תקופת הבחירות מביאה עימה המון שאלות ותהיות לגבי קהל הבוחרים והמצביעים לכנסת - מהן העדפותיהם והשקפותיהם הפוליטיות, אילו נושאים מעוררים את דאגתם, היכן הם נחשפים לקמפיינים ולמצעי המפלגות ושאלת השאלות - למי הם מתכננים להצביע? לרוב, הפוליטיקאים והמפלגות השונים מתרכזים בקהל הבוגר שבוחר, אך יש חתך אוכלוסייה שלם שלא תמיד מקבל יחס, מכיוון שהוא אינו זכאי להצביע בקלפי - בני הנוער. סקר מיוחד של אתר הנוער "פרוגי" בשיתוף עם מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע, בדק את עמדתם של הצעירים במגוון נושאים פוליטיים שעומדים על סדר היום. על הסקר, שנערך בחודש פברואר השנה, השיבו 503 נשאלים בני 15 עד 18, המייצגים את את כלל קבוצות האוכלוסייה בישראל, לרובם (אלו מתחת לגיל 18) אין זכות הצבעה.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• טור אישי: "החיסון הוא הזדמנות לחזור לשגרה"
• "לא סופרים אותנו": בני הנוער על הפוליטיקאים בישראל
• בני הנוער מודים לבעלי המקצועות

הרוב המוחלט של בני הנוער הכריז כי אם הייתה לו את זכות ההצבעה לבחירות הקרובות, הוא היה מממש אותה - 66.4% ענו שבוודאות היו הולכים להצביע, ובנוסף 23.7% הצהירו כי הם חושבים שהיו הולכים לקלפי לממש את זכותם. לעומתם 9.9% מהנשאלים העידו כי הם לא היו הולכים להצביע (6.8% - חושבים שלא היו הולכים ו-3.2% בטוחים בכך).

כאמור, בני הנוער והצעירים שהשיבו על הסקר, טרם הגיעו לגיל ההצבעה לפי החוק, אך עדיין יש כאלו הפועלים למען המפלגות והמועמדים אותם הם היו רוצים לראות בשלטון. 18.3% מהמשיבים העידו כי הם מנסים לשכנע את בני משפחתם להצביע למפלגה המועדפת עליהם. מנגד, 53.5% מהנשאלים העידו כי הם לא מנסים לשכנע (45.9% מתוך הכבוד לחופש הבחירה של בני משפחתם ואילו 7.6% העידו כי הם לא מנסים לשכנע, שכן מדובר ב"קרב אבוד מראש"). שאר המשיבים (28.2%) טענו כי הם אינם זקוקים לשכנע, שכן הצבעת בני משפחתם תואמת להעדפותיהם האישיות.

על השאלה "מי לדעתך הכי מתאים לכהן כראש ממשלת ישראל?" ענו 34.4% כי המועמד הראוי ביותר הוא ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. אחריו, במקום השני נמצא נפתלי בנט עם 12.3 אחוזי תמיכה; במקום השלישי נמצא יושב ראש האופוזיציה הנוכחי יאיר לפיד עם 8.2 אחוזים, אחריו, בפער לא גדול, נמצא גדעון סער (עם מפלגתו החדשה) שזכה ל-7.6 אחוזי תמיכה; מאחוריהם נמצא ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, שזוכה לתמיכה של רק 4.6 אחוזים. נתון מעניין נוסף הוא העובדה ש-16.9% מהנשאלים העידו כי אין מועמד ראוי לדעתם לתפקיד בבחירות הקרובות ואילו 14.7 אחוזים השיבו כי הם לא יודעים מי המועמד הראוי בעיניהם.

על פי הסקר, המפלגה שזוכה למספר הרב ביותר של קולות בקרב בני הנוער היא מפלגת הליכוד בראשותו של בנימין נתניהו עם 25 מנדטים; מיד לאחריה מפלגת ימינה בראשותו של נפתלי בנט עם 16 מנדטים ומפלגת הציונות הדתית בראשה עומד בצלאל סמוטריץ' עם 12 מנדטים. בני הנוער גם היו מעניקים תשעה מנדטים למפלגתו של יאיר לפיד, יש עתיד. 

הרשימה המשותפת (איימן עודה) ותקווה חדשה (גדעון סער) זוכות כל אחת לשבעה מנדטים; יהדות התורה (משה גפני ויעקב ליצמן) והעבודה (מרב מיכאלי) עם שישה מנדטים לכל אחת ואילו מפלגת כחול לבן של בני גנץ מקבלת בסבב הבחירות הנוכחי רק חמישה מנדטים - כך על פי בני הנוער.

ואילו בעיות מטרידות את בני הנוער? 18.1% מהנשאלים העידו כי הנושא החשוב להם ביותר בבחירות הקרובות הוא המצב הכלכלי במדינה; 15.1% מהנשאלים השיבו כי הדבר החשוב להם יותר מכל הוא הקמת ממשלה יציבה. 11.3% העידו כי הנושא החשוב עבורם הוא הטיפול בשסעים ובפילוג בחברה הישראלית ואילו רק 10.1% השיבו כי הנושא הבוער להם הוא מצבה הביטחוני של המדינה. 7.6% מבקשים לטפל בנושא השחיתות הפוליטית.

מעבר לנושאים הללו, שנת 2020 ומגפת הקורונה הביאו דאגות נוספות וחדשות בקרב האוכלוסייה בכלל וגם בקרב בני נוער. 9.3% מהנשאלים העידו כי הנושא החשוב להם ביותר הוא נושא הקורונה והחיסונים; 7.4% מבני הנוער שהשיבו על הסקר מבקשים לשמור על פעילות תקינה של מערכת החינוך,  ו-7.2% ביקשו לשים דגש על מענה לבני נוער במצוקה. באופן כללי מרבית מבני הנוער (69.2%) העידו כי הם אינם מרוצים מתפקוד הממשלה במשבר הקורונה ביחס למערכת החינוך והדאגה לבני הנוער.

לשאלה מה מדאיג את בני הנוער יותר - המצב במדינה או המצב במשפחה, 56.7% ענו כי המצב במדינה הוא זה שמדאיג אותם יותר, בעוד 35.8% השיבו כי מצב המשפחה חשוב יותר עבורם. לעומת זאת, 7.6% השיבו כי שני המצבים לא מטרידים אותם כלל.

בשנה האחרונה בפרט, המפלגות והפוליטיקאים מנסים לצבור קהל בוחרים גם ברשתות החברתיות, אבל לא רק. לא מעט כספים הולכים לטובת קמפיין בחירות מאסיבי בשלל הפלטפורמות האפשריות לכך. 

הפלטפורמות העיקריות עליהן בני הנוער העידו כי הם נחשפים לקמפיינים הפוליטיים הן בראש: שלטי החוצות, טלוויזיה, עיתונות, אינסטגרם ואפליקציות חדשותיות. מיד אחריהן מתייצבות פייסבוק, טיקטוק, תחנות הרדיו והטוויטר - בהן, על פי בני הנוער, הם נחשפים פחות לאותם הקמפיינים באופן יחסי לשאר. 

בשנה האחרונה הפוליטיקאים, וראשי המפלגות הגדולות בעיקר, נכנסו גם אל הטיקטוק במטרה להגיע לקהל חדש ולהתאים את עצמם לפלטפורמות הפופולריות החדשות. אך האם הצעד הזה בהחלט יעיל בקמפיין הבחירות שלהם?

58.4% מבני הנוער העידו כי לדעתם מדובר ב"צעד נואש ומביך" של הפוליטיקאים, לעומת 24.3% שהעידו כי מדובר בצעד מגניב שמדבר אל הצעירים. 17.3% לא ידעו להביע את דעתם בנושא.

*הסקר נערך בין ה-14 ל-16 בפברואר 2021 על ידי מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע בקרב בני נוער, מרביתם אינם בעלי זכות הצבעה (בגילאי 15-18). בסקר השתתפו 503 בני הנוער מכל קבוצות האוכלוסייה בישראל (היהודית והערבית).

**טעות הדגימה המרבית הינה: 4.4%+