ביום יום, יש כביכול הרבה פערים בין הילדים. הפערים האלה מתבטאים בהבדלים במראה, בסטיילינג, בהצלחה בלימודים, בתחביבים, תפיסות עולם, התנהלות, בחברים ועוד ועוד. ופתאום בסיטואציה הזו של הקורונה, לרגע כולם באיזשהו אופן שווים. פתאום עכשיו, החיים שלנו ושל אנה זק או סתם נער או נערה אחרים מהשכבה די דומים. כולנו בבית, כולנו בסוג של בידוד וכולנו רוצים שזה יסתיים. יש פה הזדמנות אמיתית להתחיל משהו חדש. בפעם הראשונה באמת כולנו שווים, עד כמה שניתן כמובן.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• הנערה שמנציחה את סיפור משפחתה בדרך יייחודית
•  המסע לפולין: "השבוע המשמעותי והמעצים בחיי"
•  עם ידיים: כך תשתמשו במגע להעלאת מצב הרוח

התמונות מהאינסטגרם שביומיום מציגות מציאות חיים של סרט הוליוודי, פתאום הופכות ליותר רגילות וסטנדרטיות. בתכלס כולנו עוברים דברים די דומים. יש פה הזדמנות אמיתית לקחת את הלימון הזה שכל הזמן מדברים עליו ולהפוך אותו ללימונענע קרה וטעימה, אם לא נעשה את זה עכשיו, זה ממש פספוס.

אני לא יודעת עליכם כלום. אתם אלה שקוראים את הטקסט הזה עכשיו. אבל אני יכולה להגיד לכם דבר כזה - אם לפני הקורונה הייתם בכיתה במעמד חברתי גבוה ולפעמים היית משתמשת בזה כדי להוריד תלמידים אחרים, אולי אפילו גררתם את החברים שלכם לפגוע בנער או נערה מסוימים. אם הייתם נהנים מצחוק על תלמיד אחר, שונה מכם, חלש מכם - אולי תחליטו שאתם הולכים לחזור אחרת לכיתה. תחשבו רגע על ההזדמנות הזו שיש לכם עכשיו בתוך ההפסקה הארוכה הזו מבית הספר. הפסקה שאחריה אפשר להתחיל משהו חדש בכיתה. להיכנס לכיתה שהאווירה בה היא טובה ונעימה לכולם, לא רק לחלק מהילדים.

© shutterstock

בואו תחליטו שמעכשיו אתם מראים צד אחר שלכם שפחות הייתם מראים עד היום ואני מתכוונת לצד הזה שחושב על האחר. אנחנו לא מכירים, אבל אני יודעת שיש בכם את הצד הזה. פשוט אולי זה מה שהכרתם, זה מה שהתרגלתם לעשות, אולי זה העלה את המעמד החברתי שלכם, אולי זה מה שחשבתם שנכון לעשות. בואו נעצור את זה. בואו תשתמשו בכוח החברתי שלכם, בכריזמה שלכם בכל מה שיש לכם כדי לעזור לאחרים במקום להוריד אותם.

תחשבו רגע אם זה היה האח או האחות הצעירים שלכם שככה מרגישים. הולכים לכיתה שפוגעים בהם, צוחקים עליהם, מגלגלים להם עיניים, לא מצרפים אותם לחיי החברה ומתעלמים מהם. מה הייתם עושים במקרה הזה? הייתם רוצים שמישהו יעזור להם נכון? אז תעשו את זה אתם, עבור אותם ילדים יותר חלשים בכיתה.

אם אתם מהילדים האלה שביום יום רגילים לעמוד מהצד כשפוגעים במישהו בלי לעשות כלום אולי תחליטו שאתם משנים את זה? כולם כבר יודעים שלעמוד מהצד זה בדיוק כמו להיות הצד הפוגע. בואו תחליטו שאחרי שכל זה יעבור אתם הולכים להגיב אחרת. אנחנו לא עומדים יותר מהצד ואנחנו מפסיקים את הפגיעה בילדים אחרים. כולנו שווים, לאף אחד לא מגיע שיפגעו בו. לאף אחד לא מגיע להגיע לכיתה שמורידים אותו, שפוגעים בו, שצוחקים עליו שמתעלמים ממנו.

יש כאלו שנמצאים בבידוד חברתי © AdobeStock

יש ילדים שעכשיו המצב עבורם הוא קשה אפילו יותר מאשר בכיתה, הם נמצאים בסוג של בידוד חברתי. הם לא בקשר בכלל עם ילדים מהכיתה, לא מרגישים בנוח להשתתף בשיחות הזום ומנותקים חברתית. לכם יש המון כוח להעלות את התחושה הטובה של אותם תלמידים. אגב, הדרך הטובה ביותר להרגיש טוב היא לעשות טוב לאחרים. אז גם עכשיו תתחילו לשים לב אם בשיחות הזום הכיתתיות או בווטסאפ הכיתתי ממשיכים לפגוע או לצחוק על ילדים מסוימים או להתעלם מהם. תדעו שהיום יותר מתמיד זה קשה לאותם ילדים. וזה מדהים באיזו קלות אתם יכולים לעזור לאותם ילדים להרגיש טוב.

אולי תעצרו רגע, תנצלו את פסק הזמן הזה שנכפה על כולנו כדי לצאת מהמצב הזה קצת יותר טובים עבורכם וגם עבור אחרים. תבחרו את החברים שעושים לכם טוב, אבל באמת. תחשבו רגע על הכיתה שלכם - בטוח יעלה לכם מישהו שלדעתכם אולי מרגיש עכשיו קצת יותר לבד, פחות מחובר. ילד שאולי במהלך השנה אפילו פגעתם בו קצת.. תרימו רגע טלפון לילד הזה או תשלחו לו הודעה. מבטיחה לכם שאתם הולכים לעשות מישהו היום מאד שמח. בואו נחליט שכולנו חוזרים לכיתה קצת יותר טובים לאחרים.

כותבת המאמר היא דיקלה פוגל לבנשטיין מאמנת אישית לילדים ובני נוער ומנחת סדנאות להפחתת תוקפנות בבתי ספר של מרכז מצמיחים.