כולנו אי פעם נתקלנו בציורי רחוב בחיינו, בין אם זה בהליכה ברחוב בעיר או אפילו בסיור בעקיבותם. הם נוכחים, בועטים, מסקרנים, נאמר כבר הכל על תרבות ציורי הרחוב, בעיקר על הגרפיטי שמביא את הפן הביקורתי. אז איזה ציור הוא מחווה ליצירה של אמן מפורסם? ואיזו אמן עשה ציורים שהם למעשה כרזות פוליטיות? 

 עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• בת 15: "חושבת שאני לא טובה מספיק"
• שחקו וגלו: מי אתם מארבעת הבנים בהגדת פסח?
• חייבים ללכת: הבילויים שאתם חייבים לעשות עם חברים
  

ילדה עם בלון – בנקסי

בנקסי שידוע כאמן גרפיטי ביקורתי ואקטיביסט חברתי, מבין אמני הגרפיטי המובלים בעולם. בנקסי, יצר את ''ילדה עם בלון'' בשנת 2002, כשצייר אותה על קיר של חנות ברחוב שורדיץ' בלונדון. לאחר מכן צייר אותה ברחוב נוסף בעיר כשכתוב ליד הציור ''תמיד יש תקווה'', המוטיב החוזר בציוריו של בנקסי שהמסר אינו חד משמעי אבל ב''ילדה עם בלון '', דוגמה: האם הילדה מנסה לתפוס את הבלון? שזה אומר דימוי של ילדות מאושרת או שהבלון עף מידיה והיא מביטה עליו בעצבות? שזהו דימוי מטפורי המסמל לאובדן הלא אפשרי של ילדות ותמימות, הרבה משמעויות עלו על גרפיטי זה. עוד עובדה מעניינת על הציור, היא בשנת 2017 ערכו משאל דעת קהל בלונדון על יצירות אמנות, היצירה דורגה במקום הראשון כיצרית האמנות האהובה ביותר בממלכה המאוחדת.

תקווה – שפרד פיירי

שפרד פיירי הוא אמן רחוב פעיל משנות ה-80, יצירותיו הן בעיקר מזוהות עם מסרים פוליטיים. בשנת 2008 כאשר הייתה תקופת בחירות באמריקה, ייצר פיירי כרזה של הנשיא לעתיד באותה תקופה, ברק אובמה, פיירי הביע תמיכה באובמה ובמסריו, הוא יצר את הכרזה עם ציורו של אובמה שנהפכה לפופולארית מאוד ולסמל איקוני למרוץ הבחירות של אובמה. עיצוב הציור נוצר ביום אחד והוחלט לחשוף אותו ככרזה, לאחר הדפסת הכרזה מכר פיירי 350 עותקים ברחוב ותפוצתה של הכרזה, התרחבה ברחבי אמריקה במדינות השונות. הרעיון מאחורי עיצוב הכרזה הוא להדגיש את ''העוצמה והיושרה'' שמאחורי מסריו של אובמה, למשל: המילים שכתובות מתחת לתמונתו של אובמה,''תקווה'', ''שינוי'' ו''קדמה'' מדגישות כי יש תקווה לעתיד יותר טוב באמריקה.

מועדון 27 – יהונתן כיס-לב

יהונתן כיס-לב אמן ושחקן ישראלי, עוסק באמנות הרחוב והאמנות הנאיבית (סוג של אמנות פלסטית). בשנת 2014 ייצר את הגרפיטי בשכונת פלורנטין בתל אביב, ''מועדון 27'' הוא ציור גרפיטי בהשראת התופעה שהרבה אמנים מפורסמים בשיא תהילתם, שהלכו לעולמם בגיל 27 בנסיבות טרגיות על שם כך נקרא מועדון 27. כיס-לב ייצר את הגרפיטי לאחר שחגג 28 מכיוון שתמיד התופעה של מועדון 27 עניינה אותו, שם את עצמו גם בתוך הגרפיטי באפור כשכל שאר הדמויות שבחר לציין הן בצבע, מכיוון שהוא היה אופציה להצטרפות למועדון ש''התפספסה'', לשמחתו כמובן. האמנים המופעים בגרפיטי שניתן לראות הם: בריאן ג'ונס, ג'ימי הנדריקס, ג'ניס גו'פלין, ג'ים מוריסון, ז'אן מישל בסקיאט, קורט קוביין ואיימי ויינהאוס.

הסעודה האחרונה – אנה קוגן

אמנית הגרפיטי הישראלית אנה קוגן, פעילה בעיקר ברחובות תל אביב שעיקר עבודותיה. עבודת הגרפיטי שזכתה להוקרה רבה היא ''הסעודה האחרונה'' בטיילת בתל אביב שנוצרה בשנת 2010, לא הכוונה ל"סעודה האחרונה'' של האמן לאונרדו דה וינצ'י. אלא מחווה ליצירה, בכך שאנה חיברה מספר יהודים מפורסמים הישובים ליד דלפק של פאב, למשל כמו: אלברט איינשטיין,גולדה מאיר, בנימין זאב הרצל ורבים טובים נוספים, שילבה ביחד איתם את התושבים מאזור יפו המקומיים. קוגן, בנוסף זכתה בהישג כשהופיעה ברשימה של ''עשרת ציירי הקיר הטובים ביותר בישראל''  לשנת 2012 של המגזין לעיצוב ''נישה''.

איש הפלסטרים – דדה

נסיים עם האמן הרחוב הישראלי המכונה ''דדה'', עיקר יצירותיו של דדה מתעסקות בפלסטרים וכך גם נוצר לו הכינוי ''איש הפלסטרים''. ניתן למצוא את עבודותיו בכל מיני מקומות בעולם באירופה, אמריקה וגם אצלנו בתל אביב ניתן למצוא את עבודותיו. התעסקות בפלסטרים של דדה התחילה אצלו בשירות הצבאי,  כשהיה חייל בזמן האינתיפאדה השנייה, נגרמה לו חוויה פוסט-טראומתית ושמה עלה אצלו דימוי הפלסטר ששרבט במחברותיו. כאשר השתחרר מצה''ל, עבר לתל אביב והתחיל למלא את רחובות תל אביב בפלסטרים רבים שייצגו את בעיותיו שהיו לו אז. הדיון על הפלסטרים של דדה התפתח לאחר שנתיים שמילא את תל אביב בפלסטרים, אנשים הביעו הזדהות עם דימוי ''הפלסטר'' של דדה וסיפרו לו את סיפורם האישי, על הרגעים בהם היו צריכים ''פלסטר'' משלהם וכך דדה יצר משהו חזק שמעורר הזדהות בקרב רבים.