מדי שנה תלמידים מכל רחבי הארץ מגלים את העולם סביבם דרך עדשת המצלמה ומפתחים שפה אמנותית הייחודית להם. אלא שהשנה היתה זו שנה מיוחדת במינה ולכן גם אירוע פתיחת התערוכה התקיים באופן מקוון, כיאה לתקופה. התערוכה עצמה מתקיימת בחסות משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, אגף אומנויות והפיקוח על הקולנוע והמדיה במשרד.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי: 

• תמיד בסטייל(ס): אבולוציית הסטייל של הארי
• איזה יופי: הפתרון המושלם לבעיית החורף הנפוצה
• מור סילבר: "אני פחות בעניין של להתאפר בבוקר"

שוחחנו עם שתיים מהיוצרות שלקחו חלק בתערוכה והציגו את הנושאים שלהן, בעין צעירה. הראשונה, נועה גולובקין, בוגרת תיכון "ליאו באק" מחיפה שהציגה את התערוכה "גיל הזהב", בחרה לתת במה לתופעה נרחבת, של אנשים מאוכלוסיית הגיל השלישי אשר שמים בראש סדר העדיפויות את אורח חייהם, ממשיכים לשנות את הסטריאוטיפ הנושן לגבי גיל הזהב, ומחיים את שורת המחץ "נפש בריאה בגוף בריא". השנייה היא יובל ברנשטיין גרינברג, בוגרת אנקורי צפון, מקריית מוצקין שבחרה בנושא "תרבות גיקית".

© @נועה גולובקין

כאמור, השנה נערכה התערוכה במסגרת שונה ונערכה בפלטפורמות המקוונות. איך הרגשתן לגבי זה?

גולובקין: "בהתחלה הייתה תחושה של החמצה אבל בסוף היה מדהים. הרגיש שהיה מקום לכל היוצרים והמשתתפים והיה מושקע בטירוף. התוכנה שהתשמשו בה הייתה מדהימה ונכון, אומנם זה היה ראשון מסוגו אבל היה ממש כיף, זו הייתה חוויה מדהימה".

כל אחת מהשתיים, בחרה נושא משלה. נועה, התמקדה באוכלוסיית הגיל השלישי ואילו יובל פנתה לעולם המד"ב והגיקים.

למה בחרתן בנושאים האלו?

גולובקין: "קבוצת הגיל השלישי לא עולה על סדר היום באופן כל כך חד וחלק כמו שאני הבאתי אותה. הרי ביקשו מאיתנו למצוא תופעה חברתית לפרוייקט והנושא שלי הוא אורח חיים בריא וספורט בשילוב עם אוכלוסיית הגיל השלישי. כשאני נחשפתי לנושא הזה אני באמת מאוד נדהמתי. כמו שרוב החברה שלנו חושבת, כשאנו מדברים על אוכלוסיית הגיל השלישי אנחנו נוטים לדמיין אנשים מבוגרים, שיושבים על הספה ורק מחכים לראות מה יוליד יום ופה אני בעצם נחשפתי לתופעה שלא באה לסדר היום כמעט אף פעם, לא בפרסומות, לא בטלוויזיה, לא בתקשורת - בשום מקום. אומנם עכשיו אולי בקורונה אז כן נתנו להם קרדיטים אבל עדיין לא כמו מה שצריך. הרגשתי ששמים אותם בכותרת הלא נכונה, האנשים שבאמת רק יכולים ללמד אותנו מתוייגים כ'אנדרדוג', והיה פשוט מדהים לגלות כמה שזה לא נכום ושהם פשוט אנרגטים ומדהימים".

ברנשטיין - גרינברג: "אני משתתפת בכנסים כבר משנת 2015. יש לי חברים משם עד היום ובחרתי בנושא הזה כי לא הרבה אנשים מכירים אותו, לפעמים אנשים רואים את התמונות ושואלים אותי אם אלו צילומים לפורים ובכלל לא יודעים שיש כנסים כאלה וקהילה כזאת ורציתי לחשוף את הז'אנר הזה. רציתי לתת ביטוי לסוג האומנות הזה".

יש משהו חדש שלמדתן על עצמכן המהלך העשייה?

גולובקין: "כן ברור. קודם כל, פגשתי המון אנשים מעוררי השראה ולמדתי מהם דברים לחיים. כשצילמתי את אחת הנשים, אישה בת 80 פלוס, שאלתי אותה מה המוטו שלה והיא ענתה לי 'נפש בריאה בגוף בריא', זה נשמע הכי נדוש אבל זה באמת ככה בשבילם. ברגע שהם באמת משקיעים בעצמם אז יש להם נפש בריאה. חשוב גם לומר שבטווח הגילאים הזה יש המון מקרי דיכאון וזה מדהים לראות כמה הספורט עושה להם טוב ובאמת לקחתי את המשפט שהיא אמרה לי ואימצתי לעצמי. מבחינת הפן הצילומי למדתי המון. הגעתי כצלמת חובבנית במגמת צילום ועוד לא הייתה לי דרך באמת לבטא את עצמי ופה דרך הצילום באמת הצלחתי לנצל את היכולות שלי ולמדתי תוך כדי הפרוייקט על המצלמה וכל עולם הצילום, זה באמת היה מדהים".

ברנשטיין - גרינברג: "הבנה של קומפוזיציה, לביים אנשים, קבוצות, סיטואציות. יכולות עריכה. הייתה למידה תוך ניסיון. בסשן הראשון היה מביך, לא ידעתי מה לעשות ואיך לביים. עד הסשן העשירי שכבר ידעתי איפה אני רוצה שכל אחד יעמוד, איפה התאורה טובה, מה הכייון הנכון של השמש - לערוך את זה כך שהדברים יתאימו ויחמיאו לדמות"

© יובל ברנשטיין גרינברג

לתערוכה קוראים "בעין צעירה". מה בעינייכן מבדיל את העין הצעירה מעין המבוגרים?

גולובקין: "אני חושבת שמה שמיחד לראות מה בני נוער מציגים זה שיש לנו עין תמימה ויש תמימות וחדשנות וזה מיוחד לראות איך אנחנו חוקרים את העולם ביחס לאנשים מבוגרים עם וותק בתחום וניסיון. מדהים לראות בני נוער חוקרים ומתעסקים בתופעות ומוציאים את זה החוצה כמו שהם רואים, מהמקום האישי שלהם".

ברנשטיין - גרינברג: "לדעתי ההבדל הוא לא בעין, זה העולם שמשתנה ומתפתח והתמונות נראות שונות. האיפור השתנה והתפתח,העריכה התפתחה, נוספו תוכנות והמצלמות השתדרגו".

מה ייחד את הנושא שלכן?

גולובקין: "זה משהו שאת לא רגילה לראות ביום - יום שלך. אני חושבת שגם הצלחתי להגיע לקשר מאוד קרוב כם המצולמים שלי וגם באמת עם מה שצילמתי. לראות אישה בת 90 עושה שפאגט יפה כל כך זה פשוט מרגש וזה משהו מדהים, זה משהו שאפילו אנשים בגילי לא יודעים לעשות והיא, אישה עם נכדים ונינים עושה בקלות. זה מעורר השראה ויוצא דופן".

© נועה גולובקין

ברנשטיין - גרינברג: "הצבעים, הדברים שלא רואים ביומיום. לקחת דמות ולשחזר אותה אחד לאחד מסרט כלשהו ולהפוך אותה למציאותית"

איך אתן מסכמות את החוויה?

גולובקין: "אני מסכמת את החוויה הזאת כמשהו מדהים שקורה פעם בחיים ושלמדתי ממנו עצמו התהליך עצמו היה מדהים, עבדתי עם המורות שלי, שלומית אתגר ונעמה כהן אשכנזי שעזרו לי לכל אורך הדרך וכיוונו אותי להבין מה אני רוצה מעצמי ומה אני רוצה להציג לכל אורך הדרך. ובכללי הייתי רוצה להודות לבית הספר שלי שעזרו לי ותמכו בי לכל אורך הדרך, מכל בחינה לי אישית אין מצלמה משלי ובמהלך כל הפרוייקט שלי השתמשתי בציוד מבית הספר שנתנו לי באהבה כלים וציוד מאוד משוכלל ויקר ובלי עזרתם לא הייתי יכולה לעשות את זה. וזהו, פשוט חוויה שאני באמת לא אשכח".

ברנשטיין - גרינברג: "היה לי מאוד כיף, השאיפה שלי זה לנסוע לכנסים בחו"ל ולצלם אליהם ולקחת את זה כמקצוע. אני רוצה גם להודות לאמא שלי שאיתה באתי לכנס הראשון, ולמורה שלי לקולנוע, קרן".