אין ספק כי רגע סיום התיכון הוא רגע מרגש. 12 שנים של חוויות, חברויות, למידה, צבירת כלים וסערת רגשות אחת גדולה מגיעות לקיצן במסיבות סיום מרגשות ונשף גדול אשר כל תלמיד ותלמידה מחכים לו בכיליון עיניים. אלא שהשנה התכניות השתנו לאחר שבסוף השבוע האחרון, נפלה ההחלטה - מסיבות הסיום והנשף הגדול לא יתקיימו השנה במתכונת הרגילה, עקב העלייה בתחלואה בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. 

 עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• התלמידים רוצים נשפים: "למה מועדונים כן ואנחנו לא?"
• אחרינו למדעים: מה כבר אפשר לעשות עם מדע?
• אמ;לק: סוף העולם הגיע?

לפי הנחיות החדשות של משרדי החינוך והבריאות עולה כי מסיבות הסיום הגדולות יערכו במתכונת כיתתית ללא הורים (יהיה ניתן לשתף אותם באופן מקוון בלבד) ונשפי הסיום יבוטלו כליל. אירועים הנמצאים בשטח פתוח יכללו עד 50 אנשים ויהיה ניתן להזמין גורמי חוץ כמו צלם ובמאי בהתאם למגבלות משרד הבריאות בהם הצהרת בריאות, עטיית מסכה ושמירת מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם. 

עשרות אלפי תלמידי כיתות י"ב מכל רחבי הארץ הביעו אכזבה רבה וכעס בעקבות הנהלים החדשים, תחת הטענה שחווית סיום התיכון נהרסת להם בעקבות זאת. כזכור, את החודשים האחרונים שלהם בבתי הספר בילו בחדרם כאשר הושבתו המסגרות הלימודיות בעקבות התפתחותו המהירה והנרחבת של הנגיף. 

על מנת לראות את המצב מעיניהם של בני הנוער אשר מסיימים את לימודיהם, שוחחנו עם אריאל אדלהייט מתיכון מקיף יהוד, גלית אברמוב מ"כפר סילבר", יעל  ואליסה  על הנושא.

כמו הדעות בכלל החברה הישראלית שנעות בין הרצון לחיי השגרה המוכרים לבין הרצון להגן ולשמור על הבריאות של כולנו, כך גם התחושות של בני הנוער - שוחחנו עם כמה תלמידי כיתה י"ב בניסיון להבין מה הם מרגישים ואיך הם מתכננים,בכל זאת, לחגוג את ביום הלימודים. 

מה דעתכם על ביטול הנשף?

גלית אברמוב מ"כפר סילבר": "ההחלטה הייתה מאוד מבאסת. אנחנו מחכים לזה מכיתה ז׳, לחוויה שכולם מדברים עליה. אלה הרגעים האחרונים של כולנו בתיכון ואנחנו לא מקבלים את ההזדמנות לחגוג את זה כמו שצריך".

גם אליסה גולדנברג תיכון אורט גבעת רם מירושלים התאכזה לשמוע על ההנחיות החדשות: "מאוד אכזב אותי לשמוע על ביטול הנשף ובמסיבות הסיום. 12 שנים חיכינו לסיים את בית הספר כמו שצריך. כולם כבר קנו שמלות וחליפות ולצערנו המסיבה לא תתקיים".

אבל גם פה כמובן, יש כאלו שמקבלים את ביטול הנשף בעצב מהול בהבנה. יעל פיליפוביץ' מטדי קולק ירושלים: "זו אמנם החלטה מעט מבאסת כי בכל זאת לא יצא לנו לחוות את הנשף הגדול הזה שכולם מחכים לו וחולמים עליו עוד מילדות, אך אני מאמינה שהכל לטובה ושהבריאות שלנו היא באמת מעל הכל. לכן אם המצב מחמיר באמת עדיף שלא לקיים אירועים גדולים שיכולים להוות סיכון".

אריאל אדלהייט מתיכון מקיף ביהוד שותף לתחושות של פיליפוביץ': "לדעתי ההחלטה הזאת הגיונית וחכמה, זה עלול להיות מוקד הדבקה גדול. אך למרות זאת יש אכזבה, הנשף הוא אירוע שמצפים לו לאורך כל השנים בתיכון. אבל זה המצב הנתון ואנחנו צריכים להתמודד איתו".

האכזבה הרבה בקרב התלמידים לא נובעת רק מביטול האירוע והחגיגות המרגשות, אלא גם הכסף שכבר הוצא ושולם לקראת האירוע, כמו רכישת שמלות, חליפות ואפילו מקדמה שכבר נלקחה מחלק מהתלמידים כדי לשריין אולם לנשף.

גולדנברג: "אני אישית קניתי את השמלה שלי בחו"ל בחופש הגדול של שנה שעברה. כשאמרו לנו שכנראה לא תתקיים מסיבת הסיום חשבתי בעיקר על השמלה, על ההוצאות. בסופו של דבר אני מניחה שאם יהיה אפטר כולם יבואו חגיגיים כמו שתכננו".

אברמוב: "לגבי הכספים וההוצאות השונות כמו מקדמה, אז למזלנו שעדיין לא סגרנו מקום לנשף סופית, אז המקדמה חוזרת לתלמידים. ובגלל שכל עניין הנשף לא היה ברור בגלל הקורונה, כל העניינים וההתארגנויות לקראתו נעצרו, ולכן יש חלק שעדיין לא התארגנו על חליפות ושמלות ויש כאלו שכן והפסידו את הכסף שלהם".

פיליפוביץ': "אני ספציפית עוד לא קניתי שמלה לנשף אבל אני מניחה שיש בנות שכן כבר תיכננו והוציאו כסף על לבוש מיוחד לאירוע שכזה. מבחינת מקדמה כן העברנו חלק מהכסף ובמידה ולא יתקיים המאורע, כל אחד מאיתנו יקבל זאת חזרה".

ומה לגבי מסיבה חלופית? בעוד שיש כאלו המסתפקים במסיבות כיתתיות מצומצמות ובחלופות מקוונות, יש כאלו שכבר מתכננים מסיבות נפרדות ו"אפטר", שעליהם, כאמור, אין איסור.

גולדנברג: "יש את ה'אפטר' שזה אחרי מסיבת הסיום ורוב הסיכויים שזה דווקא כן יצא לפועל. אין איסור על זה גם השקענו הרבה כסף לאפטר מגיע לנו להנות ולסיים כמו שצריך 12 שנות לימוד".

אדלהייט: "אני גר במושב מזור, אז ההורים של החברים מהשכבה במושב החליטו ביוזמה משותפת לעשות נשף. בתיכון שלי, החליטו שהטקס השכבתי יעבור בזום מכיוון שאנחנו 18 כיתות בשכבה כשבכל כיתה יש 35-40 תלמידים. אני מארגן את טקס הסיום הכיתתי ואישרו לנו עד 50 משתתפים, ככל הנראה נעשה את הטקס פעמיים על מנת שכולם יוכלו להגיע ולחזור בבטחה".

אברמוב: "כרגע האופציה היחידה שנותנים לנו מצד בית הספר הן מסיבות כיתתיות ללא ההורים וצילום סרט במקום הצגה של המסיבת סיום. למרות שזה לא מעביר את המסר כמו מסיבת סיום ולא נותן את אותה החוויה, נצטרך להסתפק באלטרנטיבות שיש".

פיליפוביץ': "כרגע אנחנו עדיין ממשיכים בחזרות ובהכנות של מסיבת הסיום. משתדלים לחשוב חיובי ומקווים שהמצב ישתפר ונוכל לקיים את המסיבה הגדולה. במידה ולא כנראה שנעשה משהו כיתתי או אולי דרך הזום".

מה ההצעות שעומדות כרגע על הפרק מצד בית הספר?

אדלהייט: "בית הספר מתכנן לעשות את הטקס השכבתי בזום עם קטעים שצולמו מראש ועם מצגות. בנוסף, יש את הטקס הכיתתי שהוא יהיה בסטודיו שעל יד הבית ספר והוא יתקיים לפי ההנחיות. צוות ההנהלה של הבית ספר מאוד מקפיד על ההנחיות ומתחשב בהורים שהנגיף מסוכן להם. הנשף כאמור לא יקרה ובמקרה הטוב, הרונדו כן יתקיים (תהלוכת מכוניות שהשמיניסטים מקיימים כל שנה - נ.א)".

פיליפוביץ': "כרגע עדין ממשיכים כרגיל. יש הצעות חלופיות כמו אירוע כיתתי ולהעביר את הטקס, הקטעים הקומיים והריקודים דרך 'זום'".

לעומת זאת, ישנם בתי ספר ותלמידים שטרם מצאו חלופה ונכון לכרגע - נשפי הסיום ומסיבות הסיום מבוטלים לאלתר. גם אתם משתייכים לקבוצה זו? הנה כמה הצעות לאלטרנטיבות חלופיות שגולשי פרוגי הציעו לנו:

סרט סוף שנה שכבתי - לקחת את התסריט של ההצגה ולהפוך אותו לסרט שיוקרן בכיתות עם פופקורן, חטיפים ושתייה קלה.

מסיבת סיום כיתתית בנושא מסע בזמן - אז נכון, אמנם המסיבה הגדולה התבטלה אבל למה לא להחליף אותה למסיבת חווייות בלתי נשכחת? הרי שש שנים ביחד לא באות ברגל (על אחת כמה וכמה 12 שנים של למידה כוללת), אז תכינו את האאוטפיט המושלם, הכינו את שיערכם, שימו מוזיקה ופשוט תהנו!

לצאת ככיתה לבילוי משותף - סרט כיתתי, ערב באולינג בלתי נשכח ואפילו קמפינג בחיק הטבע יחד עם כל חברי הכיתה (כמובן תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות!)

לא משנה מה תבחרו ומה תהיה התוצאה, אנחנו בפרוגי מאחלים לכם סיום לימודים מרגש ומיוחד!