בעולם של הגדולים: נויה שרטוב מוכיחה שהכל אפשרי
לא הרבה אנשים מצליחים להפוך את החלום למציאות, אבל בשנים האחרונות אנו רואים כי הצעירים בארץ ובעולם מתחילים לפצח את הנוסחה. בכל שבוע, יעלה ראיון עם צעירים שהגשימו את החלומות שלהם בגיל צעיר והשבוע - נויה שרטוב, רק בת 21 וכבר עובדת לצד מהנדסות האווירונאוטיקה הגדולות בתחום
כבר בתחילת השיחה עם נויה שרטוב (21), לא היה אפשר שלא לשים לב שמעבר לקו הטלפון נמצאת בחורה חייכנית ואופטימית. מסוג האנשים שגם בלי להסתכל עליהם, הם מקרינים שלווה פנימית. כבר מספר שנים שהיא לוקחת חלק בפרוייקט "מהנדסות העתיד" ויום - יום מגשימה את החלום שלה, להפוך למהנדסת הבאה של ישראל ולשנות את עולם הטכנולוגיה בדרכה שלה.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- אתגר הטיקטוק של אלופת הארץ בקיקבוקס
- אוכלוסיית הנשכחים: השפעות הקורונה על בני הנוער
- אמ;לק: הקלות ראשונות בסגר ויאיר לפיד בכיוון מפתיע
כבר מגיל 12 שרטוב ידעה שהיא רוצה להיות חלק מעולם הטכנולוגיה. "אני חושבת שבעיקר התלהבתי ממתיחת הגבולות", היא משתפת. "לגלות את מה שאנחנו יודעים על העולם, על איך הוא מתנהל, להבין יותר טוב איך דברים קוראים. כל נושא הטכנולוגיה לוקח את כל העולם כמה צעדים קדימה וזה פשוט מעניין אותי ברמות. לעשות מקצוע שאני קמה כל בוקר כדי לשנות, כדי לחקור, כדי למתוח עוד טיפה את מה שאנחנו יודעים".
על החלום, הדרך והאיזון
"מחטיבת הביניים ההבנה שאני רוצה להיות חלק מעולם הטכנולוגיה כבר ממש התבססה אצלי. כשהתחלתי לקחת חלק בקבוצת הרובוטיקה הרשמית בכפר יונה, נחשפתי להמון אנשים שעוסקים במקצוע הזה, המון מהנדסים ועבדתי איתם יחד. הם סיפרו לי על העבודה וההישגים שלהם, על הפרוייקטים שהם מובילים ועל המשמעות שיש במקצוע הזה, כלומר, את יכולה לקחת את זה לאן שתרצי. תמיד הייתי ילדה כזאת, ילדה חנונית שתמיד אהבה לקרוא הרבה ספרים ומאמרים ומחקרים. זה תמיד מאוד עניין אותי אבל ההבנה באמת התבססה שנחשפתי לאנשי המקצוע בתקופת הלימודים שלי בחטיבת הביניים ובתיכון".
זה תחום לא קל, במיוחד כשצריך לשלב אותו עם בית הספר ולמעשה הוא גבה ממך המון זמן פנוי. איך יצרת את השילוב והאיזון בין החיים הפרטיים שלך לעבודה בתחום?
"נתחיל מזה שהמסגרות האלה ברובן הן חברתיות. זאת אומרת להגיע למסגרות המדע והטכנולוגיה בגילאים האלה ולעבוד עם המון אנשים גם בגיל שלך שאוהבים את מה שאתה אוהב ועושים את מה שאתה עושה. לגבי האיזון, פשוט צריך לסדר את הזמן, זאת אומרת לקום בבוקר כשיש לי לוח זמנים מאוד מסודר לאיך נראה היום שלי שאני משאירה בו זמן פנוי לחברים, למשפחה ולכיף. ממש לנהל את זה נכון וגם לנסות לייצר הבנה, לידע את כל האנשים בחיים שלי שזה משהו שמאוד חשוב לי ואני משקיעה בו המון זמן".
היו קשיים ודברים שנאלצת לוותר עליהם במהלך הדרך על מנת להצליח לעשות את האיזון הזה?
"כמובן. זה אף פעם לא קל, זה עיניין של תעדוף. צריך לקבל המון החלטות, היו תחומים נוספים שעניינו אותי ורציתי לפתח אבל הבנתי שאי אפשר לנצח בהכל ואני צריכה לבחור את הדברים שאני הולכת עליהם ובגדול ולהתמקד רק בהם. זה אומר לנקות המון רעשי רקע בין היתר ולהבין מה נכון לי".
על התהליך הפנימי, הגשמת החלום והאמונה
עולם הטכנולוגיה מוגדר בדרך כלל כעולם שקשה להיכנס אליו, שרק הטובים ביותר מגיעים אליו. את הצלילה אל העולם הזה, עשתה שרטוב בגיל 12 בלבד והיא עברה בו תהליך מדהים. "נכנסתי אל העולם הזה בגיל מאוד צעיר מתוך שליחות", מספרת ונימת קולה החייכנית, משתנה לרצינית. "בסופו של דבר את מרגישה שגרירה במקצוע, בין אם זה בגלל הגיל הצעיר שלי או בגלל היותי אישה בעולם הזה שזהו גם אתגר בפני עצמו. העולם הזה ביגר אותי. הוא לימד אותי לא לחשוב רק על עצמי ומה קורה לי בחיים אלא לעשות את העצירה וההפרדה הזאת ולחשוב על העתיד, על העולם. הסביבה היא גם בוגרת, וזה גורם לך לראות את העולם בצורה יותר בוגרת בהתאמה. כשאת נמצאת עם המון אנשים בוגרים ומצליחים תקופה, את בסופו של דבר גדלה למימדים שלהם. זה תהליך שמשאיר חותם על האישיות שלך לחיוב לחלוטין".
האמנת שבאמת תצליחי להגשים את החלום שלך ולהצליח להפוך למהנדסת בגיל כזה צעיר?
"היו המון ספקות לאורך הדרך. להיות בסביבה מאוד מוצלחת עם אנשים מאוד מוצלחים, באופן טבעי גורמת לך להשוות את עצמך אליהם ולנסות כמה שיותר להצליח לעמוד בסטנדרטים ולהיכנס לנעליהם. אז היו המון ספקות. זה עולם שלא פשוט להיכנס אליו ועוד יותר לא פשוט לזרוח בו ולהיות מהאנשים המשפיעים בו. האתגר הוא מאוד גדול, לא יודעת אם האמנתי שזה מה שיקרה, אלא החיים ניתבו אותי לדרך שאני מאוד שלמה איתה. אז היו המון ספקות ותמיד גם יהיו אבל, אני אסתייג ואומר שאני מאוד מאמינה שלאנשים יש יעוד בחיים והם מרגישים את היעוד הזה. זה משהו שנמצא להם בבטן ואתה פשוט יודע. אתה יודע שזה מה שמעניין אותך, שזה מה שבוער לך בבטן שזאת התשוקה האמיתית שלך. אז ידעתי שזה מה שאני אתעסק בו בדרך כזו או אחרת, ידעתי שזה היעוד שלי".
על כוח נשי, ייצוג וכבוד
את מרגישה שאת נושאת עמך אג'נדה של כוח נשי?
"אני חושבת שזה עיניין שמתחיל בשלבים המאוד מוקדמים של דור העתיד שלנו. כבר בבתי הספר היסודיים, הסוגייה הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי. החינוך צריך להיות חינוך שמעודד עיסוק במדע וטכנולוגיה לכולם, לנשים וגברים כאחד, בלי שום הבדל. אני באופן אישי לקחתי חלק בפרוייקט שמטרתו היא לעודד נערות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים לעסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה, אני חושבת שזה איזשהו תיקון שאנחנו צריכים לעשות אבל אני חושבת שלנשים בפרט ולכל אדם באשר הוא ככלל שזה מעניין אותו, שזה בוער בו, יש את המחוייבות לקחת בזה חלק. זאת משימה כל כך חשובה. עולם הטכנולוגיה לא משרת רק את ההייטק כרגע, הוא משרת את האנושות כולה - מסע לחלל, אנרגיה. הטכנולוגיה יכולה להעלות לנו את החיים בכמה רמות ואני חושבת שאם יש לכם את הנתונים, הרצון והסקרנות לפעול, לא לתת לשום דבר לעצור אתכם".
את לימודיה בתיכון, סיימה נויה לפני שנתיים. היא הרחיבה כימיה ואיך לא - רובוטיקה ובמהלך שנות התיכון השתתפה בארגון FIRST העולמי. "המטרה העיקרית שלנו הייתה להנגיש יחד עם הקבוצה את הרובוטיקה לכולם, בלי הבדל דת, גזע או מין. ארגון FIRST הוא ארגון בין לאומי ללא מטרות רווח שהמטרה שלו היא לעודד ילדים ונוער לעסוק במדע וטכנולוגיה".
איך עושים את זה?
"על ידי תחרויות רובוטיקה ידידותיות, ילדים מגיל גן עד סוף כיתה י״ב מתאגדים לקבוצות רובוטיקה ועובדים כצוות על מנת לבנות רובוט שיתחרה במשחקים שונים מדי שנה. הענף מאוד מפותח בישראל, יש המון קבוצות ותחרויות בכל שנה וברחבי הארץ כולה כשהקבוצה שאני השתתפתי בה - הקבוצה הרשמית של כפר יונה 'BumbleB 3339' זכתה פעמיים באליפות ישראל והעפילה לגמר בתחרות הרובוטיקה הבין לאומית בארה״ב וזכתה בפרס יושב הראש על התנדבות בקהילה והפצת האהבה למדע וטכנולוגיה בצורה הנרחבת והיצירתית ביותר. אני תמיד ארצה להביא את הטכנולוגיה לידי ביטוי, לנושא שיחה. להביא את כל הטוב שבעולם הזה צעד אחד קדימה, שיגיע לכל מקום ולכל אחד".
בין כל העיסוקים בתחום, היא ראתה יום אחד מודעה בעיתון על פרוייקט של התעשייה האווירית, ולא ידעה שלימים תשנה את חייה. "בהתחלה לא ייחסתי למודעה המון חשיבות, חבר מאוד טוב שלי בא ואמר לי 'נויה, זה שלך. את חייבת ללכת לזה, זה בול בשבילך'. אז באמת מילאתי טפסי הרשמה שלקחו לי בדיוק שתי דקות ולא הבנתי למה אני נכנסת. שבוע לאחר מכן קיבלתי זימון לראיון ופתאום הבנתי את מימדי הפרוייקט שאליו נכנסתי די במקרה".
מה עושים שם?
"זה בעצם פרוייקט שמגיעות אליו בכל שבוע למתחם התעשייה האווירית, מאה בנות מצטיינות מרחבי הארץ שנפגשות עם מהנדסות משפיעות בתעשייה האווירית ולומדות על האנשים התעשייה, על עולם ההייטק והפרוייקטים שבו ואפילו יוצרות כאלו בעצמן. הייתה לי קבוצה עם עשר בנות מדהימות והיו לנו שתי מנטוריות שליוו אותנו בצורה צמודה לאורך כל הדרך. מעבר להראצות ותכניות ההעשרה שקיבלנו, יצרנו פרויקט של שימוש באפליקציות ניווט על ידי רחפנים ומזל"טים כדי לשפר את אפליקציות הניווט הנוכחיות. ההזדמנות הזאת לשבת לצד מהנדסות מהשורה הראשונה בתעשייה האווירית ולעבוד איתן על פרויקט זה משהו שבאמת לא חשבתי שיקרה והכרתי חברות לחיים".
ילדה "קטנה" בעולם של הגדולים
בשל גילך הצעיר, את מרגישה צורך להוכיח את עצמך בפני אנשי המקצוע?
"אני חושבת שאולי החמש דקות הראשונות של כל שיחה אפשר להרגיש את זה, אני חושבת שזה בעיקר בראש שלנו ולאוו דווקא קורה בצורה חיצונית. אני חושבת שכאשר מוצאים בן אדם לעבוד יחד איתו, מבינים שנצורה היא זהה, התשוקה למקצוע היא משותפת וכל ההבדלים פשוט נמחקים. אני לא מרגישה צורך להוכיח את עצמי יותר כי זה פשוט לא משנה מי אתה ובן כמה אתה ומאיפה אתה ומה הרקע שלך. זה פשוט לא משנה כי כשאתה עושה מה שאתה אוהב אתה חלק ממשהו, זה היופי בקהילה הזאת, לא שופטים אותך על מי שאתה אלא על מה שאתה עושה".
את שלמה עם המקום שאת נמצאת בו היום?
"חד משמעית, יש לי עוד מלא לתרום ומלא לתת. הדרך עוד ארוכה, אני ממש בתחילתה, יש לי המון יעדים גדולים ורעיונות לאיך אפשר לרתום את הדברים האלה כדי לשנות את העולם אז חד משמעית עוד לא סיימתי, יש עוד המון דברים שאני מתכננת. הבחירות שעשיתי במהלך הפרוייקטים הביאו אותי למקום מאוד בוגר ושלם עם עצמי וגם גרמו לי להבין מה אני רוצה לעשות בחיים".
איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים מהיום?
"אני רואה את עצמי מהנדסת אווירונאוטיקה וחלל בהכשרתי. אני רואה את עצמי מתנדבת המון למען המדע והטכנולוגיה, אני רוצה להשפיע במגזר הזה גם מעבר לעבודה שתהיה לי. להתנדב כמה שיותר, להפיץ את המסר כמה שיותר. אני יודעת שאני רוצה לדבר מול קהל ולהפיץ את המסרים שאני מאמינה בהם. הבנתי שאני מאוד אוהבת לדבר מול קהלים של אנשים, כמה שיותר יותר טוב, שזה משהו שבעצם לא ידעתי שיש בי לפני שנכנסתי לתחום. בתקווה לעבוד בתעשייה האווירית".
מסר לקוראים?
"נראה לי שהמסר שלי הוא שאין מתנה יותר גדולה שבן אדם יכול להעניק לעצמו מהכניסה לקהילה המדהימה הזו של המדע והטכנולוגיה בישראל! עולם שמלא בסקרנות, באתגר ובהעמקת ההבנה שלנו את העולם שאנחנו חיים בו- מדי יום! הקו שמנחה אותי הוא שפשוט אין דבר שהוא בלתי אפשרי- כשאתה מבין מה חשוב לך, מה מסקרן אותך ומה מלהיב אותך- אסור להתפשר על זה! צריך ללכת בכל הכח, לנצל כל הזדמנות ולהאמין בעצמך במאת האחוזים- להאמין שאתה מיוחד ושנועדת לשנות את העולם ולהפוך אותו לטוב יותר, בדרכך שלך!תשאפו, תלמדו, תשאלו שאלות ותמיד תשאפו הכי רחוק שאפשר!"