אבי מיטלמן (17 וחצי) מאשדוד, מתאמן בפארקור, אקרובטיקה ומופיע בקרקס. מגיל צעיר החל מיטלמן להתעניין בספורט וכך הגיע לפארקור. אך למעשה, אף פעם לא הכול היה ורוד בחייו. מיטלמן עבר ילדות לא פשוטה מכל ההיבטים, אך לא נתן לכל זה לשבור אותו ונשאר חזק גם כשהוא הרגיש לגמרי לבד.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• גוד מורנינג: הדברים שכדאי לכם להספיק בבוקר
• אמ;לק: הכירו את נציג ישראל באירוויזיון הילדים
• באנו לעזרת חבר: דב ולוטוס מחכים לכם

"לא הייתי רוצה ללכת לבית הספר"

 כשמיטלמן חוזר אחורה בזמן, לילדות שלו, הוא לא יכול להתעלם מהזיכרון החזק המציף אותו מהתקופה הזו. "לא הייתי רוצה ללכת לבית הספר, היו ילדים שמחכים לי בשער כדי להרביץ לי. גם כשאבא שלי היה מגיע מהעבודה בסביבות הצהריים, הוא היה מרביץ וצועק עליי. לא הייתי רוצה להיתקל בהם".

בזמן שעמדו בפניו מכשולים, הוא לא התייאש וחיזק את התחביב שהתעניין בו מגיל צעיר - הספורט. "לאט לאט למדתי לעשות סלטות וקפיצות, וזה מה שהביא אותי לפארקור", הוא מספר לפרוגי. 

 

 

מה שונה באבי של היום מאבי של פעם?

"בעבר הייתי ביישן מאוד, המעגל החברי שלי היה מאד מצומצם וקטן, לא היה לי עם מי להסתובב אחרי בית הספר. בזכות הפארקור, נפתחתי ממש לאנשים, מצאתי חברים אמיתיים שחושבים בדיוק כמוני".    

איך המשפחה מקבלת היום את מה שאתה עושה?

"בהתחלה, המשפחה שלי ממש פחדה, כי הם חשבו שאני מסכן את עצמי. היום ההורים שלי מסתכלים עליי בגאווה, הם היו איתי בנינגה וגם בהופעות שעשיתי והם תומכים בי".

מתחביב לטלוויזיה

כשהמאמן של מיטלמן סיפר לו על התוכנית 'נינג'ה ישראל' והציע לו להשתתף בה, הוא בהתחלה לא התלהב. אבל כשהוא חשב על כך שוב, הבין מיטלמן שהוא תמיד רצה לנסות את המסלול ולא חשב שאי פעם תהיה לו ההזדמנות לעשות זאת. "החוויה הייתה מדהימה, אי אפשר לתאר את זה".

האם התאכזבת מכך שלא עברת את המסלול, או שאתה חש סיפוק מעצם השתתפותך בתוכנית?  

"ביומיים הראשונים הייתי בדאון מטורף. זה היה מתסכל והתבאסתי, כי ידעתי שאני יכול לעשות טוב יותר מזה. אבל אחר-כך הסתכלתי על הטעות שעשיתי ורק למדתי מזה. היום אני מאושר מעצם העובדה שנפלתי".

 אילו תגובות קיבלת בעקבות השתתפותך בתוכנית? 

"קיבלתי הרבה תגובות טובות, הרבה אנשים פנו אליי וכתבו שהם ממש מעריכים שסיפרתי את הסיפור שלי. הרבה אנשים הזדהו עם הסיפור שלי ועברו דברים דומים למה שאני עברתי".    

מהו המסר שתרצה להעביר לקוראי פרוגי?                                                                               

"המסר שלי הוא שלא משנה כמה החיים שלכם נראים לא נוחים באותו הרגע, בסופו של דבר זה מה שמחשל אותנו ועוזר לנו להיות מי שאנחנו. אם אתם רוצים לעשות משהו - אתם רק צריכים להאמין בזה, הכול אפשרי".