מי מאיתנו לא מרגיש לפעמים שנמאס לו לשתוק? שהוא רוצה לומר את הדעות שלו בקול ובלי פחד? כך בדיוק הרגיש דביר זיו, נער הנמצא במפלגת הנוער של הליכוד. זיו, רק בן 18, אך לא חושש לעמוד בגאון מאחורי דעותיו, שלעיתים שנויות במחלוקת. ישבנו איתו לראיון מעורר השראה שישנה לכם את החשיבה

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• בן 15: "רוצה להיות שלם עם עצמי"
• אמ;לק: זוכרים את אורי אנסבכר
• לכבוד הוולנטיין: הזוגות של החיות הכי יפות וחמודות
  

מה תחום התעסוקה שלך כיום?

דביר זיו (18): "אני רוצה מאוד להיות בעתיד איש תקשורת, כיום תלמיד כיתה י"ב ואני לומד במגמת תקשורת לקראת סיום סרט גמר, ולקראת בגרות חיצונית".

מה אתה עושה במפלגת הליכוד?

"אני חבר בנוער הליכוד ובעיקר פעיל בסביבתו של חבר הכנסת אמיר אוחנה אותו אני מעריך מאוד, ומאמין בדרך שלו. אבל האם אני רואה בפוליטיקה המשך לעתיד המקצועי שלי? פוליטיקה זה משהו שבהחלט דיי בוער בי, אבל להיות נבחר ציבור? לא. למה לא? כי מבחינתי להיות נבחר ציבור זאת שליחות אמיתית, ולא כולם מתאימים לזה. רק אנשים שבאמת נולדו להיות מנהיגים ושליחים, יכולים לעשות את העבודה הקשה הזאת, ובתור מי שמכיר שני חברי כנסת מקרוב, אני יכול להגיד לכם בהחלט שמדובר בעבודה מאוד קשה ולא פשוטה. לא כולם מתאימים לזה, ומי שכן מתאים לזה צריך לדעת שהוא משלם מחיר אישי כבד כמו בקושי לראות את המשפחה. אני לא מקנא באלה שכן בחרו בזה".

מה השאיפה שלך לעתיד?

"השאיפה שלי היא להמשיך לעסוק במה שאני אוהב לעשות. להמשיך להרבות באהבת חינם, באחדות, וללכת עם אנשים שיש להם את השקפת העולם שלי ושמאמינים כמוני שאפשר לחיות כאן ביחד. בגיל 14 בלבד התחלתי כבר לעמוד בצמתים כל פעם שהיה פיגוע, ולהחזיק את דגל ישראל בגאווה גדולה ומתוך אהבה גדולה למדינה. תמיד פרסמתי את הדעות הפוליטיות שלי, למרות שהיו כאלה שלא אהבו אותן, כמו מורים בבתי הספר השונים בהם למדתי, שלא אהבו את תמיכתי בקהילה הגאה בישראל. וזה כי מי שמכיר אותי יודע שאני מקבל כל בן אדם באשר הוא אדם, שאני מאמין ששוויון מגיע לכל אזרחי המדינה. אף פעם לא התביישתי. עמדתי מאחורי כל דבר שעשיתי בגאווה ובידיעה שזה אני, וזה מי שאני".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

"אני רואה את עצמי בתקשורת. יש לי חלום מאוד גדול להיות איש תקשורת בעתיד, ואני מאמין שבעבודה קשה אני עוד יכול להצליח".

מה המסר שלך לבני הנוער בימינו?

"בואו תקחו אחריות, תצטרפו לתנועות נוער, לנוער פוליטי, ובאמת תקחו חלק בלדאוג לעתיד מדינת ישראל. תממשו את מה שאתם מאמינים, תגידו בקול את מה שאתם חושבים, בלי לפחד מתגובות של אנשים. קחו אותי לדוגמא, בשנה האחרונה הפסקתי לפחד ובפייסבוק שלי אני כותב לרוב דברים שלא משמחים את כולם. ולמה? כי אני מאמין במה שאני מאמין, ואני הולך עם זה עד הסוף. אני מקבל את כולם כאחד. למדתי בבית ספר חרדי ששם המורים לא קיבלו את התמיכה שלי בקהילה הלהט"בית בישראל, והתחילו להתנהג אליי בצורה לא מכבדת, ואפילו מזלזלת מאוד. אני סטרייט אבל חושב שכמו שלי יש שיוויון במדינה הזאת, גם לקהילה הלהט"בית שמשלמת מיסים כמונו, ומתגייסים לצהל כמונו, מגיע שיוויון זכויות. הלכתי אחרי הדברים שאני מאמין בהם בגאווה ולא פחדתי. וגם אתם, לכו אחרי מה שאתם מאמינים ואתם לא צריכים לפחד להגיד את זה! תקבלו את כולם, תקבלו את האחר, תקבלו את השונה, אל תהיו אנשים קיצוניים, תמיד חשוב להיות בן אדם מתון ולא ללכת בדרך מפלגת".