בשבועות האחרונים הארץ כולה שמעה על המאבק באלימות כלפי נשים. תקציבים שהובטחו ובסוף לא הועברו, 24 נשים שנרצחו על רקע מגדרי בסך הכל וביניהן שתי נערות, הפגנות, שביתות ועצרת כללית בכיכר רבין. המילים האלו לא הפסיקו להופיע בחדשות. בזמן הזה, אפשר לתהות איך המאבק הזה קשור אלינו, בני ובנות הנוער, והאם יש לנו בכלל מה לעשות איתו. אני מאמינה שכן, שאנחנו הדור שיכול להביא לשיוויון מגדרי.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• גאווה לאומית: הספורטאיות הפאראלימפיות מישראל
• לחברינו הזוחלים: 5 עובדות שלא ידעתם על נחשים
• יותר מסתם מזל רע: חוקי המרפי שפועלים על כולנו

רצח בעקבות רקע מגדרי יכול להישמע רחוק מאיתנו. הרי מעט מאוד, למזלנו, חוו אותו מקרוב. אבל רצח מגדרי הוא לא תופעה בפני עצמה, אלא חלק מתופעה רחבה הרבה יותר של אלימות כלפי נשים, שאותה כולנו חווינו על בשרנו, בין אם שמנו לב לכך או לא. אלימות כלפי נשים יכולה להתבטא במספר צורות: אלימות פיזית - כמו מכות או אונס, אלימות כלכלית - למשל, כשהגבר שולט במה שהאישה קונה בכספה האישי או אלימות מילולית, כמו עלבונות והערות מיניות שלא במקום. גם הטרדות מיניות הן חלק מאלימות כלפי נשים ואני בטוחה שרבים מאיתנו נתקלו בהן. למרבה הצער, בעולם שבו יש אלימות כלפי נשים, אף אחת לא מוגנת. הגוף של אישה נחשב כשייך לגברים, כמו חפץ. משם נולד המושג "החפצת נשים". במקרי קיצון, גברים רוצחים את הנשים שהם חושבים ששייכות להם, אבל גם אנשים רבים שכביכול לא מאמינים בהחפצת נשים ידברו במושגים מחפיצים, כמו "להשיג" מישהי, יטרידו אותה, יפרצו את הגבולות הפרטיים שלה ובאופן כללי לא יכבדו אותה משום היותה אישה או נערה.

גם בנים חווים אלימות מגדרית © צילום פרטי

כולנו חווינו את זה. חלקנו הובכנו כששלחו אותנו הביתה בגלל מכנסונים, כאילו שאנחנו יותר רגליים מתלמידות. חלקנו שמענו שאנחנו לא יכולות להיות טובות במתמטיקה או במחשבים  - כי אנחנו בנות. חלקנו הוטרדנו באוטובוס, בכיתה, ברחוב ולפעמים אפילו בבית. שמענו חברים מדברים בצורה מחפיצה על בנות ושתקנו כדי לא להיות מבאסות או כבדות. אולי היינו עדות למשהו חמור יותר: אלימות פיזית או תקיפה מינית. כולנו יודעות שהמרחב לא בטוח לנשים והגיע הזמן שנדרוש את המרחב המוגן שלנו בחזרה. לא רק בנות צריכות להיאבק על הנושא, גם לבנים יש מקום חשוב במאבק הפמיניסטי. גם הם חווים הטרדות, לפעמים על רקע נטייה מינית, עוברים תקיפות ומתביישים לספר. גם בנים סובלים מתפיסות סקסיסטיות, שאומרות שהם לא יכולים להיות רגישים או לבכות כי אז הם לא "גברים" מספיק. בנים, גם אתם צריכים להילחם באלימות מגדרית, כי היא פוגעת בכם ובנשים שאתם מכירים: האחיות שלכם, האמהות שלכם, החברות, הידידות ועוד.

לא רק בנות צריכות להיאבק על הנושא © צילום: "עומדים ביחד"

אז מה אפשר לעשות? קודם כל להיות מודעים. לא לאפשר להטרדות מיניות לקרות סביבנו. אם חברה אומרת שהיא הוטרדה מינית, להאמין לה ולהקשיב לה, גם אם המטריד הוא אדם שאנחנו מכירים ואוהבים. זה בטח כבר קשה לה להיחשף על החוויה שעברה וצריך להקשיב לה בעדינות ובכבוד. צריך להתנגד לשיח מחפיץ ואלים. לא לתת לאנשים לדבר על בנות בצורה מחפיצה ומזלזלת, לא בפניהן ולא מאחורי הגב שלכן. בנים יכולים לשים לב לא לפרוץ את הגבולות הפרטיים של הבנות שסביבן. לא לחבק מישהי אם היא מנסה להתרחק, לא לנשק מישהי אם אתה לא בטוח שהיא רוצה (תמיד אפשר לשאול!) לא לפסק רגליים ליד מישהי באוטובוס ובאופן כללי לשים לב לא לגרום לאנשים שסביבנו לתחושה לא נעימה. ולכל מי שלא יודעת אם היא צריכה להגיד למישהו להפסיק, חשוב לזכור: אם זה לא נעים לך, זה לא בסדר ומתאים לסיטואציה.

אם זה לא נעים לך, זה לא בסדר! © צילום פרטי

בנוסף, אפשר גם להתערב ברמה החברתית. אפשר לבוא להפגנות, לחלק פליירים, להחתים על עצומות ולארגן מחאות משל עצמכם על הנושאים הפמיניסטיים שחשובים לכם ולכן. תוכלו להיות חלק מגל סולידריות בין נשים מכל החברה. כי כל הנשים בחברה סובלת מאלימות מגדרית: יהודיות וערביות, אשכנזיות ומזרחיות, דתיות וחילוניות, עניות ועשירות. מספיק להסתכל על המגוון החברתי ב-200,000 הנשים המוכות שיש בישראל כיום כדי לראות שלאלימות מגדרית אין צבע, גיל או מעמד מסויים.

אלימות מגדרית פוגעת בנשים מכל גווני החברה © צילום: "עומדים ביחד"

הפמיניזם השיג במאה השנים האחרונות השגים מדהימים: זכות הצבעה לנשים במספר עצום של מדינות, שיווין בשכר, ייצוג במוסדות ציבור, מלחמה בהטרדות מיניות ועוד: אבל זוהי רק ההתחלה. כולנו צריכים וצריכות להאמין בפמיניזם. יחד נוכל להיות חלק במאבק שיוביל לשיוויון בין נשים וגברים ושיביא לכולנו חופש, שיווין ובטחון אמיתי.