טור אישי: חגיגות חג החירות בצל משבר הקורונה. צילום: fotolia

טור אישי: חגיגות חג החירות בצל משבר הקורונה

"חג הפסח גורם לי בדרך כלל להרגיש חופשיה פתאום, עם כל המצב בעולם ובמדינה בפרט, כאשר המרחק המקסימלי שאני יכולה להתרחק מביתי הוא 100 מטרים בלבד ושולחן החג שיצטמצם משמעותית - אני מרגישה כלואה" • טור אישי על חירות בצל המגיפה

הנה הוא הגיע - החג הנקי בשנה, חג הפסח, הלא הוא גם חג החירות. מרבית בתי ישראל צוחצחו בכל פינה ופינה בשבועות האחרונים. נוזל הרצפות ומיכלי האקונומיקה נהיו חברינו החדשים ומגבות הנייר נהיו בנות משפחה. אל טירוף הנקיונות הצטרף השנה ממריץ חדש, נגיף הקורונה אשר פרץ בעולם בחודש דצמבר האחרון והתפשט גם לישראל, אליה הגיע בחודשיים האחרונים והחל לצערי לגבות קורבנות.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

עבורי חג הפסח מסמל חג של חירות, של חופש, של משפחתיות ואחדות. הוא מסמל עבורי אופטימיות וניקיון. אך לא רק ניקיון חיצוני, אלא גם ניקיון פנימי. היכולת למיין בין הדברים שלנו ולהבין מהם הדברים שבאמת חשובים לנו ומהווים ערך סנטימנטלי עבורנו ולהתרגש כאילו קיבלנו אותם היום. 

פסח הוא חג של חירות
פסח הוא חג של חירות © Fotolia

החג הזה גורם לי להרגיש חופשיה וגאה בכך. פתאום, עם כל המצב בעולם ובמדינה בפרט, כאשר המרחק  המקסימלי שאני יכולה להתרחק מביתי הוא 100 מטרים בלבד, אני מרגישה כלואה. כבר מספר שבועות חלפו מהרגע בו הודיעו על השבתת מערכת החינוך ומדי יום מתווספות להן עוד תקנות חדשות ומוזרות, מרגיש לי כאילו אני דמות בסרט בדיוני ורק מחכה להמשך שכבר יבוא!

בניגוד לשנים קודמות, בהן חגגתי את חג הפסח עם משפחתי המורחבת והחלפתי בדיחות שנונות עם סבי וסבתי והתחרתי במציאת האפיקומן עם בני דודי, השנה נחגוג במתכונת מצומצמת. שולחן החג המסורתי שנפתח בביתנו מדי שנה ומונה כחמישים אנשים, יצטמצם משמעותית השנה וימנה שבעה אנשים בלבד. שינוי קצת דרמטי הייתי אומרת.

שולחן החג המסורתי יצטמצם השנה © AdobeStock

באיזשהו מקום המצב הזה מבאס אותי, אפילו הצליח לגזול ממני כמה דמעות. איך זה שפתאום החג האהוב בשנה איבד את קסמו, חול המועד יצוין בבתים במקום מנגל בפארקים הלאומים או יציאה לפסטיבלי האביב השונים. הופעות רבות בוטלו שלא נדבר על טיסות לחו"ל.

אני יכולה להמשיך למנות עוד ועוד חסרונות במשך כמה שעות טובות. אבל במקום זה, אנסה לפעול בדרך שונה ואופטימית. אסתכל למצב ב"פנים" ואחייך אליו. אמצא עיסוקים ופתרונות ולהפוך את הפסח הקרוב לפסח הכי טוב שיכול להיות. אנסה להביא את הפסטיבל עליו חלמתי אלי לבית, לרקוד עם משפחתי ולהתייחד עמם. אתקשר בוידיאו אל משפחתי המורחבת ואבצע סדר פסח מקוון ואולי גם אמצא תחביב חדש או שפשוט, סתם אחייך לעצמי ואבין, שעוד טיפה מאמץ וזה מאחורינו, והחירות תשוב אלינו.

חג חירות שמח!

 

תגיות
תגובות