היו הייתה פעם ראשונה: משידורי הטלוויזיה ועד הקפת העולם
תהיתם מתי הייתה שיחת הטלפון הראשונה, או מה היה שידור הטלוויזיה הראשון בישראל? התשובות המפתיעות לפניכם
מספיק שתפתחו את העיתון שלכם כדי למצוא איזו כתבה או סיפור על משהו חדש שנעשה היום בפעם הראשונה בהיסטוריה ועם קצת פרספקטיבה, אפשר לטעון שכל אחד מאיתנו עושה כל יום משהו בפעם הראשונה אי פעם. אבל יש כמה דברים שהפעם הראשונה שהם קרו חוללה היסטוריה, אלא שפעמים רבות אנחנו לא יודעים את הסיפור שלהם...
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- מחאת הנוער העולמית נגד משבר האקלים מתחילה בישראל
- בוויב רגוע וחיים רגילים: עמית הכטר כובש את עולם הבידור
- שחקו וגלו: יודעים איך חוגגים את השנה החדשה בעולם?
הלו?
כפי שכולנו יודעים, את מכשיר הטלפון הראשון המציא אלכסנדר גראהם בל, אמריקאי ממוצא סקוטי, שהקים את ה"החברה האמריקאית לטלפון וטלגרף" ורשם את הפטנט על הטכנולוגיה שהולידה את הטלפון. את שיחת הטלפון הראשונה הוא עשה ב-10 במרץ 1876 במשרדו, במטרה להוכיח את טענתו, שזה אכן אפשרי "לדבר באמצעות חשמל", בל העביר שיחת טלפון לעוזרו האישי, תומאס ווטסון, ובה אמר את המשפט "מר ווטסון, בוא הנה, אני רוצה לראות אותך", ווטסון אישר שהוא אכן שמע את המשפט והחזיר את אותו המשפט דרך מכשיר הטלפון שלו.
עובדה מצחיקה, למרות שהמצאתו של בל נחשבת להישגו הגדול ביותר, הוא סירב שיהיה לו מכשיר טלפון בבית, מכיוון שחשש שזה יפריע לו בעבודתו, אי אפשר לומר שהוא לא העלה לו נקודה.
והערב בחדשות: מתמטיקה
למרות שמקלטי טלוויזיה היו בבתים רבים כבר בתחילת שנות השישים, השידור הראשון של הטלוויזיה במדינת ישראל התרחש ב-24 במרץ בשנת 1966. בסופו של טקס חגיגי ברמת אביב, לחץ ראש הממשלה באותה תקופה, לוי אשכול, על הכפתור וכך החלו השידורים בערוץ הטלוויזיה הישראלי הראשון, הראשון בשפה העברית- הטלוויזיה הלימודית.
בחדר השידורים המפואר צפו בתכנית ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, נציגים ממשפחת רוטשילד ומהוועדה הלאומית לשידורים חינוכיים בארצות הברית ועוד כ-200 אורחים. השידורים החלו בשיעור מתמטיקה בן 25 דקות שהופנה לתלמידי כיתות ט', ובאמת, בבתי ספר רבים הובאו מקלטי טלוויזיה ושידרו את האירוע המרגש. האירוע הפך ליום היסטורי עבור המדינה והטלוויזיה הלימודית, ששמה שונה מאוחר יותר לטלוויזיה החינוכית.
פעולה מתישה שהובילה למהפכה גדולה
לפני שנת 1456, כתיבה והפצה של ספרים היה עניין מתיש ולא רווחי. בשביל שהספר שכתבת, מעניין ככל שהיה, יגיע לתפוצה רחבה, היית צריך לכתוב אותו, כל פעם מחדש, עשרות פעמים. אפילו אם סופרים היו יכולים להעסיק אנשים, הנושא היה קשה ומתיש ורוב הספרים שהיו נפוצים עד אז היו ספרי קודש וגם אלו היו מעטים ביותר.
כל זה השתנה בשנת 1456, בזכות צורף גרמני ששמו יוהאן גוטנברג, שיצר מכונה מיוחדת, דרכה כל מה שהיה צריך כדי שהאות הרצויה תהיה כתובה על הדף היה להקיש על כפתור, מה שהקל מאוד על הזמן והמאמץ שהיו דרושים ליצירת ספרים חדשים. כך החלה מהפכת הדפוס. יש טענות שגוטנברג לא היה הראשון לייצר מכונה כזו, יש שאומרים שאפילו לליאונרדו דה וינצי היו תוכניות למכונה דומה, אבל בזכות גוטנברג הודפס הספר המלא הראשון - עותק של התנ"ך בלטינית. המכונה שלו הופצה ברחבי העולם והחלה את אחת המהפכות החשובות בהיסטוריה - מהפכת הדפוס.
זה עם קונקשיין?
אולי בימינו הקפת העולם נשמעת כמו דבר אפשרי, אם כי מאוד יקר, אבל במאה ה-16 הדבר היה נראה כמעט בלתי אפשרי. לא הרבה אחרי שהתחילו להבין שעולם עגול וחג סביב השמש כבר היו כאלו שרצו להקיף את העולם כולו, בין עם עבור מציאת אוצרות, עבור המלך או המלכה של הארץ בה גרו, או עבור תהילה אישית. האירופאי הראשון שעשה את זה היה מגלה ארצות לא נודע במיוחד מפורטוגל - פרדיננד מגלן.
מגלן היה מגלה ארצות מקצועי, ששירת את מלכה של פורטוגל, אך לאחר סכסוך עם המלוכה, העביר את נאמנותו לספרד, מולם הציע את הרעיון של הקפת העולם דרך המיצר שבין צ'ילה לאנטארקטיקה. הרעיון זכה לתמיכת המלך הספרדי קרלוס החמישי והוא הקצה למגלן חמש ספינות ונתן לו את ברכתו. מגלן ואנשיו יצאו לדרך ב-10 באוגוסט 1519.
המסע מתואר על ידי צוותו של מגלן כקשה מאוד, התנאים היו קשים מנשוא ורוב הצוות, כולל מגלן עצמו חלו במחלות קשות. מגלן עצמו מת אחרי עצירה באיי התבלין שבאינדונזיה, אז נהרג על ידי מקומי במהלך קרב שהתפתח בין הכוחות. בסופו של דבר, אחרי שלוש שנים, חזרה לאירופה ספינה אחת ועליה 18 אנשים, בפיקודו של חואן סבסטיאן אלקנו, ועל סיפונה שלל רב, בעיקר של תבלינים. המסע היה קשה מאוד, וגבה קורבנות גבוהים מצוותו של מגלן, אבל בזכות הנחישות שלו הם הצליחו לעשות היסטוריה.