בגיל 14, המורה לשל"ח של חסן ג'ורבאן מג'סר א-זרקא, רשם אותו לקורס משצ"ים, שם למד להיות מדריך של"ח. לאחר מכן הוא נהיה מד"צ ומהמדצ"ים העבירו אותו להתנדב ברשות הטבע והגנים.

עוד בערוץ המגזין:

• דמיון מודרך: 5 יצורים בדיוניים שהיינו שמחים שיהיו קיימים
• תאמינו או לא: 4 המנהגים המוזרים ביותר ברחבי העולם
• חולמים בגדול: הדברים שכולנו חלמנו עליהם בילדות

"בהתחלה הייתי מדריך דרך המתנ"ס, ואחר כך עברתי להדריך ברשות הטבע." מספר חסן. "כשהצטרפתי, הייתי חלק מקבוצה בה למדנו כל יום שישי בבוקר על נחל תנינים". משם התחילה אהבתו לטבע. בחופש הגדול בין כיתה ט' ל-י', ביקש חסן מהמנהל של נחל תנינים להתנדב בנחל כל יום, כלומר לעבוד דמו העובדים הרגילים רק בלי משכורת, וכך היה. התנדבתי שם כל חופש גדול, כל החופש הגדול - הייתי שישה ימים בשבוע ברשות הטבע ואהבתי את זה מאוד.

"כשחזרתי ללימודים" ממשיך חסן, "מנהל הנחל אמר לי שהוא רוצה שאדריך קבוצות יחד עם המורה שלי. וככה התחלתי לגדול ברשות הטבע והגנים. ביום שהגעתי לגיל 18, באפריל האחרון, התחלתי לעבוד שם. היום אני מדריך גני ילדים שבאים לעשות סיורים בימי שישי בנחל תנינים".

חסן מסביר לילדי הגנים על הנחל, על ההיסטוריה שלו, על התנינים, וגם על הכפר שלו, ג'סר א-זרקא. פירוש שם הנחל בעברית הוא "הגשר הכחול", על שם הגשר שנבנה על נחל תנינים, "אל-וואדי א-זרקא" (הנחל הכחול בערבית).

ספר לי על חוויה מיוחדת שעברת במהלך ההתנדבות שלך ברשות הטבע והגנים

"כשהתנדבתי פעם בחופש הגדול, הפעלתי תחנה אחת, והייתה שם אישה מבוגרת, בערך בת שישים, וביקשה ממני שאספר על עצמי." מספר חסן. "בתקופה הזאת לא דיברתי כל כך עברית, ובגלל שהיא הבינה קצת ערבית היא עזרה לי להגיד את מה שרציתי."

חסן סיפר על עצמו, ובין היתר סיפר שהוא בן 16. "האנשים שהיו בתחנה צחקו קצת", נזכר, "כי נראיתי הרבה יותר מבוגר מ-16. אחר כך אותה אישה לקחה אותי הצידה ואמרה לי שהיא אהבה אותי ואת ההדרכה שלי, ונתנה לי שטר של 100 שקל, טיפ. אחר כך עוד אנשים התחילו להביא לי כסף. אמרתי שאני לא צריך את הכסף, אני באמת לא צריך אותו, אני פה בשביל להתנדב ועושה את מה שאני עושה כי אני אוהב את זה." חסן מספר שהמקרה מאוד ריגש אותו, כי הוא מאוד אהב את ההתנדבות והשקיע בה המון ממרצו ומזמנו, והעובדה שהוא מצליח לנגוע באנשים ריגשה נגעה ללבו.

חסן מוסיף ואומר שהדבר היחיד שהוא רצה זה לעשות משהו שהוא אוהב, ולא משהו שההורים שלו רוצים שיעשה. "מהרגע שהתחלתי להתנדב," מוסר לנו חסן, "אמא שלי אמרה לי 'למה שלא תלך לעבוד במקום?, אמרתי לה שזה מה שאני אוהב לעשות, ושאם היא תחכה קצת היא תראה שזה הדבר הנכון בשבילי לעשות, כי זה מה שבאמת עושה לי טוב." בזמן האחרון התפרסמה על חסן כתבה - המנהל של אימו של חסן הראה את הכתבה לאימו, "באותו רגע אמא שלי הבינה כמה צודק הייתי כשהלכתי להתנדב ברשות הטבע והגנים, היא הייתה מאוד גאה בי, וזה היה שווה בשבילי את כל המאמצים שלי לשכנע אותה שזה מה שטוב לי לעשות".

בזמן הקרוב עומד חסן לעבור קורס תו-תקן (מדריכים של משרד החינוך) והוא רוצה בנוסף לסיים קורס מורה דרך. בעתיד חסן מקווה לפתוח חברת תיירות שתתמקד בכפר שלי, ג'סר א-זרקא.

שחר מאירוביץ', בת 18 מעולש, עושה שנת שירות ברשות הטבע והגנים באילת. "הטבע עניין אותי מאוד מאז ומתמיד," מספרת שחר, "עשיתי 10 יחידות ביולוגיה בתיכון, מתוכן 5 יחידות בביולוגיה ימית ואני גם צוללת מגיל 12. אני ממש אוהבת את הים. ידעתי שברט"ג יש לי הזדמנות ללמוד הרבה דברים חדשים עליו". כשהגיעה לשנת השירות, התחילה שחר ועברה קורס מדריכי תו-תקן של שלושה חודשים, מתוכם חודשיים במצפה רמון וחודש באילת. אחר כך התחילה להדריך, יחד עם חברי הקומונה שלה, טיולים של בתי ספר תיכוניים מכל הארץ, צוללנים ואנשים שבאים לשנרקל בחוף, במקביל לעבודה עם פקחים של הרשות באזור המדבר.

 

איך נראה היום הממוצע שלך?

"אחד הדברים המיוחדים ברשות הוא שאין לי באמת סדר יום. בשונה מרוב שנות השירות, אצלנו הכל משתנה כל הזמן. פעם אחת אני יכולה להדריך טיול של שלושה ימים ופעם אחרת אני מעבירה שנירקולים בשמורת האלמוגים או עובדת עם פקחים." שחר מספרת בהתלהבות על החוויה שלה בשנת השירות. ההתנדבות והתרומה לחברה, והערכים שחשובים לה מאוד - מתלכדים עם האהבה שלה לטבע, לשטח ולים. "לא מזמן, כשהדרכנו כיתות א' מבית ספר באילת, הסברתי לתלמידים את ההשלכות של הזבל שאנחנו משאירים מאחורינו. כולם נרתמו והתחילו לאסוף את כל הזבל שהשארנו וגם את זה שהיה שם לפנינו. זאת הייתה חוויה מדהימה עבורי לראות איך אני באמת מחוללת שינוי קטן בילדים האלה, שממש התגייסו למשימה, והם רק בכיתה א'!"

בנוסף, שחר מתארת את החיים בקומונה של רשות הטבע והגנים כחוויה יוצאת דופן. כל הש"שנים ברטג הם אוהבי טבע, כולם אוהבים לטייל וללמוד דברים חדשים על הטבע ועל בעלי חיים. "גם ה'כיף קומונה' שלנו לא יהיה לצאת לסרט, למשל, אלא לצאת לטיול", מספרת שחר בהתלהבות. "בסוף כל יציאה שלנו בקיץ אנחנו הולכים לים בלילה ומבלים שם ביחד". בסוף שנה זו, שחר תתגייס לקורס חובלים. היא מספרת שהיא תקח איתה שיעורים רבים שלמדה במהלך שנת השירות ברשות הטבע והגנים, החל מהיכולת להתמודד עם קשיים, עם המרחק מהבית, עם אנשים חדשים ושונים. היא תיקח איתה במיוחד את היכולת לדבר מול קהל שלמדה השנה, ואת האהבה האינסופית שלה לטבע ובעיקר לים. "אני מקווה שאמשיך לטייל כל החיים שלי", מסכמת שחר, "אני רואה את השנה הזאת כחוויה חד פעמית ומדהימה, האנשים פה מדהימים וזה לא דומה לשום דבר אחר שעשיתי או ראיתי".