת, שנדרשה להתאמץ במהלך עבודתה. בשל כך, זה הוביל לאי איזון בגופה והיא הבינה שלא תוכל להמשיך לעבוד והודיעה על כך למעסיקה, אך עד היום היא לא ראתה את המשכורת.

 אור (17) המתגוררת באזור הצפון, עבדה במהלך החופש הגדול בגלידריה וספגה יחס משפיל מצד המנהל והבוסית במקום. היא שמעה פעם אחר פעם הערות בוטות, כמו: "תתלבשי אחרת". "הם ממש זלזלו, לא היו נחמדים אליי כעובדת והעירו לי הערות לא מתאימות", משתפת אור בנימה מצערת.

 יפעת שאשא-ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת: "אנחנו חייבים לשלב כוחות"

לדברי יפעת שאשא ביטון, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד בכנסת, הואיל ובחופשת הגיל ישנה יותר אינטנסיביות של עבודות הנוער, גדל הפוטנציאל לניצולם. לפני שלוש, היא החלה לקיים דיונים בנושא בוועדה לזכויות הילד ונבנתה תוכנית העוסקת בהגברת הפיקוח והאכיפה על עבודת בני הנוער, תחת שיתוף פעולה של הרבה גורמים.

"מתוך בדיקה שעשינו עם מועצת התלמידים והנוער הארצית ובקרב מעסיקים, הבנו שעקב אכילס הוא שבני הנוער לא מודעים בכלל לזכויות שלהם והמעסיקים לא תמיד מודעים לזכויות של בני הנוער העובדים", אומרת שאשא- ביטון.

"המישור הראשון שיצרנו, נועד להגביר את המודעות יחד עם משרד החינוך, משרד הכלכלה והסתדרות הנוער העובד והלומד. הם נכנסו לתוך בתי הספר לקראת סוף שנת הלימודים, כדי להעביר הרצאות בקרב כיתות י'- י"ב על זכויות בני הנוער בעבודה ולהפיץ עלונים בנושא. המישור השני הוא פיקוח מוגבר של משרד הכלכלה, שינצל בתקופת הקיץ את מרבית הפקחים שלו בעיקר למקומות בהם נמצאים בני נוער".

יחד עם זאת, היא מודה כי אנחנו רחוקים מהנחלה. "ההורים צריכים להיות מעורבים ולבדוק, לראות שבני הנוער מקבלים את כל מה שמגיע להם ובגלל זה הם גם צריכים לדעת מה הזכויות, אבל אי אפשר לבד. רק אם כולנו נשתף פעולה ונחליט שאנחנו ממגרים את הניצול של בני הנוער בעבודה, אנחנו נצליח לעשות את זה. אנחנו חייבים לשלב כוחות. אי אפשר ששום צלע במשולש הזה תפיל את האחריות על מישהו אחר".

יו"רית מועצת התלמידים והנוער הארצית: "אני רואה בזכויות הנוער כנושא מרכזי"

ליאל מלכביץ' (17), יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, אומרת לפרוגי כי "אני מכירה את התופעה מקרוב. למועצת התלמידים והנוער הארצית מגיעות פניות רבות בנוגע לניצול בעבודה, על אחת כמה וכמה בתקופת הקיץ. גם ברמה האישית, אני מכירה חברים שלא קיבלו את מלוא זכויותיהם בעבודה, כמו למשל תשלום על התלמדות. אני חושבת שהתופעה הזאת בהחלט שכיחה, אך חשוב לציין שכפי שיש מעסיקים שמנצלים את בני הנוער, יש כאלה הפועלים כחוק ואסור לנו להתעלם גם מהם".

עוד היא מוסיפה: "במועצה פועלת הוועדה האתית-משפטית האחראית על כל נושא זכויות הנוער בעבודה ובכלל. הוועדה נמצאת בקשר עם משרד העבודה ומפנה במידת הצורך למוקדי הפניות, על מנת לדווח על ניצול או זכות שנפגעה. למועצה ישנו מוקד המתעסק בנושא זכויות התלמיד והנוער, כך שניתן להתקשר ולשלוח הודעה בכל עת. במהלך השנה נמשיך להיות בקשר עם הגורמים הרלוונטיים ואף נחזק אותו. אני רואה בזכויות הנוער כנושא מרכזי בתפקיד שלנו כארגון היציג של כלל התלמידים והנוער, וזוהי חובתנו להיות שם עבורם".

 גל בן-צבי, מזכירות האיגוד המקצועי בהסדתרות הנוער העובד והלומד, מסכמת כי "אנחנו אחראיים על הגנה על בני הנוער העובדים מפני ניצול ועל פעילות חינוכית ותרבותית מגוונת לבני נוער עובדים ופועלים לשם כך במישורים רבים. תופעת ניצול בני הנוער היא מאוד רחבה וקשה מאוד למגר אותה. אני חושבת שהמפתח למאבק בניצול הוא בני הנוער עצמם. הנוער הוא ציבור עם חוש צדק מאוד חזק ויכולה להיות לו עוצמה מאוד גדולה לשנות את המציאות אם רק יבחרו להתאגד יחד, ולצאת למאבק למען שוק עבודה הוגן ושוויוני יותר".

במקרה של ניצול בעבודה, תוכלו ליצור קשר עם הסתדרות הנוער העובד והלומד בטלפון 1121* או באתר וכן לפנות לקו החם של מועצת התלמידים והנוער הארצית במספר 0584127855.