"בימת העיר" לחלקנו נשמע כמו עוד מוסד תיאטרלי בארץ, אבל עבור יותר מ-250 נערים ונערות מרחבי טבריה זהו בית נוסף המשמש להם מקום מפלט, ביטוי וחופשיות במהלך עשר השנים האחרונות. כעת, לאחר שנפלה עליהם הבשורה הקשה שטרפה את כל הקלפים שבימת העיר הולכת להיסגר, הם לא מתכוונים לוותר ומחליטים לקחת את העניינים לידיים ולהציל את הבית השני שלהם. בשיחה עם נועה נחום (18), חברה בלהקת המחול מזה שמונה שנים נחשפנו לקשיים בתהליך, הרצון לנצח והערך היקר של המקום, שכבר מזמן הפך לבית.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• #יצאת_גבר: כך תתחילו עם בחורה מבלי להטריד אותה
• "ניסיתי להתאבד": בת-אל פרנס ונועם שר מהטיקטוק נחשפות
• תלמידי י"ב תכננו: שילוט מעודד אונס כקבלת פנים בבית הספר

השיחה עם נחום נפתחה בשמחה הניכרת בקולה, כאשר סיפרה על המקום האהוב עליה ביותר - בימת העיר בטבריה. "בימת העיר הוא מרכז לאומניות הבמה ולמצוינות בטבריה, אשר כולל לימודי מחול ותיאטרון. במהלך עשר שנותיו הוא התפתח וקיבל אליו מאות תלמידים מרחבי העיר. בשמונה השנים האחרונות המקום נמצא תחת חסותה של העירייה (המתנ"ס בטבריה אינו פועל תחת החברה למתנ"סים הארצית). המנהל האומנותי שלנו, דורון גואטה יחד עם צוות מורים מהמעלה הראשונה נותן מענה למגוון רחב של סגנונות ריקוד ופותח בפני תלמידיו עולם שלם", מספרת הצעירה בת ה-18. במהלך השנים הלהקה בה לוקחת נועה חלק התפתחה והתעצמה, התקופות בהן זלזלו בהם ולא נתנו להם מקום נעלמו כלא היו ובשנים הארונות תפסו את קידמת הבמה וזכו לחשיפה בכל רחבי הארץ ואף מחוצה לה. "זה לא היה קורה אילולא דורון והצוות" אומרת נחום בהערכה. 

איפה התחילה הבעיה?

"לאורך כל השנים תמיד היה את העניין עם הנהלת המקום, שהסתכלו על המרכז שלנו כחוג ופחות כלהקה מקצועית, בעיניהם זה היה נטו מקום להעביר בו את הזמן, חוג כמו בכל מתנ"ס עירוני וזה בא לידי ביטוי".

איך?

"הם לא העבירו לנו תקציבים, לא עמדו בהבטחות שלהם, תמיד העלו את המופעים שלנו בספק. לדוגמה, בכל שנה במופע הסופי שלנו יש לנו ספק אם הוא בכלל יתקיים למרות שעבדנו והתכוננו אליו במשך כל השנים ועשינו חזרות. הספק נוצר בגלל האנשים במתנ"ס שלא מאמינים באנשים של התרבות והמחול. השנה זה הגיע ממש לקצה אחרי שמנהל הרשת הביא מנהלת שמשרתת את האינטרסים שלו ודרכה הוא הצליח לפרק לנו את המקום".

מה זאת אומרת לפרק את המקום?

"זה אומר לפרק את הקבוצה של אנשי צוות שלנו ששימשו לכל אחד ואחת מאיתנו כאמא ואבא של המקום, מי שבנו אותנו ובאמת גרמו לכל המקום הזה להתקיים ולהגיע לאיפה שאנחנו היום. הם החליפו את דורון שהוא גם הכיריאוגרף שלנו שאנחנו והוא השקיע בנו את נשמתו ואף השקיע מכספו האישי אך ורק שנגיע למקומות הכי טובים וגבוהים שיש. היינו אמורים השנה לטוס לאולימפיאדת המחול ברוסיה, מכל הארץ נבחרה הלהקה שלנו בלבד וככל הנראה זה לא יצא לפועל גם בגלל הקורונה וגם בגלל כל הבלאגן שמסביב למרכז. הם פשוט רוצים לסגור לנו את המקום, או במילים שלהם 'להחליף לנו את הצוות' והלהקה לא תתקיים בלי הצוות שהביא אותנו למקום שלנו".

איך הרגשת שגילית את זה?

"זה משהו שהוא לא נתפס. זה בית בשבילי. זו הייתה הרגשה של עצב, אמרנו לעצמנו 'אין מצב זה לא הולך לקרות' ופשוט החלטנו לקום ולעשות מעשה, לנסות לשנות את המצב".

איך זה פוגע בך ברמה האישית?

"אני רוקדת בלהקות כבר שמונה שנים. אין ספק שזה הבית השני שלי, עברתי שם הכל וכואב לראות שקטנים ממני, הרקדנים הצעירים, לא יחוו את כל מה שאני חוויתי, לא יחוו טיסות, לא יחוו את ההרגשה של לחזור מבית הספר אחרי יום קשה עם המון בגרויות ומבחנים ולהגיע למקום מפלט, המקום השקט שלי שאני יודעת שאני יכולה לעשות בו מה שאני הכי אוהבת עם האנשים שאני הכי אוהבת ולקבל את הפידבק הכי טוב ופשוט לפרוק את כל מה שעבר עליי במהלך היום. זה מה שכואב לי - שלא יהיה לנו דור המשך, שהעיר לא תמשיך להתפתח כי בזכותינו העיר הזו קיבלה פידבקים מטורפים בארץ ובעולם ומכירים את העיר טבריה הרבה בזכות הלהקה, הרבה בזכותינו. זה באמת הדבר הכי טוב שנשאר בעיר כי את התיאטרון כבר סגרו לנו, בדיוק מאותה הסיבה - מנהל רשת המתנ"סים לא הסתדר עם מי שהיה אחראי על התיאטרון ולא רצה להעביר תקציבים אז פשוט מי שהיה אחראי על התיאטרון ויתר ופוטר וזה מה שעתיד לקרות עם המחול, ואם זה מה שיקרה אז 300 רקדנים ישארו ללא הבית השני שלהם והתרבות בעיר תדעך משמעותית".

איך אתם מתכוונים לנהל את המאבק?

"בתור רקדנים הקמנו ועדה יחד עם המורים המובילים ובה אנחנו יוצרים פעולות, הרמנו הפגנה ענקית בעיר, הגענו לשימועים בהם פיטרו את המפיקה, המזכירה והאחראית על חדר התלבושות שהיא גם מורה וממש כמו אמא בשבילנו. מנסים לעשות המון שיחות, לפנות לממלא מקום ראש עיריית טבריה. לצערנו שום דבר לא עובד כרע - אין למי לפנות, זה כמו לדבר לקיר ובגלל זה אנחנו זקוקים לתקשורת ולמי שמסביב כדי לקבל עזרה ושמישהו יקח את האירוע הזה בידיים ויעזור לנו. עשינו באמת כל מה שיכלנו. גם בתור רקדנים בפן האומנותי - עשינו קליפ מחאתי וגם בצד הלוגיסטי, הרמנו הפגנות, חתמנו על עצומות רישמיות הבאות לבטא את מה שאנחנו רוצים וחותרים אליו. יש קבלות דבר הזה, זה לא שאנחנו באים בלי מטרה כלשהי".

מעיריית טבריה נמסר בתגובה: "בימת העיר חשובה מאוד בעשייה העירונית. הטענות בעניינה נבחנו על ידי הגורמים הרלוונטים בעיר ואנו פועלים לפתיחת השנה החדשה על הצד הטוב ביותר".