לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בני הנוער בישראל מוציאים בממוצע 240 ש"ח בשנה על פריטי אופנה ולבוש. בתוך כך, ילדים מתחילים להשתמש באתרי קניות באינטרנט כבר מגיל 11 ו-85% מבני הנוער עושים זאת פעמיים בחודש לפחות. במקביל, בני נוער מבלים כ-45 שעות בשבוע בפעילות פנאי צרכנית וכמעט 60% מהוצאות הבית מושפעות מהעדפות שלהם לגבי מזון, מכשירי חשמל, תיירות וכן הלאה.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• טיפים חמים לקיץ: הכן חיית המחמד לעונה החמה
• בת 15: "קשה לי לקבל את זה שאנחנו לא ידידים"
• בדקו: איך חגגתם את ל"ג בעומר?
  

הבעיה היא שחשיבה כלכלית היא ממש לא משהו שטבוע בנו מלידה. למעשה, מחקרים מראים שרק בגילאי 10-12 מתפתחת היכולת לזהות כוונה מסחרית מאחורי מסר שיווקי ולפתח סוג של חשיבה ביקורתית. בפועל, זה מונע תכנון כלכלי לטווח ארוך ועלול לפגוע ביציבות הפיננסית של בני נוער אחרי שהם גדלים ויוצאים לחיים משלהם.

ככה תדעו כמה עולה ללמוד ולקנות דירה

אז מה עושים? קודם כל, מנסים להפנים את סדר הגודל של עלויות בולטות. למזלם של מבוגרים וצעירים כאחד, כלים אובייקטיביים כגון מחשבון משכנתא עוזרים להם לדעת בכל רגע נתון כמה כסף הם יצטרכו לשלם כל חודש כדי להגשים חלום ולקנות דירה. בתוך כך, צריך להמשיך לעקוב אחרי מחירי הנדל"ן ולתכנן קדימה מגיל צעיר יחד עם ההורים.

עוד הוצאה שהיא חלק בלתי נפרד ממסלול ההתבגרות של בני נוער מוקדשת ללימודים באקדמיה. נכון להיום, שכר הלימוד באוניברסיטה עומד על בערך 10.5 אלף ש"ח בשנה לתואר ראשון וכ-14 אלף ש"ח לתארים מתקדמים. אם תרצו ללמוד במכללה אקדמית פרטית, תצטרכו לשלם כבר 25-40 אלף ש"ח בשנה – לא כולל דמי הרשמה, ספרי לימוד, ציוד, חומרי עזר, צילומים והדפסות, מגורים, ארוחות וכן הלאה.

במילים אחרות, ההוצאות על משכנתא ולימודים הן משהו שכדאי להתחיל לחסוך עבורו כבר מהיום. אם לא רוצים להיות מופתעים או להתחיל את החיים עם חובות, פתיחת תכנית חיסכון ומודעות למחירים במשק הן חלק מארגז כלים אפקטיבי.

כמה עולה לגדל ילדים?

הקושי העיקרי של בני נוער בארץ ובעולם הוא להבין שהקמת משפחה היא עניין יקר. לכולנו נוח לחשוב שההורים מגדלים את הכסף על העצים, בעוד בפועל הם עובדים קשה מאוד על מנת לחסוך שקל לשקל. אם גם אתם מחליטים לתכנן לטווח ארוך, אולי הגיע הזמן שתקבלו פרופורציות לגבי ההוצאות על ילד ראשון ואלו שיגיעו אחריו.

לפי מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2017, עלות גידול של ילד ב-3 השנים הראשונות לחייו מגיעה ל-130 אלף ש"ח. ככל שגיל הילד עולה, ההוצאות הולכות ופוחתות עד ל-95 אלף ש"ח ועד גיל 18 נוציא כ-612 אלף ש"ח על הילד הראשון. רוב ההוצאות הן על דיור, מזון, ביגוד, טיפול רפואי, חינוך ועוד.

החדשות הטובות הן שבילד השני ההוצאות יורדות בצורה דרמטית. הסיבות לכך הן שחלק גדול מהציוד משמש את ההורים הלאה בלי שהם יצטרכו לשלם עליו שוב, מה גם שהילד השני לא מוסיף לעלויות הדיור ואפילו רוב הוצאות המזון עבורו כבר מגולמות בהוצאות הקיימות.  

לבסוף, חשיבה כלכלית עוזרת להתכונן ליום שאחרי הפרישה והיציאה משוק העבודה. זה מטבע הדברים נראה רחוק וכמעט דמיוני, אבל גם היום הזה יגיע. אם אתם רוצים לשמור על רמת חיים מסוימת, כדאי שתשלבו בין תכניות חיסכון לטווח ארוך ובין קופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות ביטוח וסיעוד רלוונטיות.