טל כהן בת ה-21 מפיצה שמחה וחיוכים ברחבי הארץ. היא עושה זאת בעזרת חלוקת אלפי כרטיסי ברכה אותם היא ושותפתה למיזם, טוהר בן שיטרית, מכינות, בעזרתם של מאות מתנדבים. שתי החברות הטובות מהתיכון החלו במיזם החשוב הזה לפני כארבע שנים במטרה להעלות חיוך, להגיד מילה טובה, לחבק ולעודד אנשים בהתנדבות מלאה וללא כוונת רווח כלל. "כל אחד מאיתנו זקוק למילה טובה וחיזוק", מספרת כהן. עד כה השתיים הפיצו וחילקו כרטיסי ברכה  לניצולי שואה, ילדים עם מוגבלויות, בתי אבות, מרכז ארצי למחלת האלצהיימר, מרכז למתמודדי נפש ונוספים. השנה הן מבקשות להתמקד בחיילים בודדים. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• מגיל צעיר: "התחלתי לחסוך והגשמתי חלומות"
• בת 16: "אני רוצה להיות מרכזית יותר בחבורה שלי"
• כוחות על אנושיים: סיפורי החילוץ ההזויים ביותר

איך התחיל הפרויקט?

"הפרויקט החל כשטוהר ואני היינו תלמידות תיכון בערך בכיתה י', מאז עברו ארבע שנים והפכנו את הפרויקט למיזם חברתי שנתי כך בכל ראש השנה ולעיתים אף בפסח  אנו מארגנות פרויקט שכזה. טוהר אוהבת להתנדב ולתרום ואני חיפשתי מקום שבו בעזרת האמנות שלי אוכל לשמח אחרים, אני יוצרת בנייר, בין היתר כרטיסי ברכה. כך הגענו לרעיון של חלוקת כרטיסי הברכה – דבר קטן אך מלא משמעות, מילים חמות וחיבוק". 

מדוע חשבת ליזום את הפרויקט?

"את הפרויקט הקמתי מתוך סיפור החיים האישי שלי", מספרת לנו כהן. "כשהייתי בת 6 גילו לי את מחלת הקרוהון זו מחלה המדמה וירוס בטן, אינה מדבקת, אך מגיעה בהתקפים לכל החיים. עקב המחלה נאלצתי להתאשפז פעמים רבות בבתי חולים, בין היתר גם לקראת החגים. בכל חג הגיעו מתנדבים לחלק מזון ושי למאושפזים אך בגלל המחלה שלי לא יכולתי לקבל את החבילות. לעומת זאת, המילים החמות, החיוך והפתקים שהיו מחלקים עם החבילה עודדו אותי בכל פעם. כשגדלתי חשבתי על חלוקת כרטיסי הברכה אותם כל אחד יכול לקבל וכל אחד יכול לתרום ולהכין בעצמו למען המקבלים".

© צילום פרטי

כמה כרטיסי ברכה מחולקים כל שנה?

"בכל שנה מחולקים אלפי כרטיסים, בין אלפיים לחמש אלף כרטיסים בכל שנה כך שניתן להגיד שחולקו עד היום יותר מעשרת אלפים כרטיסי ברכה".

איך אוספים כל כך הרבה כרטיסים?     

"הכרטיסים מעוצבים על ידי ילדים, נוער דרך מתנ"סים, מועצות אזוריות, בתי ספר, יוצרים מקצועיים, גרפיקאים ועוד... כל אחד מהם תורם מספר כרטיסי ברכה בעבודת יד כראות עיניו. את הכרטיסים שולחים בדואר לכתובת שאני נותנת לכל אחד בהודעה פרטית בעמוד הפייסבוק שלי. כמו כן, ישנם מתנדבים המביאים אלי את הכרטיסים באופן אישי ללא משלוח בדואר. בנוסף, בשנתיים האחרונות אני מבצעת סדנאות לקהל הרחב בהתנדבות כולל חומרים המתקבלים באהבה על ידי חנויות יצירה ואת הכרטיסים שמכינים בסדנא תורמים לפרויקט. בסופו של הפרויקט טוהר ואני מחלקות את הכרטיסים למי שנבחרו לקבל אותם באותה שנה".

© פרטי

האם יצא לך לפגוש אנשים באופן אישי ולחלק להם את הכרטיסים? 

"בהחלט, ברוב הפעמים אני נוסעת עם טוהר לחלק את הכרטיסים באופן אישי. בשנה שעברה, כשבוע לפני החג נסענו לאזור השרון לחלק כרטיסי ברכה לניצולי שואה. עשינו להם מפגש יצירה בו המשתתפים הכינו כרטיסי ברכה למשפחותיהם ולאחר מכן כל אחד מהם קיבל כרטיס ברכה שנתרם על ידי אחד ממאות המתנדבים. באותו המפגש, הייתה גברת אחת, ניצולת שואה, שבחרה להעניק לי את את הכרטיס שהכינה במפגש ואמרה לי שאני ריגשתי אותה כמו משפחה. היא כתבה באותו הכרטיס שנה טובה בכתב ידה וריגשה אותי מאוד".

"זה היה מעצים והרגשתי שכל הפרויקט באותה שנה היה שווה את העבודה הקשה ולו בשביל השמחה והחיבוק שהם הרגישו באותו מפגש. בכל שנה, מקבלי הכרטיסים מתרגשים מאוד. חלקם מחבקים אותנו חזק, חלקם מחייכים, חלקם אפילו בוכים משמחה. הרגעים האלו שווים הכל".

האם את חושבת שתמשיכי עם הפרויקט הזה?

"כל עוד אוכל ויהיה שיתוף פעולה מצד כל משתתפי הפרויקטים אשמח להמשיך עם הפרויקטים כמה שיותר. גיוס התרומות, ההצלחה של הפרויקט בכל פעם מחדש, שיתופי הפעולה הבאים במהלכו וכמובן ההתנדבות של התורמים ממלאים אותי באנרגיה לסבבים הבאים של המיזם".

© פרטי

לאילו עוד אוכלוסיות היית רוצה לחלק כרטיסי ברכה? איך בעצם מחליטים כל שנה למי להפנות את הכרטיסים?

"אנו מחליטות ביחד למי לחלק את כרטיסי הברכה. טוהר ואני נפגשות כמה חודשים לפני תחילת פרויקט ומעלות כמה שיותר רעיונות, מתוכם אנו בוחרות אחד שאיתו נלך עד סוף הפרויקט. לעיתים הכרטיסים מחולקים אפילו ליותר ממקום אחד שיקבל את הכרטיסים. ישנם מקומות הפונים אלינו הרבה לפני שהפרויקט הבא יוצא לדרך ואנו לוקחות אותם בחשבון בשלב סיעור המוחין לפי שיקולים של כמות, היענות ונגישות. אני חושבת שעד היום בחרנו לחלק את הכרטיסים לאוכלוסיות שנוגעות בנו ובכולם כאחד. אנו עדיין לא יודעות למי נחלק בעתיד אך בטוחה שכפי שהיה עד היום נחלק אותם לאוכלוסיות הזקוקות לחיבוק הזה והמילים הטובות".