שנת הלימודים תשפ"א תפתח מחר (ג') ולכולנו ברור דבר אחד - רגילה היא לא תהיה. מזה כחמישה חודשים שהעולם כולו מתמודד עם מגיפת הקורונה ששינתה את חיינו מהקצה אל הקצה, כשאחד התחומים שהושפעו הכי הרבה היו גם הלימודים בבית הספר. לקראת היום הראשון ללימודים, התיישבנו לראיון מיוחד עם שר החינוך, יואב גלנט, ושמענו ממנו על החזרה ללימודים בצל הקורונה, היחס שלו לתלמידי עוטף עזה, צמצום הבגרויות והמלחמה באלימות נגד ובקרב הצעירים. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• גרפיטי בבית הספר: הנערה שמקבלת תשלום על ציורי קירות
• באנו לעזרת חבר: נס וביילי מחכים לכם
• החשודים, פעולות החקירה והעדויות: לקראת אישומים בפרשת האונס באילת

הראיון עם השר נפתח בשעות הערב המאוחרות, רגעים לאחר סיומה של המהדורה המרכזית שכללה עוד כותרות סביב השאלה - מה יעלה בגורל שנת הלימודים הנוכחית כשאי הוודאות מרחפת באוויר.

מה חשוב לך להגיד לבני הנוער לקראת פתיחת שנת הלימודים?

"ראשית, שנת הלימודים תפתח באחד בספטמבר בהתאם לתכנית שלנו 'לומדים בביטחון. חשוב שכל ילד, ילדה, נער ונערה יבינו שיש מי שדואג להם ומי שחושב עליהם. אני מתכוון לדאוג לכל ילדי ישראל מכל המגזרים, מכל הדתות ומכל חלקי הארץ כאילו הם הילדים שלי. את הקשיים אנחנו מתכוונים להשאיר למבוגרים ולאפשר לילדים למידה דומה לכל מה שהם חוו עם מינימום קשיים. אני חושב שגם הגננות, גם המורות והמורים ובוודאי המנהלים עובדים מסביב לשעון כדי לפתוח את שנת הלימודים באופן הטוב ביותר ואני חש שהמצב הוא שאנחנו מוכנים. שנת הלימודים תפתח כמו שצריך ותתקיים כמו שצריך".

משבר הקורונה החל כמשבר בריאותי שבמהרה הפך למשבר כלכלי גלובלי ומשבר חברתי. איזה מסר חשוב לך להעביר לבני הנוער על רקע ריבוי השסעים בחברה הישראלית?

"הדבר הראשון שאני רוצה להעביר כמסר הוא שאנחנו במשרד החינוך רואים בנושא הציוני דבר מרכזי. כלומר, הציבור צריך לדעת את החשיבות של הציונות. באמצעות התנועה הציונית הקמנו מדינה ובאמצעותה אנחנו שומרים עליה, מגנים עליה ומחזקים את הכלכלה שלה. לכן על מנת שאנחנו נצליח להוביל את בני הנוער לשירות משמעותי בצה"ל, שהוא פשוט תנאי לקיומה של מדינת ישראל, המדינה תלויה בשירות של הבנים והבנות שלנו, אנחנו נחנך אותם בכל מה שקשור לכך וננחיל את הערכים של הזהות הציונית, מורשת, אהבת הארץ, תקומה, גבורה וגיוס משמעותי לצבא. הדבר השני הוא הערך המתבסס על אחדות ושותפות בין כל חלקי הציבור ובין כל חלקי העם מתוך הבנה שאלה הדברים החשובים ביותר על מנת לתאם סולידריות חברתית. נושא נוסף שאני רוצה לקדם הוא אורח החיים הבריא, את התרבות הספורטיבית ואת התנועה. לצערי הרב, תופעות של עודף משקל, אכילה של דברים לא טובים וחוסר תנועה וספורט מאפיינים מאוד את הנוער הישראלי והדבר הזה מדאיג אותי בראש ובראשונה מפני שאני רוצה שיהיו להם חיים טובים יותר ובריאים יותר. הנקודה האחרונה שאני ארצה להדגיש היא את החשיבות אני רואה למעמדו של המורה, גם בהכרה החברתית וגם בתגמול שצריך לתת למורים. המורים הם בסופו של דבר מי שמביאים את התלמידים להישגים שלהם".

כולנו עדים לכך שמעבר להתמודדות עם מגיפת הקורונה תלמידי עוטף עזה, מתמודדים עם "שגרת חירום". המצב הזה משפיע לרעה על שגרת הלימודים שלהם במספר אופנים כמו ימי לימודים שמבוטלים, חרדות והמון פחדים. האם אתם בוחנים מענה ייעודי עבור אותם תלמידים?

"אני מכיר את עזה ואת כל מי שמסביבה כבר עשרות שנים כלוחם, כקצין וכמפקד אוגדת עזה לפני למעלה מ-20 שנים וכן כאלוף פיקוד לפני עשור. אני גם מזדהה, גם אוהב וגם מעריך את תושבי העוטף ופעלתי לאורך כל חיי על מנת לעזור להם, כולל בתפקידי כאלוף פיקוד, וכן בתפקידי כשר בינוי ושיכון והיום אני רואה את הדבר הזה כנושא מרכזי. למעשה, הערך של הלמידה של תלמידי עוטף עזה, יש בו היבטים מאוד מרכזיים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל כי מי שיורה על תושבי העוטף לא מתכוון רק למעשה טרור, הוא למעשה קורא תיגר על הנוכחות שלנו בחבל הארץ הזה ולכן אנחנו צריכים לחזק מאוד את תושבי העוטף. אנחנו נקצה גם משאבים ספציפייםעל מנת לסייע וגם ניתן תוספת של משאבים בכל ההיבטים שאנחנו יכולים. ניתן להם יותר ממקומות אחרים מתוך הבנה שהם נמצאים בחזית".

בתור תלמידה שעולה לכיתה י"א אני וחברי לספסל הלימודים מאוד חוששים לעתיד הבגרויות שלנו בשל הקושי בלמידה מרחוק. האם יש פתרון שאתם מקדמים על מנת לסייע לנו להתגבר על הקושי הזה? איך תראה שנת הלימודים במתווה הנוכחי?

"קודם כל אנחנו מודעים לקושי. ברור לגמרי שלמידה מרחוק אינה זהה ללמידה מקרוב. יש פה איזושהי מורכבות שצרך לפתור אותה למרות שבלמידה מרחוק המשולבת עם למידה מקרוב יש גם יתרונות רבים בעיני. אני אתחיל קודם כל מהדברים הפשוטים שעשינו: צמצום בחינות הבגרות משמונה בחינות לשש בחינות. תהיה בחינה בשלושת מקצועות החובה –  מתמטיקה, אנגלית ושפה (עברית או ערבית - נ.א), בחינה חיצונית במקצוע המועדף המוגבר של חמש יחידות לימוד ועוד שתי בחינות מתוך ארבע בחינות במקצועות ההומניים – היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות. כל שתיים שבית הספר או התלמיד יבחרו בניגוד לארבע בעבר. מעבר לזה יהיה מיקוד של החומר בין 70% ל-90%, אנחנו נעריך את הדברים בצורה מדויקת יותר לאורך השנה. דבר שני, אנחנו עוסקים ברכש של ציוד. 150 אלף מחשבים יגיעו במהלך השנה ויתחילו לזרום בחודשים הקרובים כאשר היעד הוא להביא חצי מהכמות הזו עד סוף חודש ינואר כולל אמצעי עזר נוספים כמו 70 אלף טלפונים מתאימים למגזר החרדי, הכשרות של מורים וכמובן חבילות תוכן שאפשר לקנות אותן ותקשוב בתי הספר. כל הדברים האלה שקשורים לתקשוב הם באים לשרת את היכולת.

"ואני רוצה לומר לך עוד דבר כתלמידת י"א וגם לחברייך האחרים –  יש פה משימה לאומית לא פשוטה. כשאני הייתי בסוף כיתה ט' ונכנסתי לכיתה י' פרצה באוקטובר מלחמת יום כיפור ואנחנו למעשה חצי שנה לא למדנו כי אנחנו מילאנו את מקומם של המבוגרים שהיו בחזית – אנשי הסדיר ואנשי הצבא. התלמידים שהיו שנה ושנתיים מעליי עסקו בהנדסת תחבושות ואנחנו עזרנו להם ולאחרים לחלק אוכל. במשך חצי שנה אנשים לא למדו פה בגלל המצב אבל הייתה תחושה של סולידריות והתחזקות חברתית. בתקופה הנוכחית, יש דמיון מסוים למרות שזה הרבה יותר קל ואני חושב שתלמידי י"א וי"ב צריכים להבין שלצד הצרכים המאוד גדולים שלהם והרצון שלהם להצליח ובצדק, כשמחליטים איפה מתעדפים אז חייבים לתת עדיפות לכיתות א' וב' מהסיבה הפשוטה שפער שנפתח בקריאה ובחשבון בגילאים הצעירים עלול ללוות את התלמידים ולהעמיק לאורך השנים כי הוא לא ידע לקרוא טוב, הוא לא ידע לכתוב טוב ואז הוא נרדם ואז הוא לא לומד ואז אחרי כמה שנים הוא עלול בכלל להגיע למקומות הרבה יותר מרוחקים. חייבים להשקיע ב- 100% בכיתות הנמוכות ולצמצם בדברים מסויימים בכיתות הגבוהות יותר".

הזכרת את התקופה בה אתה היית תלמיד בבית הספר, אבל נשמח לדעת מעבר לכך, איזה תלמיד היית?

"הייתי תלמיד טוב אבל רק במקצועות שרציתי ללמוד שזה תמיד היה המקצועות הריאלים שבהם יותר הצטיינתי ואהבתי. למרבה הפלא בעיקר היסטוריה, ספרות ותנ"ך השלמתי כתחביב שנים ארוכות לאחר מכן. אני מאוד אוהב את התחומים האלו אבל הייתי פחות חזק בהם בתקופה של בית הספר. הייתי מאוד פעיל בצופים. ביליתי רבות מהשעות שלי במועדון, בפעולות, בנסיעות, בטיולים עם חברים וגם לבד, זה היה מרכז החיים שלי עד גיל 18. בית הספר היה מקום חשוב, מקום משפיע אבל לא המקום היחידי עבורי בגיל היותר מבוגר בחיי כתלמיד. בגיל היותר צעיר, אני חושב שעד כיתה ו', ז' הייתי תלמיד מצטיין בכל הדברים. אני חייב להגיד שחלק מזה נובע שבגיל הזה אפשר להשלים פערים בלי יותר מדי לעשות שיעורים. שזה התחיל להיות עיניין של שגרה של לימוד והשקעה התחלתי לעסוק בדברים אחרים אבל סגרתי את הפער במעלי הדרך".

איך זה משפיע על תפיסת העולם שלך בתפקיד?

"אני חושב שאחד הדברים החשובים זה לדעת את המינון בין מה תלמיד חייב לדעת לבין חופש הבחירה שלו ואני מעודד את ההנהלה מתחתי – את המורים והמנהלים לתת את האפשרות הזאת לתלמידים ומצד שני לא את כולה כי יש דברים שאתה חייב לדרוש אותם כי התלמיד חייב לדעת אותם. אני חושב שזה צריך להיות התהליך הנכון על מנת להכשיר את האנשים הצעירים לחיים".

על רקע פרשת אונס הנערה בת ה-16, נערות רבות מוצפות בחששות ופחדים ונראה כי לאורך השנים הנושא לא קיבל את הבמה המגיעה לו בבתי הספר. האם בשנת הלימודים הנוכחית ובכללי במהלך כהונתך בתפקיד תרצה לקדם חינוך למיניות בריאה ומניעת הטרדות מיניות?

"אני חושב שזה דבר מזעזע. לצערי, זו לא הפעם הראשונה שאירועים מהסוג הזה קורים במערכת החינוך. אנחנו לא יכולים לסבול את הדבר כמדינה וכחברה. נדרש לטפל בהחמרת הענישה, לצד חיזוק ההרתעה וחינוך מונע. הפצנו איגרת שמסבירה את הדברים ונכניס את הדברים האלה לתוך מערכת החינוך. הנושא של כבוד הדדי ובמיוחד כבוד נשים צריך להיות דבר מאוד בסיסי במערכת החינוך הישראלית. הנשים הן האימהות שלנו, הבנות שלנו וצריך לכבד אותן לפחות כמו את הגברים אם לא יותר, ובהיבט הזה אני משוכנע שהצד של החינוך הוא צד מרכזי ואני אכן רואה את הדבר הזה כנושא מרכזי. דרך אגב, בעיה דומה מכיוון אחר היא ההתעללות בגני הילדים ובפעוטונים. בנושא הזה ביקשתי להעביר את שכבות הגיל מגיל אפס ועד גיל שלוש למערכת החינוך כי אני חושב שבמערכת החינוך ייטיבו לטפל בילדים צעירים ותופעות מהסוג הזה ימנעו. כמובן שיש להבדיל בין השתיים אך אני רואה בשתיהן תופעות חמורות וחריגות מהנורמה שאיני מוכן לקבל בתור בן אדם ואזרח במדינה ובתור שר החינוך".

במהלך הראיון הזכרת מספר פעמים את שירותך בצה"ל. בתור איש מוערך ובעל ניסיון עשיר במערכת הצבאית האם ישנם ערכים או מסרים שהשפיעו עלייך ותרצה להטמיע בקרב סגל ההוראה והתלמידים?

"אני חושב שהצד הערכי בצה"ל, הדרישה מהמפקדים בצבא - אלו דברים בעלי היבט אוניברסלי והם שייכים גם למערכת החינוך. ערכים כמו אמינות, רעות, דוגמה אישית. ערך נוסף שקיים בצבא הוא אחוות לוחמים, אז גם אחווה. אלו ערכים שמן הראוי שיבוצעו על ידי כל החברה ובוודאי על ידי בני הנוער. הם גם לא נולדים במערכת הצבאית, החינוך מאוד מרכזי. הערכים בצבא שייכים לנורמות התנהגות שאינן קשורות לצבא, אלה דברים שהצבא מטיב לעשות אותם וכדאי שאנחנו נאמץ את הסטנדרטים האלה בכל דרך, גם לאוכלוסיות צעירות יותר".

ולסיום, לקראת שנת הלימודים שבפתח, מה תרצה לאחל לתלמידי ישראל?

"בריאות טובה בשנה המיוחדת הזאת, רכישת ערכים נכונים והשכלה טובה".