דוד ויהונתן

זה התחיל באבא של יהונתן, שאול. דוד היה הנער שניגן לו בכינור, ג'ינג'י עם המון חיבה. אז  נרקמה החברות בין דוד ליהונתן, עליה דוד עצמו אמר: "נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים".

קצת קשה לדמיין איזה נשים דוד אהב, בייחוד כשזרק את מיכל, והיה בקשר של "סטוצים" עם  בת שבע. חוץ מזה, הוא היה בסדר גמור וגם די מסוקס.

נעמי ורות

רגע לפני שנעמי יצאה למסעה אמרה לרות: "באשר תלכי אלך, באשר תליני אלין, כי עמך עמי ואלוהייך אלוהיי"– כאן היא מראה לה מחוייבות. הרבה אפיל אולי אין, אבל המון אהבה מסוג "ויהי מה". במקום אחר הרצון אליה אף מתחזק: "באשר תמותי אמות ושם אקבר. כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף – כי המוות יפריד בינך ובינך". זאת ללא ספק הבטחה שסתם חברות לא תוליד: "רק המוות יפריד בינינו".

דוד ושאול

אמנם כאן צריך יותר אומץ כדי לקבוע את זה, משום שהייתה ביניהם שנאה – אבל אני מניח שהיא הגיעה מקנאה עזה של שאול. תקציר: עוד רגע דוד מלך, ושאול שונא אותו. גונב לו את התפקיד. בינתיים הוא מנסה לחפש אותו, דוד בורח – ובכל רגע שהייתה לדוד אפשרות לפגוע בו ולהפסיק את מסע הפחד, הוא לא עשה את זה.

היה חלק שבו דוד פגש את שאול ליד מערה, והלך לכיוונו, לקח ממנו חלק קטן של הבגד וחזר. הוכחה לכך שיכל לפגוע בו? אולי גם, אבל בטח גם בשביל לספק את צרכיו המיניים של דוד. שאול עצמו גם בחר בדוד להיות נושא כליו ומי שינגן לו בכינור. גם זה בטוח לא סתם.

*הכתבה הינה סאטירה בלבד ואין בה כוונה לפגוע באף אחד בפרט ובאף אמונה בכלל.