עף אל עבר החלום: "הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות"
לא כל נער יכול לעזוב את החיים שלו, את הבית והמשפחה ולרוץ אל עבר החלום. איתן אופיר, בן 17, במקור מנתניה רץ או יותר נכון "עף" אל עבר החלום שלו. כשהיה בכיתה י', סיים את הבגרויות והצטרף לאקדמיית הטייס CAA
כמו לכל ילד קטן, גם לאופיר היו חלומות גדולים. בניגוד לרוב הילדים - הוא הבין כבר בגיל קטן במה הוא רוצה לעסוק: "אני צרפתי, מה שאומר שאני מבקר את המשפחה לי לא מעט בצרפת. בגיל שש, באחד מביקוריי, הסתבר שחברתה של אחותי היא דיילת ולכן נתנו לנו להכנס לתא הטייס. מאותו הרגע, שראיתי שהאדם מולי מחזיק על הכתפיים שלו חיים של 400 אנשים כל בוקר, לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים".
עוד בערוץ המגזין:
- פיל פילון: העובדות שלא ידעתם על חברינו הפילים
- ברומא התנהג כרומאי: כללי התנהגות בתרבויות שונות
- משפחה זה מעל לכל: כך תשפרו את הקשר עם המשפחה
לעומת רוב בני הנוער, איתן הרגיש שהוא חייב להתקדם ולעשות עם זה משהו. "בכיתה י' הייתי טיפה מתוסכל, רציתי להתמקד בקריירה שלי ולהתחיל ללמוד את המקצוע. לאחר מחשבות, החלטתי שכדאי לנסות לסיים את הבגרויות השנה ואז להתחיל ללמוד באופן מקצועי. אלו היו תהליכים קשים שלקחו הרבה זמן, אך בסופו של דבר אפשרו לי לסיים את כל הבגרויות בכיתה י". השאלה המתבקשת, היא איך נער בן 15 יכול לסיים בגרויות כל כך מהר, איתן מסביר לנו כיצד זה קרה: "לא קיבלתי הרבה עזרה מבית הספר, זה היה יותר אני ומורים פרטיים. כל בוקר שקמתי, הסתכלתי על הפוסטר של המטוס שנמצא בחדרי, זה מה שנתן לי דרייב להמשיך וללמוד. גם לאחר הרבה תרגילים, שכבר נמאס לי, הייתי מסתכל על המטוס וזה מה שנתן לי דרייב להמשיך".
לא כל יום נער מחליט לסיים את כל הבגרויות תוך מספר חודשים, במיוחד כשהוא נמצא בכיתה י'. איך הסביבה הגיבה לבחירה הזו?
"למשפחה זו הייתה הפתעה, אבל הם תמיד תמכו והיו גאים. חבריי גם היו המומים, אך רובם הבינו תמיד שזה מתאים לי והמליצו לי לפתח את התחום". מכיוון שרוב התלמידים בקורס הם אחרי צבא, אופיר הוא הצעיר ביותר, אך באופן מפתיע, כמעט בלתי אפשרי להבחין בזה. "בקורס שאני נמצא בו, אני הכי צעיר - בן 17. הגיל הכי מבוגר שנתקלתי בו היה 27. לעומת מה שמצופה, אני לא מרגיש שיש פער מסוים מבחינה מנטלית. להפך, בתיכון הרגשתי שהיה פער מסוים ועכשיו בקורס אני מרגיש כמו כולם, יש לי עם עמיתיי הרבה נושאי שיחה בגלל אהבתנו לתחום".
מכיוון שאופיר גר בנתניה, לא הייתה לו אפשרות לעשות קורס בעיר שלו, לכן נאלץ לעבור לאילת: "כשהצטרפתי לקורס הייתי צריך לעבור לגור לבד, בעיר אחרת. ההורים שלי טיפה חששו, כמוני, לכן בחרתי ללכת לקורס בארץ ולא בחול". זה לא תהליך קל לבן נוער לעבור לגור לבד, איתן מספר על ההשלכות של הדבר, "התחלתי לנהל חשבונות ולדאוג לעצמי לדברים, זה מאוד קשה כי עשיתי את השינוי הזה ביום אחד". אחרי הכל, אופיר הוא רק בן נוער, וזה לא דבר פשוט לגור בלי ההורים. הוא מספר לנו איך מתגברים על הגעגועים: "הבנתי שאני מגשים את החלום שלי בגיל צעיר, לא עשיתי מה שאחרים המליצו לי, כמו לחכות לאחרי הצבא.. זה מה שמדחיק את כל הגעגועים". בנוסף, יש גם את העניין הכלכלי, שזה לא עניין פשוט,"כרגע ההורים שלי מאוד עוזרים לי, גם בגלל הגיל וגם בגלל הקורס. בנוסף, אני גם עובד במלון ומנסה לעזור כמה שאפשר".
אתה מעוניין להמשיך בתחום גם בצבא?
את הצבא כרגע דחיתי בשביל להמשיך בקורס, אני עדיין לא יודע מה אעשה בצבא אבל אני לא שולל מסלולים נוספים.
לאן היית רוצה להגיע בעוד 10 שנים?
החלום שלי הוא להגיע לאל אל, ולא לשום חברה אחרת. אז אני שואף להגיע לאילת ולהיות קברניט.
|