מאחורי הצבע: הסיפורים מאחורי יצירות האמנות המפורסמות
אמנות היא דבר בלתי נפרד מהתרבות שלנו. היא קיימת מאז ימי קדם ועד היום היא ממשיכה להשפיע עלינו, אמנים מעטים עשו היסטוריה בזכות היצירות הבלתי נשכחות שלהם, אך מה הסיפור מאחורי אותן היצירות, שהשפיעו ועיצבו את מהלך ההיסטוריה?
בין אם אתם פריקים של אמנות או כאלה שמכירים יצירות בודדות כי הן הוזכרו במדיות השונות, הרוב מכירים יצירה אחת או שתיים מפורסמות או את האמן שייצר אותה. אבל יצא לכם פעם לחשוב מה הסיפור שעומד מאחורי אותה יצירה שאתם מסתכלים עליה? מה היא מנסה להעביר באותה התמונה? היום נספר לכם על חמש יצירות אמנות שעשו היסטוריה ועדיין ממשיכות להיות מדוברות עד היום.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- קסדה זה החיים: נועה קירל בקמפיין ושיר חדש
- באנו לעזרת חבר: מייקי ונעמי מחכים לכם
- משחקי הילדות שכולנו מתגעגעים אליהם
''המונה ליזה'' – לאונרדו דה וינצ'י
היא מבין היצירות המפורסמות ביותר בהיסטוריה של תולדות האמנות שנוצרה במאה ה-16. מוצגת במוזיאון הלובר בפריז, אשר מאות אלפי מבקרים באים לראות אותה מדי יום. אך מה הוא סוד הקסם של ''המונה ליזה''?, אומרים שחיוכה של הדמות הוא בעצם חיוך מסתורי או שהיא כל רגע עומדת לחייך, דה וינצ'י השתמש בטכניקה מיוחדת בפרצופה של ליזה דרך שפתיה ובעיניה להעביר תחושה לצופה בציור, שלא משנה מאיזה זווית הוא יצפה בציור היא תמיד תסתכל עליו.
View this post on Instagram
''פחיות המרק של קמפבל'' – אנדי וורהול
בשנות ה-60 ועד היום, אנדי וורהול, הוא מבין האמנים החשובים באמנות הפופ-ארט (סגנון זה מזוהה גם עם הקומיקס), וורהול ברוב יצירותיו מביע ביקורת כלפי תרבות הצריכה האמריקנית. ב ''פחיות המרק של קמפבל'' וורהול ייצר את היצירה באמצעות תהליך מכני,הדפסת רשת (הדפסה והעתקה של דימוי דו-ממדי על משטח). הביקורת פה בעצם מתבצעת באמצעות פחיות מרק, שמסמלות את אופי הצרכנות האמריקאית באותה תקופה. האמריקאים נהגו ונהוגים עד היום לצרוך אוכל מהיר, שמבטא בעצם את פס הייצור של המזון התעשייתי.
''מזרקה'' - מרסל דושאן
היצירה הבאה בעצם היא שונה לחלוטין מכל מה שהצגנו עד עכשיו, האמן מרסל דושאן הצליח לעצבן לא מעט פעמים את עולם האמנות כאשר עשה עבודות ביקורתיות על מהי אמנות באמת? ומה מוגדר כיצירת אמנות?, הוא מציג את זה בעבודתו ''מזרקה'' שנוצרה ב-1917, שנחשבת לאחת העבודות המסובכות באמנות המודרנית. בגלל שאין לה תוכן שנראה משמעותי, מבלבלת את הצופים בה ומעודדת לשאול את השאלה המתבקשת: מהי אמנות?, דושאן בחר לעשות את העבודה בעזרת המושג ''רדי מייד'', משמעות המושג הוא לקחת חפץ ולהפוך אותו ליצירת אמנות, כך הוא עוקף את המוסכמות של מהי אמנות.
View this post on Instagram
''שתי פרידות'' – פרידה קאלו
היא עברה לא מעט דברים בחיים, מהתאונה שהפכה אותה לנכה בגיל 18 עד לנישואים הכושלים עם האמן דייגו ריבריה. אך פרידה קאלו, נחשבת לאייקון פמיניסטי עד היום ומעוררת השראה בקרב נשים רבות בעולם כולו ובאמנות בפרט. ביצירתה ''שתי פרידות'', שנוצרה בשנת 1939, היא הינה דיוקן עצמי אשר פרידה הכפילה את דמותה אך שתי הפרידות בתמונה אינן זהות. קאלו, מראה בציור כי היא מורכבת משתי זהויות, פרידה השמאלית לובשת שמלה אירופאית שמייצגת את הפולחן הדתי ופרידה הימנית לובשת שמלה מסורתית מקסיקנית, שמייצגת את התרבות שבה היא גדלה. שתי הפרידות מתחברות לליבן שמייצג את הקרע בין האהבה לתרבות והכבוד לדת.
''התמדתו של זיכרון'' - סלבדור דאלי
האיש והשפם, סלבדור דאלי הוא ללא ספק אחראי לכמה יצירות בסגנון הסוריאליזם (זרם באמנות), אך ''התמדתו של זיכרון'' שנוצר בתחילת שנות ה-30, הוא מבין המפורסמים ביותר בזרם זה וגם מבין יצירותיו של דאלי. המתרחש ביצירה נמצא בחוף ים באזור קטלוניה שנמצא בספרד, ביצירה רואים שעונים נמסים ונמלים שאוכלות אותם, שמסמלות את אמירתו על הזמן שנראה לנו כדבר קבוע אך בכלל אין דבר כזה. הניגוד שמוצג דרך הנוף המוקפא ברקע לבין תנועתם של השעונים והדינמיות שבהם מחזק אצל הצופה ביצירה את הרגשת הזמן שעובר ורק הזמן הוא זה שמשתנה.
|
|