שימו לב: סימני זיהוי וטיפול במצבי מצוקה נפשית
ההגבלות והחוסר במסגרת לימוד פרונטאלית פוגעים רבות בבני הנוער ורבים מהם סובלים משעמום רב, בדידות, חרדה, לחץ, ואפילו דיכאון והפרעות אכילה. כיצד תדעו לזהות את הסימנים שמעידים על מצוקה נפשית ואיך אפשר לעזור? כל הפרטים בכתבה הבאה
שגרת הקורונה מביאה עמה המון אתגרים - כלכליים, פיזיים ורגשיים. המגיפה העולמית, הסגר, ההגבלות והחוסר במסגרת לימוד פרונטאלית והמרחק הפיזי מבני גילם - פוגעים רבות בבני הנוער, שלעיתים נראה כאילו דווקא הם נהנים מכל התקופה הזאת.רבים מהם סובלים משעמום רב, בדידות, חרדה, לחץ, ואפילו דיכאון והפרעות אכילה.
- "החברה שלנו אלימה ומחובתנו לשנות אותה"
- באנו לעזרת חבר: אקס וג'רי מחכים לכם
- הצד שלו: סודות מחייו של אדם שמגמגם
השגרה החדשה, "שגרת החירום", גורמת לצעירים רבים לשמור את הרגשות האלו לעצמם, מתוך הרצון לא להכביד על ההורים, שגם כך נאלצים להתמודד בעצמם עם המון בעיות שלא היו לפני כן. לכן, חשוב דווקא עכשיו להכיר את הסימנים ואת "נורות האזהרה", שיכולים להעיד על מצוקה נפשית או כאלו המעידים על קריאה לעזרה.
נער או נערה הסובלים מדיכאון, חרדה או בדידות יציגו שינוי משמעותי בהתנהגות שלהם, לדוגמא - יהיו עצבניים יותר, חסרי סבלנות, יחוו התפרצויות זעם, בכי רב, שינויים קיצוניים במצבי הרוח ואפילו התנהגות אלימה - כלפי אחרים וכלפי עצמם. בנוסף, לעיתים נראה ביטוי גם בהתנהגויות מסוכנות, הכחשה והימנעות משמירה על ההנחיות ואף שימוש בסמים ובאלכוהול.
תסמין נוסף אליו יש לשים לב הוא צמצום האינטרקציה הבין אישית, צמצום בתחומי העניין, הימנעות ממפגשים - פנים מול פנים או בתיווך המסך, ניתוק קשר עם אנשים קרובים כמו בני משפחה או חברים והסתגרות בחדר. עוד "נורת אזהרה" שצריך לשים אליה לב היא שינויים וקשיים בשינה - הם יכולים לישון יותר מהרגיל או לחוות קשיים ולישון הרבה פחות ממה שהם רגילים וצריכים.
חשוב לציין, שסימפטום אחד בפני עצמו לא בהכרח מעיד על מצוקה נפשית. לעתים קרובות יותר, מדובר על שילוב של מספר סימפטומים. אך עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בבני ובנות נוער - שינויים באכילה, שינה ומצבי רוח מאפיינים מאוד את הגיל הזה. יש לשים לב לעוצמה ולתדירות השינויים במצבי הרוח ולמידה בה שינויים אלו משפיעים על יחסיהם עם ההורים ועם בני גילם.
מה ניתן לעשות כדי לעזור?
"צריך מאוד לעודד פעילויות אוורור מאורגנות כמו קורסים מקוונים בנושאים המעניינים אותם, פעילות ספורטיבית משותפת באוויר הפתוח או פעילות עבור החברה כמו לחלק מזון למשפחות בבידוד או להתנדב עם קשישים", מסבירה הילה קלעי נובוטני, פסיכולוגית חינוכית.
אם אתם מרגישים או חושדים שאחד מחבריכם נמצא במצוקה נפשית גדולה, חשוב מאוד שלא תישארו עם הידע, המחשבות והרגשות האלו לבד. שתפו עוד חברה או חברה, פנו למבוגר אחראי שאתם סומכים עליו או צרו קשר עם אחת מהעמותות שמספקות תמיכה ועזרה נפשית כמו ער"ן ועלם.
קלעי נובוטני: "אתם יכולים לשאול את החבר לשלומו, למה הוא זקוק ומה היה עוזר לו, להתארגן ביחד עם עוד חבר/ה ולשוחח איתו, לנסות לגרום לו להרגיש שהוא לא לבד. אבל לפעמים המצוקה היא מאוד גדולה ולכן חשוב לערב איש מקצוע. לא לפחד לפנות לאיש מקצוע, לא תמיד נותנים טיפול תרופתי".
תופעה נוספת שלצערנו צוברת תאוצה בימים אלו, היא ריבוי המקרים של הפרעות אכילה. "קודם כל צריך להפריד בין הפרעת אכילה לאכילה רגשית", אומרת ד"ר מיכל בן מאיר - פסיכולוגית קלינית מומחית להפרעות אכילה, "הפרעת אכילה זה מונח קליני, עם הפרעה שהיא נפשית. הפרעות אכילה נעות על ספקטרום מאוד רחב, החל מאנורקסיה, בולמיה והתקפי זלילה ועד להפרעות אכילה לא ספציפיות".
"באכילה רגשית נראה שמדובר יותר באכילה "נשנושית", למשל יש תנועה פנימה והחוצה מהחדר למקרר. במקרים כאלו אפשר לנסות לכוון לאכילה מסודרת ובריאה יותר ולאכילה יותר נוכחת ומודעת - אכילה מסביב לשולחן, ללא הסחות דעת וכמובן לעודד לפעילויות ספורט שונות, משחקים משותפים בבית, שתיהיה יותר אינטרקציה בין אישית".
ברגע שיש חשד להפרעת אכילה זה נראה אחרת לחלוטין. באנורקסיה נראה צמצום אכילה, וויתור או דילוג על ארוחות, ירידה במשקל, חולשה פיזית, לעיתים אצל בנות נראה לעיתים גם הפסקה בווסת. בנוסף, ניתן יהיה לראות התעסקות אובססיבית בפעילות גופנית.
בולמיה באה לידי ביטוי בהתקפי אכילה והתנהגויות מפצות כמו התעסקות אובססיבית בפעילות גופנית והקאות. בבולימיה נראה התקפי אכילה של מזון רב שהוא בדרך כלל עתיר שומן וסוכר ובדרך כלל בזמן מאוד קצר, האכילה מלווה בהמון תסכול ואשמה מאוד גדולה.
התקפי הזלילה, כמו בולימיה, מאופיינים באכילת כמויות גדולות של מזון, בדרך כלל במהירות רבה, ועד לכדי מצב של חוסר נוחות פיזית. האכילה פה מלווה בתחושה של חוסר שליטה ולאחריה יופיעו גם רגשות אשם, בושה ומצוקה.
כדי לעזור למי שסובל מאחת מההפרעות האלו ניתן ללכת לרופא ילדים או משפחה ולקבל הפנייה לאחד ממרכזי הטיפול בהפרעות אכילה. בדרך כלל הטיפול בהפרעות אכילה יהיה משולב - גם טיפול פסיכולוגי-רגשי, גם טיפול תזונתי ולעיתים אף טיפול פסיכיאטרי משולב עם תרופות. הטיפול הזה יהיה במקביל למעקב רפואי.
גם פה חשוב להבין כי בגיל ההתבגרות מאופיין באכילה "נשנושית", כי המוח והגוף מתפתחים ובני נוער בגיל הזה צורכים יותר אוכל ולא כל נטייה ל"נשנוש" או אכילה רגשית מעידים על הפרעות אכילה קליניות.
"חשוב לי להבהיר", אומרת ד"ר בן מאיר, "שלא כל דיאטה היא הפרעת אכילה. בגלל שאנחנו ובעיקר הצעירים נמצאים בבית ולא זזים יותר מדי, יש עלייה במשקל. לא מומלץ לעשות דיאטה, כי זה לא באמת עובד. אבל לא כל דיאטה היא הפרעת אכילה. עיסוק יתר בדיאטות ודימוי גוף עלול להוות טריגר להתפרצות הפרעת אכילה. מי שמבקש להשיל מעליו את הקילוגרמים העודפים שנוספו בקורונה, כדאי שיתמיד באכילה סדירה וכמובן אפשר גם להתייעץ עם תזונאית".