קבוצת הצילום של מועדון התדר, הינה קבוצה הפועלת במסגרת התכנית להתפתחות אישית ומעורבות חברתית תחת מינהל קהילה וחינוך בעיריית ראשון לציון.

בני הנוער היום מבצעים לא מעט מעשים ומברוכים. בין אם זו יוזמה אישית או אפילו במסגרת מחוייבות אישית, לפעילותם של בני הנוער יש השפעם וחשיבות רבה. שירי עציץ (בת 17) הלומדת בכיתה י"א ורותם קריכלי (בת 18) הלומדת בכיתה יב מסכימות עם הדבר ואפילו פועלות בעצמן למען ניצולי שואה.

שירי ורותם, פועלות בפרוייקט במסגרת מועדון הנוער "התדר". לאורך השנה, הנערות נפגשו עם הניצולים על מנת שבסופו של דבר יוכלו ליצור עבורם אלבום זכרונות, הנערות מספרות על הפרוייקט מנקודת מבטן:

שירי: "הפרויקט נקרא 'דרגות גאווה', הוא היה תהליך עומק, של מפגשים עם ניצולי שואה ב'בית ניצולי שואה' בראשון לציון שבמפגשים כל נער הצתוות למרואיין (הניצול). במפגשים עצמם הכרנו, דיברנו ובסופו של דבר, מהשיחות מצאנו את מקור הגאווה של אותו ניצול והתמקדנו בו במהלך הצילומים. האלבום שיצרנו, מורכב מתמונות שכל נער צילם את הניצול שלו ואת סיפור הגאווה שלו בחיים, יחד עם טקסטים שסיפרנו על מה שעברנו עליהם".

רותם: "לפרוייקט קוראים דרגות גאווה, הוא הפרוייקט של קבוצת הצילום בתדר הפועלת במסגרת המעורבות החברתית בבית הספר שאותה מדריכה שני צדיקריו. הפרוייקט עצמו, הוא על צילום ניצולי שואה בדרך אחרת -זווית שונה לנצור את החוויות הטובות ,דרך הרגעים שאחרי השואה משהו אחר שמייחד אותם ,רגעי האושר, השמחה וההצלחה שלהם בכמה תמונות מרגשות. שאני בטוחה שיכנסו לכולם ללב".

אין ספק כי לפרוייקט יש חשיבות עצומה ובמיוחד כאשר זה קשור לניצולי השואה, כולנו יכולים להסכים כי המעשה הזה הוא מבורך. עם זאת, כאשר מחפשים פעילות שתלווה אותנו במהלך השנה, לא מעט בני נוער מעדיפים לבחור משהו קליל יותר, שיהיה להם קל ופשוט באופן תמידי, הנערות מספרות איך התחילו עם הפרוייקט:

שירי: "במשך כמה שנים, הייתי במחויבות אישית אחרת אבל לאחר כמה זמן, הרגשתי שזאת כבר לא אני ושזה לא המקום שלי. כשעזבתי את המחוייבות שבה הייתי, שמעתי על מועדון הנוער בראשון לציון שנקרא 'התדר' ועל המחויבות האישית של קבוצת צילום בתדר. הגעתי לשם ממש במקרה הכרתי אנשים מקסימים ומדריכים שמלווים אותנו בכיף ובאהבה, במפגשים הראשונים המדריכה שלנו הציגה לנו מה הולך להיות לנו השנה, וסיפרה לנו שהפרויקט המרכזי הוא פרויקט לקראת יום המעשים הטובים שנקרא - 'דרגות גאווה' וכך בעצם הגעתי אליו".

רותם: "הגעתי אליו דרך התדר מקום ההתנדבות שלי, אני מתנדבת שם כבר 4 שנים וכל שנה ישנם כמה פרוייקטים שאנחנו משתתפים בהם. השנה לרגל יום המעשים הטובים ובשילוב עם יום השואה, הגענו לפרוייקט המקסים והמרגש הזה, צילום ניצולי שואה ברגעי הגאווה שלהם".

בפרוייקט הנערות זכו לפעול צמוד אל ניצולי השואה, ואין ספק כי כאשר עובדים מול אנשים חשבו כאלה שעברו לא מעט דברים קשים, הרגעים המרגשים לא יאחרו להגיע, הנערות משתפות:

שירי: "החלקים שהכי ריגשו אותי, היו כשאחד הניצולים שעברתי את התהליך הזה איתו סיפר לי שהוא לחם בכל המלחמות שהיו בארץ, הרגשתי שאני מסתכלת ומדברת עם גיבור אמיתי. החלק השני היה כאשר הניצול השני שאיתו עברתי את התהליך - אברהם, סיפר לי שהיה חזן בעברו ויחד ביקרנו בבית הכנסת לצורך צילום פורטרט שיאפיין אותו ואת מקורות הגאווה שלו, ראיתי בעיניים שלו ובתנועות הגוף שלו את ההתרגשות שבתוכו, ואותה התרגשות נגעה גם בי".

רותם: "הכי ריגש אותי כשהן דיברו על הנכדים שלהן ועל הגאווה שהן חשות כלפיהם, ממש יכולתי לראות את הניצוץ ברגע שהתחלנו לדבר על הנכדים והילדים שלהן ועל איך שהמשפחה חשובה להן. בנוסף דיברנו גם על מה שהן עשו בחייהן והעובדה המשמחת, שהן זכו לחיות כדי לספר זאת".

בפרוייקט, במשך תקופה ארוכה הנערות ליוו את הניצולים. עם כל הרגעים, הסיפורים וכמובן הזמן המשותף שעברו יחד, הבנות שאבו השראה גדולה מהניצולים ומסכמות את התהליך:

שירי: "אחרי שעברתי את התהליך הזה שהיה מאתגר, קשה, מרגש ומשמח בו זמנית אני יכולה להודות שזאת הייתה בשבילי הזדמנות של פעם בחיים ושהניצולים הם אנשים מדהימים. הם מתבוננים על העולם בראייה משל עצמם, חיובית ומעודדת, הלוואי וכולנו היינו מעריכים את הכל כמוהם. לצערנו הם דור שהולך ומתמעט, ואני מרגישה שזכיתי לפגוש, להכיר ולתעד מקרוב אדם מיוחד עם סיפור נדיר מנקודת מבט אישית".

רותם: "באופן כללי, המטרה של הפרוייקט עצמו היא תיעוד ושמירת הזיכרון מהתקופה הנוכחית, לשים את כל צומת הלב על ההצלחות והחוויות הטובות שקרו מאז תקופת השואה, הדברים הטובים שהם השיגו בחייהם בעקבות העלייה לארץ, והחוויות והחיבורים שהם הצליחו ליצור במועדון ניצולי השואה. התקופה בה ליוויתי את הניצולים השפיעה לא רק עליהם, אלא גם עליי".