כל היום שלנו בנוי מסיטואציות כאלה ואחרות. בין אם זה בהתארגנות בבוקר, בלימודים, עם חברים, בדרך הביתה או בבית עם בני המשפחה. רוב הסיטואציות נראות לנו כאילו הן מתרחשות בנפרד ולא קשורות זו לזו. סיטואציה שהתרחשה בדרך לבית הספר לכאורה לא קשורה לסיטואציה שהתרחשה בדרך חזרה מבית הספר. אבל אם נבחן אותן כמו שצריך נראה שהן אכן קשורות. חשוב להבין איך קשורות ולמה זה משפיע עלינו במהלך היום יום. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• התקפי חרדה: "מה קורה לי ולמה זה כל כך נורא?"
• שירלי חוזרת לתיכון: "הייתי היחידה עם בעיות קשב וריכוז"
• בדקו: איפה מתאים לכם לשבת בכיתה?

בואו ניקח סיטואציה לדוגמא: נערה שעובדת אחר הצהריים בחנות והמנהלת שלה מדברת אליה בזלזול במהלך המשמרת כי היא "סך הכל נערה". מעליב, פוגע ומעצבן. אותה נערה לא תמיד תדע מה לומר או איך להגיב באותה סיטואציה. מה שכן, בין אם היא מודעת לכך או לא, האירוע משפיע עליה והיא עלולה לקחת אותה הלאה. 

איך? בדרך הביתה מהעבודה אמא שלה מבקשת ממנה שתעבור בסופר השכונתי ותקנה חלב ולחם. היא לוקחת את המצרכים וממתינה לתורה בכדי לשלם. כאשר התור זז לאט והיא מאבדת את סבלנותה ומעירה בחוצפה לקופאית.

© adobestock

מה קרה כאן? הנערה "לקחה" את העלבון והעצבים מהסיטואציה עם המנהלת שלה ו"העבירה" אותם בסיטואציה אחרת לגמרי. מבחינתה, אין קשר בין הדברים שכן היא רואה כרגע רק את התור שזז לאט, את הקופאית שלא עובדת כמו שצריך ואת זה שהיא רוצה להגיע כבר הביתה. העלבון והעצבים שהרגישה מול המנהלת לא קיבלו מענה ולא טופלו והם מכוננים בה ובסיטואציה במכולת השכונתית היא שחררה את האנרגיה שהייתה כלואה בה. 

אותה סיטואציה אך הפעם מנקודת המבט של המנהלת. היא עוברת בדרך הביתה לקנות כמה מצרכים לארוחת הערב כשלפתע מגיע לתור איש מבוגר ומדבר אליה בזלזול, טוען שעקפה אותו, צועק עליה לפני כולם ומביך אותה בפני כולם.

מה קרה כאן? המנהלת התייחסה בחוסר כבוד לעובדת שלה קודם לכן אך לא ממש שמה על זה את תשומת הלב או ייחסה לזה חשיבות. והנה עכשיו היא עומדת בפני סיטואציה דומה כשמתנהגים אליה בחוסר כבוד וחובה את מה שחוותה העובדת שלה. 

למה זה חשוב לקשר בין הסיטואציות?

אם דיברת לא יפה לעובדת שלך זה חוזר אלייך בסיטואציה אחרת, או אם נעלבת או התעצבנת על משהו ולא הגבת באותו רגע, תוציאי את זה לאחר מכן בסיטואציה שאינה קשורה. אצל מבוגרים הסבירות לזהות ולהבין גדולה יותר, בעוד ילדים ונערים אינם מצליחים להבין את הקשר בין דבר אחד לשני.

נער או נערה אשר מתנהגים בצורה מסוימת לאחרים, או שמתנהגים אליהם לא יראו את הקשר בין המקרים ולכן חשוב לשאול, לבדוק ולעבור על כל מה שקרה באותו היום ולבדוק איפה נעשים החיבורים. לא תמיד אפשר לעשות את זה לבד, וזה בסדר גמור להיעזר במישהו מבוגר ואפילו איש מקצוע בשביל להבין ולהתמודד.

דוגמא נוספת היא של אמא של נערה מתבגרת שהתלוננה שבתה מציקה ומרביצה לאחיה הקטן. היא מדברת אליו בזלזול ואפילו מקללת. התנהגות שלא מקובלת בבית ומכאן לא נלמדה שם.  אז מה גורם לה להתנהג בצורה כזו?

בשיחה עם אותה נערה התגלה שיש נער שמציק לה בבית הספר, מדבר אליה בזלזול, מקלל אותה ולפעמים אפילו דוחף. והיא? לא יודעת איך להתמודד, אוגרת את הכעס והתסכול ומתנהגת באותה צורה ממש לאחיה הקטן כי כך התנהגו אליה, מבלי לזהות את הקשר בין הסיטואציות ואת ההשלכה של ההתנהגות כלפיה להתנהגות שלה כלפי אחיה. היא לא יודעת איך להתמודד מול הנער ולכן את כל האנרגיה משחררת בבית מול אחיה הקטן. 

חשוב לשים לב לכל דבר שאתם אומרים ועושים ולצורה בה אנשים בסביבתכם מדברים ומתנהגים אליכם. כשאתם מתנהגים בצורה מסוימת, תקבלו את אותו היחס בחזרה. אז אם יש מישהו שמתנהג באופן שמעצבן או מפריע לכם תבדוק איפה אתם מתנהגים ככה לאנשים אחרים.

כשאתם מתנהגים בצורה מסוימת, תקבלו את אותו היחס בחזרה© fotolia

בדיוק כשם שאותה נערה חושבת שהיא לא בסדר וזו הסיבה שמציקים לה והיא מוציאה את הכעס והעצבים שלה על אחיה מבלי להבין שהיא עושה את אותו הדבר מתוך תסכול. וסביר להניח שהנער שמציק לה גם הוא עושה זאת מבלי לקשר לסיטואציה אחרת שקרתה לו.

איך מוצאים את ההקשרים?

קחו דף וציירו טבלה של שלוש עמודות. בעמודה הראשונה רשמו את הסיטואציות שקרו לכם במהלך היום. בעמודה השנייה מול מי הייתה הסיטואציה (חבר, אח, מורה וכדומה) ובעמודה השלישית איך הרגשתם (יכול להיות יותר מרגש אחד). לאחר מכן נסו למצוא את הקשרים בין הסיטואציות. אם עלה רגש של כעס בסיטואציה אחת האם היא עלתה גם בסיטואציה אחרת? 

ברגע שתתחילו להבין את הקשר תוכלו לזהות אותו בזמן ולמנוע סיטואציות דומות. חשוב לזכור שכל סיטואציה באה ללמד אותנו משהו על עצמנו. ולכן דבר נוסף שניתן לעשות הוא לשאול את עצמכם מה הסיטואציה באה ללמד אותי? האם אני חבר טוב? האם אני מכבד את אחי הקטן? 

במידה ותצטרכו עצה תוכלו לבקש ממישהו אובייקטיבי שיגיד לכם מה הוא חושב. אך לשם כך עליכם להגיע פתוחים להקשבה. 

כותבת המאמר היא מאמנת ומלווה תהליכי למידה אפקטיביים לילדים ולנוער