דור שלא שוכח: היום (ד') מצויין ברחבי העולם יום השואה הבינלאומי, אשר נקבע על פי התאריך בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים. היום הזה, לצד יום השואה המצויין בהמשך השנה, מוקדש כולו לנספי השואה ולשורדי השואה שעוד נמצאים עימנו בחיים. השנה האחרונה, עם התפשטות הקורונה, הייתה לא פשוטה לא רק בעבורנו, אלא בעיקר עבורם. קשישים רבים ששרדו את השואה נשארו בודדים בתנאים מכפירים ומתחת לקו העוני או חלו בנגיף ונפטרו. בעקבות המצב, מחאה חדשה צצה למענם והיא באה מכיוון מפתיע לגמרי - בני הנוער.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• עד שהגיעו לשם: הכהונות הקצרות בהיסטוריה
• נלחמים במגיפה: בני הנוער ביוזמה להפגת הבדידות
• סוכן שינוי: הנער ששיקם בית של משפחה חד הורית

לינוי אלנר בת ה-16 ומיי איתן בת ה-15, לומדות בכיתה י' בכפר סבא ולא יכלו להישאר אדישות. על כן החליטו השתיים להרים את הכפפה. אחר הצהריים (16:00) תתקיים מחאה בכיכר רבין בתל אביב במטרה לדרוש שיפור זכויות, תמיכת המדינה ושינוי היחס לניצולי השואה החיים בישראל שנאלצים לעבור את השגרה החדשה תחת קשיים רבים.

"כחלק מהמעורבות החברתית שעושים בכיתה י', מיי ואני התחלנו להתנדב עם שורדי השואה", מספרת לנו לינוי בשיחה הבוקר. "נחשפנו למצב מאוד לא קל של חלקם. החלטנו ללמוד על הנושא ונחשפנו לנתונים קשים: אחד מכל חמישה שורדי שואה חי ללא יכולת לקנות אוכל ותרופות, 70% מניצולי השואה חיים מתחת לקו העוני. הנתונים זעזעו אותנו.
גילינו ש-96 מליון שקלים שהועברו מגרמניה עבור שורדי השואה במדינת ישראל נלקחו על ידי המדינה לצורך מטרות אחרות. המדינה לקחה את הכספים שהגיעו לניצולי השואה בזכות ולא בחסד. מיי ואני החלטנו לא לשתוק ולגייס בני נוער, בעזרת בית הספר שלנו, תיכון גלילי בכפר סבא, ולנסות לשנות דברים".

איך מארגנים מחאה בימי הקורונה?

"המחאה פיזית, אך באישור המשטרה ולפי הנחיות הקורונה (שמירה על מרחק, מסכות ובאוויר הפתוח - מ.א). במחאה בני הנוער יחזיקו כרזות ותמונות. נדליק נרות זיכרון למען ניצולי השואה שנפטרו עריריים, נחלק עצומות כדי להחתים אנשים, ונעביר את המסר, גם לתקשורת וגם לאנשים במקום. בני הנוער סיימו לשתוק. עם זאת למי שלא יכול להגיע, יש גם עצומה וירטואלית ודף אינסטגרם. אפשר להצטרף למחאה ולעזור גם דרכם".

"היו עשרות הפגנות של ניצולי שואה בנושא, אבל המדינה לא מתייחסת אליהם. הם לא מעניינים אותה. המטרה שלנו היא לעשות שינוי ולדאוג שניצולי השואה יקבלו את הכסף המגיע להם. מגיע להם לחיות בכבוד את שארית חייהם".

מה יהיה שונה הפעם אחרי המחאה שלכן?

"אנחנו חושבים שאם נעלה את הנושא מספיק לתודעה של בני הנוער והחברה כולה, נוכל להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות. יש כסף - רק צריך לדאוג שיתנו אותו לאנשים להם הוא שייך. במדינה דמוקרטית, אסור שיקרה דבר דבר כזה".

למה חשוב שזה יבוא דווקא מבני הנוער?

"השואה היא חלק היסטורי בעל משמעות עמוקה לעם ישראל כולו. הנוער במדינת ישראל הוא המשך קיומו של עם ישראל. הנוער הוא דור העתיד של המדינה, הוא יהיה דור מקבלי ההחלטות בעתיד. בנוסף, אם מקבלי ההחלטות יראו שלנוער חשוב ואכפת, המצב עשוי להשתנות. אנחנו מאמינים שלנוער יש כוח רב לשנות דברים ולהעלות נושאים לסדר היום המדיני. אנו בתקווה שהדבר הזה אכן יקרה".

אילו תגובות קיבלתן מבני נוער אחרים?

"בני הנוער מאוד תומכים במחאה. כל אחד עוזר במה שהוא יכול. עקב הקורונה לא כולם יוכלו להגיע פיזית, אבל ברגע שהצלחנו להעלות את הנושא לתודעה שלהם - כולם הבינו שקורה כאן משהו מאוד לא בסדר, והם התגייסו לעזור. הם הבינו שעכשיו הזמן שלנו להחזיר לניצולי השואה ולדאוג שהם יחיו בכבוד את שארית חייהם".