שנת לימודים חדשה נפתחה. הראשון בספטמבר כבר כאן, תמה לה חופשת הקיץ הארוכה. הראשון בספטמבר הזה הוא הראשון בספטמבר האחרון שלי. אני אחת מבין התלמידים שעולים הבוקר לכיתה י''ב. אני לא מעכלת שזה קורה. השנה החדשה והאחרונה שלי נפתחת עם המוןן תקוות, מטרות וחששות.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

•  באנו לעזרת חבר: סקאי וג'ינג'ר מחכים לכם
• בת 16: "איך להחזיר את הביטחון העצמי שנעלם?"
• תחזיקו סנפירים: הישראלים שטסו לתחרות בנות ובני ים

הזמן טס אה?

כשסיפרתי לאנשים שאני עולה לכיתה י''ב, אמרו לי: ''כבר? אנחנו זוכרים כשרק עלית לכיתה א', הזמן טס''. באמת הזמן טס ואנחנו לא שמים לב שהשנים עוברות לנו במהירות מול העיניים. עוד רגע נסיים תיכון ונצא לחיים בוגרים, נעבור בצבא או בשירות לאומי ואז - לאזרחות,איזה טיול אחרי צבא, לימודים, עבודת סטודנטים, משפחה ילדים... והכל? הכל קורה כל כך מהר מבלי שנרגיש. אבל בוא נדבר על הכאן ועכשיו, שנת י''ב זו השנה האחרונה שמצד אחד רוצים שתיגמר כבר ונסיים את הבית ספר ומצד שני רוצים להרוויח עוד קצת זמן עם החברים ולעשות מגוון של דברים לפני שהשנה תיגמר. אני מחכה לסיים את הלימודים ולא ללמוד כבר מקצועות שאני לא אוהבת, "לסמן וי" על כל הבגרויות. אך עם זאת אני רוצה שיהיה לי זמן עם החברים שלי. לבלות, לדבר, לצחוק ולחוות דברים ביחד איתם, כי כל אחד בסוף השנה הזו הולך לדרכו שלו. מקווה שיצא לי להיות איתם כמה שיותר וגם על הדרך להכיר עוד אנשים חדשים במהלך השנה.

"אני רוצה שיהיה לי זמן עם החברים שלי"© fotolia

''זו תהיה השנה הטובה בחייך''

כל מי שלומד במערכת החינוך חווה ועוד יחווה עליות ומורדות, מערכת החינוך היא מסגרת לא פשוטה, כמו שאפשר להצליח בה, באותה מידה יכולים להתרסק בה. בין אם זה מבחינה לימודית ובין אם מבחינה חברתית - כל אחד חווה קשיים והצלחות בזמן הלימודים ועוד ימשיך להתמודד עם אתגרים. אני יכולה לומרים שעד כה היו לי שנים טובות לצד מאתגרות, אבל כשזה מגיע לכיתה י''ב יש איזו מן הבטחה כזו שמכריזה כי: ''זו תהיה השנה הכי טובה שלך בלימודים, במישור החברתי ובכללי''. אנשים שכבר סיימו את כיתה י''ב ומצהירים על כך, לכן קל נורא להאמין  לאמירה המפורסמת הזו ולהבטחה שאיתה, אך עם הציפייה בא החשש. אולי י''ב לא תהייה כמו שאני רוצה? אולי לא אצליח להגשים ולהשיג את כל המטרות שאני מסמנת לעצמי לשנה הנוכחית? ברור לי שכיתה י''ב היא לא ''מושלמת'' כמו כל כיתה, אבל יש בה ציפייה גדולה להגשמה עצמית מאשר כל כיתה אחרת, כי זו פעם אחרונה שיש הזדמנות להיראות ולהשפיע בתור נערים במערכת החינוך. בסופו של דבר זה תלוי בגישה שלנו איך אנחנו בוחרים ש-י''ב תיראה? שנה טובה שאנחנו יכולים לתת מעצמנו או עוד שנה שנסמן עליה וי?

"עם הציפייה בא החשש"© fotolia

והמטרה שלי היא...

אסיים עם קצת תיאום ציפיות ומטרות לשנה הקרבה. לכל אחד מאיתנו יש מטרה שהוא רוצה להגיע אליה אבל בכיתה י''ב חוקי המשחק משתנים. לדעתי שנה אחרונה היא הזדמנות - להוכיח, להראות, לשנות ובעיקר להשפיע על הסביבה שלנו ועל עצמנו באופן אישי. מה זה אומר? לבוא חדורי מטרה לקראת השנה החדשה, לחשוב איך היינו רוצים שתיראה השנה האחרונה בבית הספר, מה אנחנו רוצים להשיג? ואל דאגה לא חייבים מטרות גדולות, אפשר גם לקחת החלטות כאלה שהשנה לדוגמא: אנחנו ניפתח ליותר אנשים, ניקח יותר חלק בדברים, נהיה אדיבים יותר לסביבה שלנו... בסופו של דבר לכל אחד מאיתנו יש את ההישגים שהוא רוצה לצלוח. רק אל תשכחו בדרך לכל מטרה, יש לעיתים מכשולים. אל תיכנעו, תאמינו בעצמכם.