אני רוצה לספר לכם על הפחד הכי גדול שלי, אותו פחד שליווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי וכזה שנפוץ בקרב עוד רבים שיכולים להזדהות איתי - פחד גבהים!

 

מגיל קטן הפחד המאיים הזה התקיים בי בעוצמות שקשה לתאר. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קטנה שאין לה מושג מה לעשות עם אמא בלונה פארק מול המתקנים המפחידים ולעולם לא אוכל לשכוח את הבכי והרעידות לאחר עלייה על מתקן רכבת אחד (של הקטנים!). חוויה נוספת שנחרטה בזכרוני היא טיול מכיתה ח', בו פינקו אותנו בנסיעה לסופרלנד, ובזמן שכולם עברו להנאתם בין המתקנים, הרכבות ו"המפלצות" שקיימות בפארק, אני ישבתי לבד בצד, צופה על כולם צורחים מפחד ומהנאה ושוקעת בגל של רחמים עצמיים חסרי תועלת. באותו רגע עצוב עלתה במוחי השאלה המתבקשת: "למה אני לא מסוגלת לעשות את זה, לשלב פחד והנאה כמו שאר הילדים?"

 

  

מכירים את זה שאתם חולמים לפעמים שיום אחד תשברו את אותה חומת פחד אדירה? שתצליחו לעמוד מול החרדה הכי גדולה שלכם ולהסתכל לה בלבן של העיניים? אז גם אצלי זה קרה! בחלומי מצאתי את עצמי עומדת מול אחת הרכבות הכי גבוהות ומהירות בעולם, משקשקת מפחד כאילו ראיתי רוח רפאים, אבל נחושה בדעתי שהפעם הרעד הזה לא ישתק אותי! אני עושה את זה! לפני שהרכבת יצאה לדרך במהירות מסחררת נחתי אל קרקע המציאות והבנתי שכנראה החלום הזה לא יתגשם אי פעם! באותה תקופה בחיי הפחד היה גדול ממני ומהרצון שלי.

ככה חשבתי עד לפני חודש, עד הרגע שבו עמדתי על כר דשא קשורה מכף רגל ועד ראש, מול מסוק שמוכן כבר להמראה, מקבלת הוראות אחרונות מהמדריך שהולך ללוות אותי בחוויה הכי מדהימה בחיי - צניחה חופשית. והפעם זה לא רק בדמיון. אני זוכרת ששאלתי את עצמי "לעזאזל, מה אני עושה פה? יש לי פחד גבהים מטורף, אני עלולה להתעלף באמצע הצניחה ולקבל התקף לב!". מזדהים? מכירים את דפיקות הלב והמחשבות שרצות בראש שניה לפני? 

 

 

בסופו של דבר, למרות שלא האמנתי שיום אחד זה יקרה ואתמודד עם האויב הכי גדול שלי - זה אכן קרה! עד הרגע האחרון, חשבתי שאקבל פיק ברכיים ואתחרט. אך על אף המחשבות המלחיצות וההזעות במקומות שלא ידעתי שקיימים בגופי, למרות  הרעידות ואפילו קצת בכי במטוס, בזמן שכל שאר הצונחים משרים סביבם אווירה נעימה ומצחיקה, עשיתי את זה! צניחה מגובה של כ-4000 מטר!

 

את החוויה הנפלאה הזאת אי אפשר לתאר במילים אך אפשר לקחת ממנה מסר משמעותי לחיים: לא משנה מהו גודל הפחדים שלכם הדרך היחידה לטפל בהם היא 'התנגשות חזיתית' פנים מול פנים. ואיך עושים את זה? פשוט מקבלים החלטה. תשננו לעצמכם בראש במשך תקופה לפי מידת הצורך שלכם מחשבות חיוביות כמו: "האם לא שווה לפחד כמה דקות ספורות בשביל שאוכל להשתחרר ממנו לכל החיים?", ולכו על זה בלי לחשוב פעמיים, אם תחשבו יותר מדי אתם עלולים ל"קבל רגליים קרות" ולהתחרט. 

לסיכום, יש משפט חכם שאומר: "תחליט שאתה רוצה את זה, יותר מאשר פוחד מזה" וכמובן המשפט הידוע "אין דבר העומד בפני הרצון" - תרצו, תחליטו ופשוט תחוללו שינוי בלתי יאמן בחייכם. חיו את החיים כי חיים רק פעם אחת!