אמש (ג') נערך טקס המשואות המסורתי במתכונת אחרת ממה שאנחנו רגילים ובו זכו 14 אזרחי ישראל, המייצגים בפועלם את הנושא השנתי של הטקס, להשיא את 12 המשואות. בנוסף לאותם המדליקים, יש לא מעט בני נוער פורצי דרך שפועלים למען החברה והקהילה, במיוחד בימים אלו, מעוררים השראה ומהווים מודל לחיקוי. לרגל חגיגות ה-72 למדינה, בחרנו ב-12 בני נוער שהכי מגיע להם להשיא משואה. לתפארת מדינת ישראל!

עוד בפרוגי:

• שחקו: איזה טיפוס ישראלי אתם ביום העצמאות?
• לא רק צבעי הדגל: רעיונות ללוקים בכחול-לבן
• ביום העצמאות: מרגי "לא יוצא למסיבות" ומתנשק בקליפ חדש

אודי שחם

אודי שחם בן ה-18, תלמיד כיתה י"ב, מדריך בנוער העובד והלומד, בקן נחלת יצחק בתל אביב וגם משמש כיושב ראש מועצת התלמידים של תיכון עירוני ד'. שחם פעיל חברתית ופועל למען נושאים החשובים לו. לדוגמה הוא הוביל את המחאה נגד ההתבטאויות ההומופוביות של שר החינוך, לפני כחצי שנה, ורתם אלפי בני נוער מהעיר ומכל הארץ לעצרת גדולה בכיכר רבין, שהוא אירגן. בתקופה זו, שחם מתנדב לפחות שלוש פעמים בשבוע באריזה וחלוקה של מזון לקשישים, יחד עם קבוצתו מהקן ובשיתוף עיריית תל אביב. שחם אחראי על פריקת מנות מזון ממשאיות והעמסתם לרכבי המתנדבים שנוסעים אל הקשישים. הוא מספר: "אני צעיר ולא נמצא בקבוצת סיכון, זה הדבר הנכון וההגיוני שאעשה כל מה שאני יכול כדי לעזור לאנשים שבשבילם המגיפה היא סכנת חיים". 

בנוסף, שחם מקיים פעילות חווייתית מקוונת לחניכי שכבה ח' בקן שלו, כדי לעזור להם לעבור את התקופה הזאת בצורה טובה. אני חושבת שתנועת נוער היא כלי חינוכי מדהים ואחד מהאספקטים היותר חשובים בו הוא הקשר והאינטרקציה בין המדריך לחניך. מאוד קשה לשחזר אותה דרך הזום אבל בסופו של דבר זה כלי שיש לנו כרגע וחשוב לי להמשיך להיות שם למענם, להעביר להם פעילויות מגוונות, לספק להם פעילות בלתי פורמאלית ולשחרר קצת את הלחץ והמתח ולנסות כן להמשיך בתהליך של חינוך משמעותי וערכי". 

© צילום פרטי  

פלא רז

פלא רז בן ה-18 ממצפה רמון משתתף בתכנית "קו הזינוק" מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד, שפועלת להכשרתם של צעירות וצעירים להובלה ולשינוי חברתי. במהלך השנה הוא הוביל מיזם ארצי שעוסק בתוצרת חקלאית ישראלית. כאשר המיזם הוקפא בעקבות הקורונה, פנה רז לפעילות התנדבותית מתוך ניסיון להבין את צרכיהם של הסובבים ולפעול עבורם. הצעיר גייס יחד עם משתתפים נוספים של "קו הזינוק" כ-15 אלף שקלים ולמעלה מטון תרומות של פירות וירקות לטובת ארוחות חג עבור משפחות ביישובו שאיבדו את פרנסתן. פלא מספר כי, "לפני תקופת הקורונה הייתי מאוד עסוק בפרויקטים ומיזמים רבים, מועצת תלמידים, מיונים לצבא ולשנת השירות וברגע שהגיעה הקורונה הרגשתי שהכל נעצר בבת אחת. בהתחלה זה ממש שבר אותי, אך מהר הבנתי שיש פה הזדמנות. זה גם יצר אצלי המון עשייה בתחומים שלא לקחתי בהם חלק בעבר. זה די מדהים שבעצם התקופה הזו של הקורונה תיזכר לי בתור אחת התקופות הכי משמעותיות שהיו לי".

בנוסף מוביל את המאמץ לגייס מחשבים עבור ילדים ממשפחות שאיבדו את פרנסתן בתקופה הזאת ואין באפשרותם לרכוש מחשבים, כדי להצליח ולהשתלב בלמידה מרחוק. "זה כל כך נגע לי בלב", מספר פלא, "לא יכולתי לחשוב על זה שיש ילדים שההזדמנות שלהם לחינוך שווה יכולה להיפגע בגלל הקורונה. היו אפילו מי שאמרו שלא נצליח בשל הביקוש הגבוה למחשבים בתקופה, הזאת אבל הצלחנו ורתמנו אנשים רבים לפרוייקט".

© צילום פרטי

לואי קמיל שואח

לואי קמיל שואח בן ה-17 מירכא, תלמיד כיתה י"ב ומשתתף גם הוא בתכנית "קו הזינוק", פעיל חברתית ותורם לקהילה. בימי שגרה מכהן כיו"ר מחוז צפון של מועצת התלמידים הארצית ופועל כדי לשמור על זכויות התלמידים ולהפעיל מערכי התנדבויות. בנוסף הוא מתנדב בעמותת "כנפיים של קרמבו" ובימים אלו מעביר פעילויות לילדים עם צרכים מיוחדים . לואי מתנדב בעמותה כבר מכיתה ח', מאז שפתחו את הסניף בירכא. בשבועות האחרונים הוא ממלא מקום של הרכזת הבוגרת של התנועה בירכא: "ב'כנפיים של קרמבו' מצאתי שייכות, מצאתי את עצמי, הפעילות בתנועה נתנה לי המון כוח. אני מרגיש ככה שאני עושה משהו טוב לחברה שאני חלק ממנה ולא רק למען עצמי".

במהלך התקופה לואי מקיים שיחות וידיאו כל יום עם החניכים והוריהם. הפעילויות השונות שעושים יחד בזום משתנות בהתאם להעדפות של החניכים, יש מי שהוא מנגן איתם ועבורם בדרבוקה ופסנתר, יש מי ששרים איתו, רוקדים ביחד ועוד, והכל כמובן באמצעים טכנולוגיים.  ואם כל זה זה לא מספיק, הוא גם מוביל פרויקט חלוקת מזון בירכא, למרות שהוא נמצא בקבוצת סיכון היות והוא חולה אסטמה. לואי מספר כי "זה היה לא פשוט לעשות את החלוקה למשפחות הנזקקות. יש מי שמרגישים בושה בלקבל עזרה במזון, בהכרה בהזדקקות לעזרה. ועדיין, המפגש עם המשפחות והחלוקה היו מרגשים, גם כי זה באמת ענה על צורך וגם כי הפרוייקט הזה הראה שכפר מתחיל להתאחד ולהתגבש".  

© צילום פרטי

© צילום פרטי

אריאל ממן

אריאל ממן בן ה-17 מנתניה עלה לישראל מצרפת לפני 15 שנים. אריאל מתנדב בנוער מד"א כבר שנה וחצי, "זה התחיל מזה שהיה לי קושי בלימודים וציונים נמוכים. רציתי להוכיח שאני מסוגל להרבה יותר מזה אז הלכתי לקורס מד"א כדי לאתגר את עצמי בלמידה לא פשוטה. בנוסף, אני חניך במרכז הנוער 'מקום בלב' בנתניה של עמותת OU ישראל. במרכז הנוער מניעים אותנו לעשייה ערכית והמדריך שלי עודד אותי להתנדב. כך הגעתי להתנדב במדא וכיום אני עושה בין 2 ל-3 משמרות בשבוע ומאוד נהנה מזה". 

בתקופת הקורונה אריאל מתנדב ומאייש שלוש משמרות בשבוע במוקדי הבדיקות של מד"א, כאשר התפקיד שלו הוא לפתוח תיק רישום לנבדקים. "כשהקורונה החלה לא היה לי ספק שאני אמשיך להתנדב ולתת מעצמי אפילו יותר". אומר אריאל, "לי את הזכות לעזור ולתרום בזמן משבר בריאותי. הקורונה לא מפחידה אותי, יש לי ביטחון מלא בצוות של מד"א שדואגים לבריאותנו ומקפידים על כל ההנחיות כמו גם ציוד מיגון מלא, כפפות ומסכה. ההתנדבות בתקופה הזו של הקורונה לא פשוטה. מצד אחד יש הרבה טלפונים במוקד והאנשים לחוצים ועצבניים. מצד שני, יש תחושת סיפוק גדולה מאוד. במקרה אחד שבו טיפלתי בתיק של חולה קורונה מאומת, הוא שלח מכתב הכרת תודה למשרד הבריאות ובו הודה לי וסיפר שהסבלנות שלי והנעימות שלי הרגיעה אותו מאוד. זה מאוד ריגש אותי".

© צילום פרטי

 רותם ארנברג

רותם ארנברג בת ה-16 מחיפה לא יכלה לשבת בחיבוק ידיים לאור המצב והרגישה צורך גדול לסייע בתקופה הזאת. רותם החלה להתנדב לפני מספר שבועות בחמ"ל חיפה של ארגון "לב אחד" שנותן מענה לכל האזרחים הנזקקים בכל תחום שיבקשו - החל ממזון ותרופות ועד שיחות עם קשישים בודדים וחלוקת מסכות. ארנברג מגיע לחמ"ל כשלוש פעמים בשבוע למשמרת של שש שעות כל פעם בה היא עונה לטלפונים הרבים, ומתאמת בין האנשים הרבים הפונים לארגון בבקשת סיוע לבין אנשי מקצוע או גורמים נוספים שיכולים לעזור.

"אני קוראת לכל מי שלא נמצא באוכלוסיות הסיכון לבוא ולהתנדב בארגון 'לב אחד'" ,רותם אומרת, "בימים אלו יש לנו את ההזדמנות הטובה ביותר לעזור ולתרום משהו קטן שיכול להיות כל כך קריטי לאחר. לשנות ואף להציל חיים של הרבה אנשים, בפעולות פשוטות שלא אורכות הרבה זמן, כמו להקדיש חצי שעה מהיום לקניית מזון לקשישה", רותם מוסיפה, "בנוסף, חשוב לי להדגיש שכל אזרח שצריך עזרה שלא ירגיש לבד, ויתקשר לחמ"ל שלנו. אנחנו פה לשם כך. אנו נותנים סיוע לכל בקשה בשמחה גדולה".

© צילום פרטי

תומר שורץ

תומר שורץ בן ה-18 הוא תלמיד כיתה י"ב מיקנעם. תומר הוא נגן פסנתר וטרומבון מצטיין. הוא מוזיקאי מוכשר שלוקח חלק במספר תזמורות איתן נוסע ברחבי העולם לתחרויות ואף הצטרף לשורותיה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה. זו השנה שלישית בה הוא נפגש מדי שבוע עם יוני סטוק, ילד בעל צרכים מיוחדים עם אפילפסיה קשה ואוטיזם בתפקוד נמוך על מנת לנגן ולשיר ביחד. החיבור בין השניים הוא תוצאה של שילובו של יוני בכיתתו של תומר. הקשר בין שני התלמידים החל בכיתה י' כשיוני הצטרף לכיתה. כשתומר הבחין בעובדה שיוני מאוד אוהב מוזיקה הוא הציע להיפגש כדי לשיר ולנגן ביחד ומאז הם נפגשים כבר שלוש שנים. תומר לא מסתכל על כך כשליחות אלא מסתכל על ההתנדבות כדבר טבעי. "זה מאוד מהנה ומשמח עבור שנינו. ההבדל העיקרי בינינו הוא באמת ביכולות המטוריות ובשל כך, אני יכול לשיר לנגן והוא לא, אבל הוא ממש מחכה לפגישות ואנחנו ממש נהנים, והכי חשוב - יש לו לב זהב וקסם אישי והוא מאוד מאוד חכם."

בעקבות הנחיות הממשלה על שמירת מרחק, תומר ויוני לא יכולים להיפגש באורך קבע במציאות, אבל כן דרך האפליקציה "זום", שמאפשרת מפגש מקוון. "עכשיו, בתקופת הקורונה התחלנו להיפגש דרך זום", מספר תומר, "זה כמובן לא אותו הדבר - המפגש האנושי המציאותי והשירה המשותפת חסרים. אבל למרות זאת, רוב הקשר האישי והשמחה עדיין מככבים, נכון שבמתכונת מצומצמת, אבל עדיין, היא קיימת וחזקה."

© צילום פרטי

שיר אחדות

שיר אחדות, בת 16, תלמידה בכיתה י' מהישוב אדם ליד ירושלים מתנדבת כבר למעלה משנתיים בעמותת סח"י- סיירת חסד ייחודית המורכבת מבני נוער בשכונות ברחבי הארץ שמחלקים מזון לנזקקים, קשישים וניצולי שואה. שיר נמצאת בקשר עם שלושה קשישים מירושלים ומלווה אותם. במסגרת ההתנדבות, מעבר לחלוקת סל מזון פעם בשבוע, שיר קופצת לבקר אותם או מתקשרת עוד פעמיים נוספות. "יש לי זוג ניצולי שואה שגרים ליד התיכון שלי שיש להם בת בניו יורק. לפני יותר משנה הבאתי להם חבילת מזון והם ישר פתחו את הדלת ואמרו 'איזה יופי שיש עוד אנשים טובים בעולם'. הם ביקשו את הנייד שלי ומאז כל יומיים שלושה אני באה או מתקשרת. עכשיו בימי הקורונה הם מאוד לבד. אני מביאה חבילה ואנחנו מדברים מרחוק, אבל אני מתקשרת הרבה יותר כדי להרגיע אותם".

בנוסף, שיר עוזרת גם בחלוקת מזון דרך חמ"ל מיוחד של סח"י שהוקם לתקופת ימי הקורונה ודרך כך הכירה עוד שני קשישים. "הם חיכו לי עם דלת פתוחה כי פחדו שאם הדלת תהייה סגורה הם לא יקבלו את סל המזון ומאז אני מלווה אותם באופן קבוע וזה נותן לי סיפוק אדיר".

© צילום פרטי

רואי לדאני

רואי לדאני בן ה-18 מדימונה משמש כקפטן נבחרת הרובוטיקה RoboActive 2096 אשר לוקחת חלק בתוכנית ה-FRC של ארגון FIRST. כבר מגיל צעיר החל רואי לקחת חלק בתוכניות שונות של הרובוטיקה ובתיכון הוא הצטרף לקבוצתו הנוכחית עמה הוא זכה לייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות בדטרויט וביוסטון שבארצות הברית בשלוש השנים האחרונות, שם הם זכו בפרסים יוקרתיים ובמלגות. "עבורי ועבור הקבוצה שלי, רובוטיקה זה הרבה יותר מרק רובוט", מספר לנו רואי, "אנחנו מאמינים כי ניתן לשנות את העולם באמצעות מדע וטכנולוגיה. ולכן, בשגרה, אנחנו מפעילים מעל 40 פרוייקטים קהילתיים בדימונה, בישראל וברחבי העולם הכוללים הקמת פארק שעשועים מונגש לילדים בעלי צרכים מיוחדים בדימונה, יום התנדבות בינלאומי, פרוייקטים להעצמת נערות, קייטנות קיץ בנושא רובוטיקה והנדסה, יום תעופה וחלל בשיתוף עם חיל האוויר ועוד".  

פעילות קבוצת הרובוטיקה בהובלתו של רואי לא הופסקה בעקבות הקורונה, אלא להפך - הם התגייסו למען המאבק הלאומי בנגיף. באמצעות מדפסות תלת מימד אשר משמשות בדרך כלל את חברי הקבוצה עבור יצירת חלקים לרובוט, הם הדפיסו מסכות מגן וחילקו אותן לעובדים חיוניים בכל רחבי הארץ. בנוסף, הם כתבו ספר פעילויות לניסויים מדעיים בנושא בלונים שכל אחד יכול לעשות מהבית ואף המשיכו את פרוייקט Be NICE בו הם אוספים מחשבים ישנים, מתקנים ומשביחים אותם ומחלקים אותם לאלו הזקוקים להם, על מנת שיוכלו לקחת חלק בלמידה מרחוק. ואם זה לא מספיק, אז הם עובדים גם על פיתוח מסכת מגן לאנשים בעלי מוגבלויות שמיעה. "התקופה שלי בנבחרת הרובוטיקה לימדה אותי לשים את הקהילה במקום הראשון, ליזום, להתנדב ולתת מעצמי", מספר רואי, "אני נהנה מכל רגע בו אני תורם לקהילה ועוזר לאחרים. זה יוצר אצלי תחושת סיפוק ומגביר אצלי את הנחישות לעשות אפילו יותר למען הקהילה".

© צילום פרטי 

אייל בלכנר

אייל בלכנר בן ה-16 מאשקלון מתנדב באופן קבוע במד"א ובפרוייקטים נוספים בעיר. למד"א הוא הגיע לפני כשנתיים וחצי כשעשה קורס עזרה ראשונה ומאז הוא מצטרף לנסיעות הפראמדיקים באמבולאנסים. בימים אלו הוא עבר להתנדב במוקד של מד"א ופעילותו כוללת מענה לשיחות אזרחים לצורך הזמנת בדיקות קורונה, קישור בין הדוגמים לנדגמים ותיאום העברות חולים לבתי החולים. 

אבל, זה ממש לא הכל. "התקופה האחרונה קצת מנעה ממני להתנדב כמו שאני בימים הרגילים ורק חיפשתי איפה", מספר לנו אייל, "רכשתי מכספי האישי מדפסת תלת מימד והצטרפתי לפרוייקט שנקרא masks4docs. בפרוייקט אנו מייצרים מגני פנים כתרומה לבתי החולים והמרפאות, בתי אבות ומוסדות קהילה שונים. אני מדפיס כ-40 מגני פנים ביום במדפסת הפרטית שלי, אך בימים הקרובים הייצור יורחב לכ-100 יחידות ביום. עד כה הדפסתי כ-300 מגני פנים שחולקו לצוותים הרפואיים".

© צילום פרטי

לימיי פדידה

לימיי פדידה בת ה-17 מחולון היא מדריכה בתנועת הצופים ועם פרוץ הקורונה בארץ וההגבלות החדשות של משרד הבריאות, מצאה את עצמה לימיי, כמו שאר מדריכי וחניכי תנועות הנוער, ללא מסגרת. אבל זה לא מנע ממנה למצוא דרך לתרום למען הקהילה. לימיי מגיעה מספר פעמים בשבוע למועדונית בבית החולים וולפסון, שם מבלים רוב שעות היום ילדי הצוותיות הרפואיים והעובדים החיוניים. לימיי ביחד עם חבריה לקן, מסייעת בהפעלת המועדונית. 

"אנחנו מגיעים לשם במטרה לעזור לצוות המורות החיילות, אנחנו עוזרים כי יש לנו ניסיון בעבודה עם ילדים כחלק מהשגרה שלנו בתנועת הצופים וגם כי אנחנו רוצים להמשיך בעשייה ובהדרכה". מספרת לנו לימיי ומוסיפה: "אני חושבת שזאת חובה להירתם, לתת יד ולעזור איפה שצריך, מישהו חייב לעשות את זה. אני לא אוהבת להסתכל מהצד כאשר אפשר להשפיע. אני יודעת שאני עושה משהו חשוב וטוב".

© צילום פרטי

 דקל וקנין

בתחום הבידור: דקל וקנין בן ה-14 מטבריה הוא זמר עולה שהפך לסנסציית רשת ולמשמח הלאומי בתקופת הקורונה. בעיקר בתקופה הזאת כשכולם בבתים, וקנין פיזר את ברכותיו הוויראליות, דאג לשמח את כולם והיווה השראה לצעירים בגילו שרוצים להגשים את עצמם ולשמח אחרים, גם אם זה בתקופות קשות. וקנין ניתב את השגרה הזמנית החדשה של המצב כדי לשמור לנו על החיוך וכדי שנעביר את הזמן בנעימים ובאופטימיות. מבלי שהוא מדגיש אותם, הכוכב הצעיר בהחלט מצליח להעביר כמה מסרים חשובים איתו כבר בגיל הזה, כשמאחוריו שורת אמנים מחבקת שהתאהבה באישיותיו ובעשייתו במשך התקופה האחרונה.

"אני שמח שבתקופה הזאת הצלחתי לשמח ולעודד את עם ישראל שעובר תקופה קשה במיוחד", אמר וקנין והוסיף איחול: "בעזרת השם שנדע ימים שמחים ומאושרים, מאחל חג שמח לכל גולשי פרוגי".

© צילום פרטי