זוכרים: 23 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. צילום: fotolia

זוכרים: 23 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין

היום, לפני 23 שנים, התרחש אחד האירועים הזכורים והמשפיעים ביותר במדינת ישראל, רצח ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין. בסיום עצרת בסימן "כן לשלום ולא לאלימות", נרצח רבין על ידי מתנקש יהודי שהתנגד לדעותיו. והיום, 23 שנה אחרי, גדל דור חדש על מורשתו של רבין. כיצד נראית כיום החברה ומה תפקידנו כדור העתיד? • טור אישי

למי שעדיין לא הספיק להכיר אותי, אני שיר, כתבת בפרוגי כבר כמעט ארבע שנים ובנוסף לכל תלמידת כיתה י״ב, מה שאומר שהשנה זו השנה האחרונה שלי במערכת החינוך, השנה האחרונה בה מוקדש יום שלם עבור מורשתו של ראש הממשלה לשעבר שנרצח על רקע פוליטי.

 עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

כמי שנולדה כשש שנים לאחר הרצח ולא חוותה את הידיעה וההלם על בשרה, אני חושבת שהמשכת מורשתו של רבין היא דבר חשוב שחייב להעשות. לא בגלל הדעות הפוליטיות שלו או מפני שהוא נרצח, אלא בגלל הדרך בה הוא נרצח. לי ולבני גילי, דור העתיד של מדינת ישראל, זה שהחל מעוד כמה שנים יוביל וינהיג את המדינה, אסור לתת לדברים כמו רצח רבין לקרות שוב. ההסתה והפילוג שהובילו לרצח, זה דבר שפשוט אסור שיקרה לנו. במיוחד במדינה כמו שלנו, שמוקפת אויבים מכל עבר אנחנו צריכים להיות מאוחדים ולכבד אחד את השני.בכל שנה בוחר משרד החינוך נושא שסביבו מתעסק יום הזיכרון השנתי, השנה בחר משרד החינוך לרגל חגיגות השבעים למדינה, בנושא בסימן החברה הישראלית בהווה ובעתיד עם המשפט שרבין אמר ״לקיים את אשר ראוי לקיים, לשנות את אשר דרוש שינוי״.

© צילום: GettyImages
בתור מי שזו השנה האחרונה שלה במערכת החינוך יוצא לי לחשוב הרבה על העתיד, איזה מין אדם בוגר אהיה? ומה יהיה עם חבריי בעתיד? ואיזו חברה תוביל שכבת הגיל שלי במדינה? לדעתי, אנחנו, דור העתיד, אפילו שרובנו נולדנו לאחר הרצח, חייבים לדעת שאסור לנו לשכוח אותו לעולם ולא רק בגלל תוצאתו הנוראית, אלא גם ובעיקר מפני שהאירועים שהובילו אליו, פילגו את העם וגרמו לנו לרגע אחד לשכוח שכולנו עם אחד, לדברים כאלה, פשעי שנאה והסתה אסור לקרות יותר בישראל של שנת 2018, ואם שואלים אותי, זוהי החובה שלי ושל בני גילי כדור העתיד לדאוג לזה.
ביחד
"כולנו עם אחד, לדברים כאלה, פשעי שנאה והסתה אסור לקרות יותר" © fotolia

עלינו לדעת לקבל יותר זה את זו, לא לתת לדעות שלנו להכתיב לנו את יחסינו עם אחרים, וכמובן שחלילה לא לתת לדעותינו לדרדר אותנו למעשי אלימות. כל זה אולי נשמע כמו קלישאה אחת גדולה, אבל בזמן האחרון וככל שאני מתחילה לחשוב יותר ויותר על העתיד אני מבינה עד כמה זה נכון, עלינו להיות חברה ישראלית מתוקנת, ללמוד מאירועי העבר ולא לשכוח אותם.



תגובות