דמיינו לכם שאתם חיילים שמחכים לאוטובוס או בזמן שמירה בבסיס ופתאום ניגש אליכם אדם זר עם שקית במבה, בקבוק קולה וחיוך ענק על הפנים. האמת שאתם ממש לא צריכים לדמיין את זה זאת הייתה המציאות של כ15,000 חיילים השבוע במסגרת מצבע ג'וחא. 

 

בני הנוער של מושב יונתן נחשפו לסיפורו של יוחאי ז"ל ויחד עם הוריו החליטו לצאת למבצע לזכרו של ג'וחא. דרך המבצע הם משתדלים להעביר לעולם קצת מהטוב שעשה ג'וחא. ראיינו את אמונה צוריאל, אחת ממובילות המבצע.

 

 ”עוד בחייו של יוחאי, אביו עבר איתו על דוחות מהבנק ופתאום ראה המון חיובים של 4 שקלים, 8 שקלים, אביו של יוחאי לא הבין ושאל אותו מה זה, יוחאי הכחיש ואמר שזה לא חשוב. לאחר מותו של יוחאי, גילו הוריו מחבריו וחייליו שג'וחא היה מסתובב בבסיס ורואה חיילים עצובים, מדוכדכים, או שידע שהם מועטי יכולת. היה פונה אל כל חייל ושאל "תגיד אחי, שתית היום משהו? אכלת?" כשהתשובות היו "לא" נתן ג'וחא את כרטיס האשראי שלו לאותו החייל ואמר לו שיקנה לעצמו קולה ובמבה. כך עבר יוחאי חייל חייל, ושם זה רק התחיל. יוחאי היה מוציא חצי מהמשכורת הצבאית המצומצמת שלו ותרם לחייליו מוצרי חשמל, קנה להם אוכל לשבת, והכל בשקט ובצניעות". 

"למעלה מ-100 מוקדי חלוקה ברחבי הארץ, מהחרמון ועד אילת. 5 עמדות חלוקה בסוף השבוע בתחנות מרכזיות ורכבות ברחבי הארץ. כ-5,000 בקבוקי קולה ו-7,000 שקיות במבה, 1200 מדבקות "עוף קדימה!" המוטו של יוחאי, למעלה מ-15,000 חיילים וכן כ-200 פצועי צה"ל, שקיבלו מעט מן האור של יוחאי. אלפי מתנדבים, ובהם תנועות נוער, בתי ספר שהגיעו לתחנות רכבת ב-6 בבוקר לקבל את פני החיילים, ילדים מחו"ל שהחלימו מסרטן ובאו לארץ, וילדי חינוך מיוחד שלא ויתרו על להיות חלק מגל הכרת הטוב ששטף את הארץ, חיילים של יוחאי ממסייעת צבר, הבנות של יוחאי וטלי, ועוד".

"אנחנו, נוער יונתן, נפגשנו עם אביו של ג'וחא ושמענו את סיפור חייו. בחשיבה משותפת עם המשפחה החלתנו לצאת לדרך עם הרעיון של חלוקת במבה וקולה, מרק חם או כל פינוק אחר לחיילים ביום האזכרה של ג'וחא, בכדי להפיץ את האור שעשה ג'וחא בעולם. להנציח את פועלו של ג'וחא".

 

"ג'וחא תמיד דבק במשפט "עוף קדימה" ולכן גם המבצע מלווה עם משפט זה, ואנחנו עפים קדימה ביחד איתו ומשתדלים לעשות קצת מהטוב הגדול שהוא עשה בעולם".

האם אפשר להשתתף במבצע? 

לקראת הסוף, יש לך איזשהו מסר להעביר לקרואים שלנו בבית?