תקופת חגי תשרי היא תקופה עמוסה. אנחנו עוברים בין ימי חול לימי חג, בין סוף שבוע לערב חג, בין ארוחה לארוחה ובין דודה לסבתא. כבר אכלנו תפוח בדבש בראש השנה, צמנו ומחלנו ביום כיפור והיום (ב') אנחנו כבר בחג סוכות. חוץ מהחופש הארוך שמגיע עם סוכות, מגיעה איתו גם המסורת להקים סוכה ולארח בה את כל המשפחה והחברים. תארו לכם שהיו אומרים לכם יום אחד ''אתם יכולים לארח בסוכה שלכם כל אדם, כל אישיות שקיימת בין אם היא חיה או מתה, את מי הייתם מזמינים ולמה?" אני הייתי בוחרת ברשימה מגוונת ומיוחדת - החל מאורח שמעורר בי אופטימיות ועד האורח הגאון שמפתיע כל פעם מחדש. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• שחקו וגלו: את מי הכי מתאים לכם לארח בסוכה
• באנו לעזרת חבר: ג'וי ואקסום מחכים לכם
• עצוב: החיות שבסכנת הכחדה בגלל זיהום כדור הארץ

פרידה קאלו

כל מי שמכיר אותי יודע שעולם האמנות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, אני פוגשת את האמנות  בכל יום בחיים שלי. לכן החלטתי לפתוח את רשימת המוזמנים לסוכה שלי עם אישיות שמשפיעה עליי רבות, הלא היא פרידה קאלו. האישה, האשיות והמראה הבלתי נשכח המתנגד לאידיאל היופי, קאלו היא ללא ספק אישה שונה ומיוחדת אשר עשתה רבות למען האמנות. לקאלו לא היו חיים פשוטים, בגיל ילדות נפגעה ממחלת הפוליו שהפכה אותה לנכה וכשהגיעה לגיל 18 נפגעה קשות בתאונת דרכים שהשאירה אותה במיטה מרותקת למשך חודשים רבים. אך מה שנתן לקאלו תקווה בחייה הלא פשוטים היא האמנות. היא ציירה דיוקנאות עצמיים במשך חייה על מנת לשקף לעולם את תחושותיה ורגשותיה אשר עברו עליה בזמנים קשים. הייתי מזמינה את פרידה קאלו לסוכה שלי, לא רק בגלל שהיא אייקון פמיניסטי או אמנית מעורכת אלא כי האמנות היא הבסיס של שתינו בחיים, הדבר שיכול לחזק ולרפא בזמן הכי קשה.

מרים פרץ

ישו לא מעט פעילים חברתית ואנשי ציבור משפיעים, שמעלים נושאים חשובים לסדר היום. אך יש אישה שתמיד תגרום לי להישאר ללא מילים - מרים פרץ, כלת פרס ישראל. למי שלא מכיר את פרץ, היא אשת חינוך ישראלית, ששכלה את שני בניה בעת שירותם הצבאי ומאז מותם מקדישה את חייה להנחלת המורשת היהודית והציונית. היא מעבירה לחיילים ולבני נוער הרצאות על חיזוק הרוח הציונית – יהודית ואחדותה בחברה הישראלית, מקדישה את זמנה להמשך דרכם ורוחם של בניה שנתנו את נפשם למען המדינה. מה שמדהים בפרץ הוא הכח שלה. האופטימיות שלה מעוררת בי השראה, שכן למרות הצער בחייה, החיוך שלה נשאר וכך גם רוחה לתת למען המדינה, להחדיר מסרים של אחדות ושכולנו רקמה אנושית אחת. אני חושבת שאם היא הייתה באה לסוכה שלי, הייתי מרגישה שיש לי את הכבוד לארח אישה מוערכת כמו מרים פרץ. 

אורי גרוס

מבחינתי גרוס הוא תסריטאי גאון שמפתיע כל פעם מחדש. טלוויזיה היא לא משהו שקיים מאתמול. פרסומות, חדשות, תוכניות וסדרות יוצאות בקצב מטורף משנה לשנה, אך בטלוויזיה כמו בכל דבר יש דברים ששוכחים ויש דברים שהופכים לסמל ואייקון כמו הסדרות של אורי גרוס. אם אתם לא מכירים את האישיות אורי גרוס, אתם בטוח מכירים את הסדרות שלו. מקלאסיקות כמו ''השיר שלנו'' ו''דני הוליווד'' והקומדיה המשעשעת ''תנוחי'', לסדרות שכיום רצות כמו "או-בוי'', ''פוראבר'' ,''גיבור אמיתי'' ועוד רבות וטובות. מה שמדהים בפרויקטים של גרוס זה הרלוונטיות והיצירתיות שיש בהם כל פעם מחדש, בין אם זו סדרה ישנה או חדשה יותר, תמיד יעלו נושאים אקטואליים ורלוונטיים בהן. מה שאני מאוד אוהבת בגרוס היא החשיבה מחוץ לקופסה, הוא מפתיע את הצופה במהלכים לא צפויים והצופה נשאר בפה פעור, אני מעריכה יוצרים שיודעים להיות מקוריים ולחשוב בגדול. מעניין אם הוא היה מגיע לסוכה שלי, הוא היה יוצא עם רעיון מיוחד לעלילה חדשה.

© יאיר שגיא

הביטלס

מוזיקה היא שפה בינלאומית, מחברת ומאחדת בין כולם. לא משנה אם זה רוק או פופ או בכלל אלקטרוני, מוזיקה היא מפגש בין אנשים כמו שהיא הפגישה בין ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו או כמו שאנחנו מכירים אותם- "הביטלס". החבורה המופלאה הזו פרצה בשנות ה-60 ומאז היא חלק בלתי נפרד מעולם המוזיקה. השירים של "הביטלס" מלווים אותנו כבר שנים רבות, האלבומים שלא יוצאים מהפלילייסט ותמיד נשארים סמל מוזיקלי לכל דבר. אם עסקינן באלבומים, לא מזמן אחד האלבומים הכי המצליחים של הלהקה "Abbey Road'' חגג 50 שנים. האלבום שיצא בשנת 1969, הוא מבין האלבומים המוצלחים של הלהקה והביא איתו לא מעט שירים שהפכו ללהיטים על זמניים, כמו: Come Together, Here Comes The Sun ועוד רבים וטובים שהפכו מזמן לקלאסיקות מוזיקליות. אם "הביטלס" היו באים לסוכה שלי זו הייתה חוויה מוזיקלית והרמונית יוצאת דופן שאי אפשר לתאר במילים אלא בשירים, מעניין איך הם היו שרים את שירי החג, במיוחד את ''שלומית בונה סוכה'' בגרסת הביטלס.

משפחה וחברים

לסיום סיומת, אני מזמינה כמובן את האנשים הכי חשובים לי בעולם, אלה שהסוכה הזו לא תהיה בכלל שווה בלעדיהם, הם המשפחה והחברים הקרובים שלי. אולי הם סובבים אותנו רוב היום אך הם באמת חלק בלתי נפרד מאיתנו, מחיינו ותמיד הכי כיף זה עם הסביבה הקרובה לחגוג ולבלות. לחבר את כל האורחים המיוחדים שהבאתי לסוכה יכולה להיות חוויה מאוד מעניינית לשני הצדדים, כי יש בסוכה שלי מגוון רחב של אנשים מתחומים רבים כולל מסביבתי הקרובה. אני חושבת שאם באמת הייתה קיימת סוכה כזו במציאות, הייתי שמחה מאוד לחבר בין כל העולמות שנפגשים בתוך הסוכה הקטנה. מאמנות עד למשמעות החיים, לחשיבה יצירתית לפסקול מוזיקלי שמחבר בין כולם, היו נוצרות שיחות מאוד מעניינו.