ההסלמה בדרום רק מחריפה ולצערנו, האזעקות נשמעות שוב ושוב במהלך היממה האחרונה בדרום ובאזור רצועת עזה. בזמן הזה, אלפי ילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד רצים במהירות למרחב המוגן כשליבם פועם בחוזקה מרוב חשש וכשדמעות של פחד מציפות את עיניהם. ייתכן שאלו מאיתנו שמתגוררים באזורים אחרים, יתקשו להבין את ההרגשה של תושבי הדרום. אך אין ספק שביכולתנו לעודד אותם ולחזקם גם מרחוק. כתבות פרוגי חושבות על תושבי הדרום מרחוק בכתבה מיוחדת בצל המצב הנוכחי.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• גוד פרנדס: כך תתחברו לאנשים חדשים בקלות
• את דתייה או לא? היהדות כמו שלא הכרתם אותה
• הולכות רחוק: לינוי אשרם ועוד רבות הוכיחו שגם הן יכולות
  

פארן רז - "תודה על הגבורה ועל ההקרבה שלכם"

ילד בן שלוש שואל למה? אמא רצה בהיסטריה ומחפשת את ילדיה, אישה מבוגרת מאיצה הליכתה ונער צועק, כי נמאס לו. הנהג משנה את מסלולו, עוצר בצד הדרך ושם ידיו על ראשו, אישה מצלמת את יירוט כיפת הברזל, גבר מוריד את הכיפה משום שהפסיק להאמין, נערה מתפתלת בחרדה במקלט ומתפללת שלא יהיו עוד נפגעים.

תכפילו את האזעקה הזו ב-300 אזעקות על רקטות, שנשלחו לעבר ישראל רק אתמול (ב'). 300 אזעקות שהם אלפי קולות ובומים. עשרות אלפי תושבים רצים, חרדים, מפוחדים, בוכים, מיואשים וכל זה ביום אחד. נסו להכפיל בעשרות שנים. המציאות הקשה בדרום הקנתה לציבור הישראלי ובמיוחד לתושבי העוטף - מילון מושגים חדש. מטוסים, עפיפונים, בלונים, התחממות, צבע אדום, צבע שחור: כל אלו מקבלים קונוטציה שלילית ומשמעות נוספת כשגדלים בצל הטילים.

כתושבת הצפון קטונתי מלהבין את החוויה הקשה של תושבי העוטף, אך חשוב לי להודות לכל בני הנוער והתושבים שנולדו וחיים במציאות המזעזעת הזו. תודה על הגבורה שלכם, על ההקרבה, ועל הסבל והפחד שאתם נושאים עמכם. תודה לחיילי וחיילות צה"ל שבכל שעה ושעה שומרים עלינו, מסכנים עצמם עבור השקט שלנו. אנחנו חושבים עליכם, דואגים לכם, עוקבים אחרי החדשות ושולחים לכם חיזוקים מרחוק. אני מאחלת לכולנו שנדע ימים שקטים וטובים יותר.

יובל ללוש - "עלינו להישאר מאוחדים"

משפחתי ואני לצערי, ספגנו בעברנו הרבה אירועי טרור. אומנם הייתי קטנה מדי כדי לזכור, אבל הסיפורים האלו מלווים אותנו עד היום. עקב הפיצוצים והפיגועים המתמשכים, החלטנו לעבור מצפון הארץ למרכז, במחשבה שהבניינים הגבוהים, ההייטק והמרחק מרצועת עזה יגנו עלינו.

עד היום אני מתגוררת במרכז ומרגישה שהדבר הטוב ביותר שיש לי להציע הוא תנחומים ומילים טובות. אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה, אבל על מנת לעבור אותה מבלי להישבר - עלינו להישאר מאוחדים, לא להתפלג והכי חשוב - להישאר חזקים. מי ייתן ויבוא שלום עלינו.

מאיה ליבנה - "לא צריכים לגדול ולהתבגר במקלט"

בתור נערה שגדלה במרכז, אני יודעת שלעיתים אנחנו נוטים לא להעריך את החיים הנוחים והבטוחים בהם זכינו. אבל צריך תמיד לזכור כי במקומות רבים בעולם ואפילו ממש לידנו בדרום הארץ, ילדים גדלים למציאות קשה ומאתגרת. ברגעים כאלו, כולנו צריכים לחשוב על ילדי הדרום ולחזק אותם.

אני מאמינה שילדות לא צריכה להתרחש לרקע צלילי אזעקות ושבני נוער לא צריכים לגדול ולהתבגר במקלט. גיל הילדות והנעורים צריך להיות כפי שאני חווה אותו - גיל חופשי ומאושר, שבו כל נער ונערה מעצבים את עצמם כבני אדם וצוברים חוויות וזכרונות לחיים. 

ילדי הדרום, אני מאחלת לכם שתזכו לשלום, לשלווה ולרוגע, בה הלחץ שלכם יהיה הבגרויות ולא סכנות חיים.  ולשאר בני הנוער, אני מאחלת שנצליח לחזק את ילדי הדרום ולבנות יחד חברה טובה יותר. חברה של שלום ולא של אלימות, חברה שבה אף ילד בעולם לא יגדל בצל סכסוך, חברה שבה ילדי כל העמים יהיו מוגנים.