אמש (ד') נערך טקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל שבירושלים ובו זכו 14 אזרחי ישראל, שפועלים לטיפוח החוסן החברתי במדינה ולהעמקת המשותף והמאחד, להדליק את 12 המשואות. 

אבל, בנוסף לאותם מדליקי המשואות, יש לא מעט בני נוער פורצי דרך שפועלים למען החברה והקהילה, במיוחד בימים אלו, מעוררים השראה ומהווים מודל לחיקוי. לרגל חגיגות ה-73 למדינה, בחרנו ב-14 בני נוער שהכי מגיע להם להשיא משואה ולתפארת מדינת ישראל!

נעמה אגאי שי

את נעמה אתם בטח יותר תזהו תחת שם הרשת שלה "נעמה בולשיט". היא מתהדרת בכמעט רבע מיליון עוקבים בטיקטוק. אבל זהו לא סיפור רגיל של כוכבת רשת שנהנית ככה סתם מעוקבים. נעמה בת ה-18 מאבטליון, הפכה את הרשתות החברתיות שלה למקור של עוצמה והשראה עבור בנות נוער שחוששות מהמראה החיצוני שלהן, סובלות מדימוי גוף נמוך ופועלת למען הצגת המציאות כמו שהיא, בלי פילטרים. נעמה מספקת שלל רגעים מיוחדים ומעוררי השראה ומנתבת את הכח שקיבלה ברשת למען הנוער באפליקציה שבה הם נחשפים לשלל תכנים, לפעמים כאלו שגם עלולים לפגוע להם בדימוי.

"אני מאושרת שיש לי את הפלטפורמה הזאת", סיפרה לנו. "אני רואה את הדמויות המזויפות שמופיעות על המסכים שלנו כנוער ואני פשוט שונאת את זה. הרי זה הכל זיוף, ובכל זאת כולנו מרגישים רע שאנחנו לא הם. אני נהנית להיות זאת שבאה ומראה את ה'בולשיט' האמיתי של הנוער. את הגוף האמיתי ואת הבעיות האמיתיות. לא משנה כמה דברים רעים כותבים לי, אני יודעת כמה זה עוזר לאחרים לראות בן אדם אמיתי שאוהב את עצמו כמו שהוא ואני גאה להיות הבן אדם הזה. אני יודעת שזה קיטשי ולא עוזר, אבל הדבר שהכי עוזר באהבה וקבלה עצמית זה להפסיק להשוות את עצמכם לאחרים ולהבין שאתם זה אתם והכי חשוב להיות הגרסא הכי טובה שלכם".

נועה דניאל

 נועה דניאל, בת 17 מקיבוץ כרמיה, תלמידה מצטיינת שלומדת בבית הספר "שקמה דרכא", מתנדבת בארגון "מגן דוד אדום", פעילה חברתית אקטיביסטית, יושבת ראש מועצת התלמידים בבית ספרה ומעבירת סדנאות בריאות והעצמה לנערים בחטיבות הביניים.

השנה, לקראת חג הפסח הקימה דניאל את יריד "יד ביד" שמטרתו הייתה לעזור למשפחות קשות היום לעבור את החג כראוי ובשמחה. "לקראת חג הפסח השנה עדיין לא ידענו מה יהיה, היו המון סימני שאלה באוויר, האם נחגוג את החג בבית מצומצם או שנחגוג עם כל המשפחה המורחבת. הבנתי, שלפה ולשם לי יש את הפריווילגיה לחגוג את החג כראוי, אבל יש משפחות רבות שלא". לדבריה, יחד עם אחיותיה הקטנות חשבה מה לעשות וכיצד היא יכולה לשפר את איכות החג של המשפחות הללו והחליטה להקים את היריד שלה ויחד עם כל נוער כרמיה, אספו פריטי יד שנייה - ספרים, כלי בית, בגדים, מצעים, דיסקים, בובות ועוד במצב חדש לגמרי.

ביריד שנערך, נמכרו מרבית המוצרים ונאספו אלפי שקלים שנתרמו למשפחות הנזקקות ועזרו להם להעביר את חג הפסח בצורה מכובדת ומרגשת במיוחד. יתר הפריטים שנותרו, נמסרו לתרומה. נועה היא הדוגמה לישראלי היפה, ומתוארת על ידי חבריה כאדם אכפתי, אוהב ואהוב. העזרה לזולת ולחברה תמיד נמצאת בראש מעייניה ולדבריה, זוהי רק ההתחלה והיא לעולם לא תפסיק לתת.

דניאל דוד זגורי

דניאל דוד זגורי בן 17 מירושלים, לוקח חלק ב"קו הזינוק" - תכנית לפיתוח מנהיגות לצעירים פורצי דרך. במסגרת התכנית הוא הקים פרויקט גיוס כספים למען נוער בסיכון ובדגש על בני נוער שנמצאים במצבי סיכון ומשבר, כאלו שמתגוררים ברחוב וסובלים ממחסור במזון. 

דניאל בחר להתמקד דווקא בנוער בסיכון בעקבות כתבה שקרא על נוער כזה וההזדהות צפה בלבו, שכן מדובר באוכלוסיה בת גילו. לכן, החליט לגייס כספים להוסטל "אתנחתא" בעיר מגוריו שמספק לנערים ונערות את כל הצרכים הבסיסיים הנדרשים כמו מיטה חמה, אוכל חם ומזין, ביגוד והנעלה ואף טיפול רפואי במקרה הצורך. את הידיעה בדבר גיוס הכספים הוא הפיץ באמצעות קבוצות ווטסאפ והוא הצליח לגייס מאות שקלים עבור ההוסטל. "הפעילות הזאת נתנה לי בוסט קדימה ורצון עז להמשיך לתרום לחברה ולקהילה בבעתיד", סיפר לנו.  

אלון ובר ודרור סולומון 

גינת גשם הוא פרוייקט שמטרתו לשנות את תפיסת החברה כלפי האוטיזם שהוקם על ידי דרור סלומון ואלון ובר - צביק, זוג חברים, בני 17 מכפר יונה.
סולומון ואלון לוקחים שניהם חלק בתכנית LEAD - המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל.
הרעיון להקים את הפרוייקט הגיע מהבית, שניהם בעלי בני משפחה הנמצאיל על הספקטרום. סלומון ו - ובר צביק, מוכרים כבני נוער פעילים בחברת הנוער הישראלית ופועלים מדי יום על מנת לשפר את הנורמות החברתיות ולתת מקום לכלל בני החברה.
כיום, פועלת גינת גשם אחת בכפר יונה עם חמישה ילדים, שלדברי השניים, כל אחד מהם הוא נקודת אור מגוונת ושונה.

ב"גינת גשם" נותנים לילדים את ההזדמנות להגשים ולהכיר את עצמם בעזרת איתור ופיתוח נקודות אור אישיות שנמצאות בכל ילד. בתכנית, עובדים המדריכים עם הילדים על פיתוח יכולות אישיות ותהליכי בניית ביטחון עצמי, תחת החלום שיהיו גאים במי שהם.
"הדרך שבה אנחנו עובדים עם הילדים מרגשת אותנו כל יום מחדש", מספרים השניים וממשיכים; "אנחנו מרגישים שאנחנו מתפתחים כבני אדם תוך כדי העשייה שלנו, שאנחנו עדים להיווצרות של קשרים מהסוג הטהור ביותר - ילדים ובני נוער, שמשקיעים את נשמתם בהעצמה של האחר".

שקד לישע ויהב גוטנטג

נמ"ו, או בשמו המלא "נוער מדריך ותיקים" הוא פרוייקט חברתי הנועד לגשר על הפערים הטכנולוגיים בין בני הנוער למבוגרים בעזרת שיעורי עזר לאוכלוסיית הגיל השלישי. את הפרויקט הקימו שקד לישע ויהב גוטנטג, שני נערים בני 17. במהלך המיזם שהקימו השניים,
מוענק לוותיקים שער לעולם הטכנולוגי, שאיתו הם יכולים למצוא תעסוקה, להפיג את בדידותם ולהשתמש בשירותים פונקציונליים.במקביל, הנוער מקבל ערכים חשובים כמו רגישות, אחריות ומנהיגות חברתית. המתנדבים בפרויקט עוברים הכשרה מבחינה רגשית והכשרה לעבודה מול אוכלוסיה מבוגרת.

לישע, אחד ממקימי הפרוייקט מספר: "נמ"ו יוצר למעשה את החיבור של המבוגרים לתוך הסביבה שלנו, של הנוער, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה חברתית. כשאני מבין שהצלחנו לעזור למבוגרים להפתח לעולם הזה ולהפיג את הבדידות שלהם בדרך, אני מבין איזה דבר גדול עשינו. אני מרגיש שבני הנוער המשתתפים בתכנית למדו על העולם של המבוגרים ועברו תהליך התבגרות אמיתי". אליו מצטרף שותפו לפרוייקט, גוטנטג וממשיך; "זה פרויקט אדיר! גישור הפער הבין דורי עוזר למבוגרים מכל קצוות האוכלוסייה ומקדם אותם לא רק ברמה הטכנית, אלא גם מעניק להם שער לעולם החברתי ומאפשר להם להשתלב בשוק העבודה והתעסוקה. חשוב לדעת שהם חוו תקופה קשה נפשית וכלכלית ואנחנו מתרגשים כל פעם מחדש לעזור להם".

עומר משי 

משי, בן 17, תלמיד בתיכון פארק המדע בנס ציונה במגמות הגנת סייבר ופיזיקה. בנוסף, משי משתתף בנבחרת רובוטיקה וגם מדריך נבחרת רובוטיקה, אוהב להדפיס בתלת ממד ויש לו עסק להדפסה של מוצרים שונים. בזמן התפרצות המגיפה העולמית, משי לקח את אהבתו להדפסת תלת מימד צעד אחד קדימה והחליט לנצל  את כישוריו למען טובת הכלל ולהדפיס מסכות לבתי חולים ולמוסדות ציבוריים ועל תרומתו הרבה הוא אף זכה באות הקרן לילדים. 

לאחר התפרצות הקורונה, משי הבחין כי ברחבי העולם ובעיקר באירופה משתמשים במדפסות תלת מימד על מנת להדפיס עבור בתי חולים חלקים שלא קיימים או כאלו שאזלו במלאי וגם כמובן מסכות. הוא ביקש להקים פרויקט כזה בארץ וחבר לעוד ארבעה אנשים שביחד הקימו מיזם להדפסת תלת מימד עבור בתי חולים ומוסדות ציבוריים. "הרמנו מערך של הדפסת מסיכות בכל הארץ. דאגנו להדפסה שלהם, אספנו אותן וחילקנו אותן לבתי חולים ומוסדות אחרים. הפרויקט שתפעלנו כלל בסביבות ה-400 אנשים שהדפיסו בכל הארץ – מאילת ועד קריית שמונה ובסך הכל הדפסנו כ-20 אלף מסכות", הוא מספר לנו.

שחר דודאי

שחר דודאי תלמיד כיתה י' מירושלים, אמנם רק בן 16 אך כבר הספיק להקים פרוייקט מיוחד ולעזור לנשים נפגעות אלימות. דודאי החליט להקים קמפיין מימון המונים למען עמות "אישה לאישה", שעוזרת ותומכת בנשים שחוו אלימות ובילדיהן. היוזמה לקמפיין הגיעה בעקבות כתבה על שירה איסקוב ששודרה בחדשות. "ישבתי עם סבתי וצפינו יחד בכתבה. נחרדתי לגלות את כל הזוועות שעברה וישר הבנתי שזה משהו שלא אוכל להתעלם ממנו. החלטתי 'להרים את הכפפה' ולהקים פרויקט בו אוכל לסייע לכל אותן הקורבנות וכמובן לנסות למנוע עוד סיפורים מכווצי בטן שכאלו ולשים לזה סוף", הוא מספר, "רציתי פשוט לעזור לכל אותן הנשים האלו. חיפשתי באינטרנט כיצד אני יכול לעשות זאת ומצאתי את העמותה ׳אישה לאישה׳, אשר משמשת כמקלט למען רווחתן של נשים שנפגעו מאלימות מצד בני זוגן ולמען ילדיהן אשר גדלו בצל האלימות. מיד ראיתי שזה עונה על כל צרכיי וישר ידעתי שאגייס עבורם את הכסף". 

את המודעות לקמפיין הוא העלה דרך הרשתות החברתיות ומפורסמים רבים אף נרתמו לקחת חלק בהפצתו ובניהם מאור בוזגלו, פיני בלילי ועופר לוי. דודאי הציב לעצמו מטרה - לגייס עשרת אלפים למען העמותה, ולבסוף הצליח לגייס סכום בלתי נתפס של למעלה מ-32 אלף שקלים!

בנצי גרינברג

בנצי גרינברג, בן 14.5 ממצפה נטופה בצפון עלה עם משפחתו לישראל לפני עשר שנים מאנגליה. גרינברג הצעיר הקים מיזם בשם "ישראל יומי" שפועל בוואטסאפ ובטלגרם עם קרוב ל-5000 משתמשים רשומים, ובמסגרתו הוא חושף את השפה העברית בקרב עולים חדשים. הקבוצה הראשונה שהקים הייתה "עברית יומית" שבה הוא מעלה כל יום מספר מילים בעברית כדי לעזור לאנשים, עולים ואזרחים ותיקים כאחד, ללמוד את השפה העברית התקנית ואף כיתה שלמה של עולים מברזיל הצטרפה לקבוצה כדי לעזור להם בלימודי העברית שלהם. בנוסף יש לו עוד קבוצות בנושאים שונים: "הציטוטיה" שבה הוא מעלה ציטוט השראתי ביום, "היום פעם" עם אירועים שקרו בהיסטוריה בתאריך מסוים או דגש על ימים מיוחדים, קבוצת אוהבי טכנולוגיה שבה הוא מנגיש מונחים טכנולוגים למי שלא מתמצא בתחום או טכנופוב ו"יומנו של ג'רארד” - אוסף של קטעי יומן של יהודי צרפתי צעיר בתקופת השואה.

"מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב לעזור, לקחתי על עצמי איזו הזדמנות לתת משהו שחשבתי שיאהבו ויכול עזור להם. זה התחיל במיזם קטן וצבר תאוצה לאט לאט. לא חשבתי שזה יצבור תאוצה ובאמת בהתחלה לא היו הרבה אנשים. עם הזמן זה גדל והיום זה בקצב מטורף. השאיפה העתידית היא לטפח את זה למיזם מדהים ולכל קבוצות האוכלוסיה. אני רוצה ש'ישראלי יומי' יהיה ארגון שמוכר בכל החברה הישראלית. אני מאמין שאדם צעיר יכול להשפיע כמו כולם. הגיל לא משפיע".

בנצי ומשפחתו עלו לישראל בסיוע ארגון "נפש בנפש" ובשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק״ל ו-JNF-USA. המשפחה התיישבה במצפה נטופה שבצפון במסגרת מיזם "זינוק בעלייה" של "נפש בנפש, וקק״ל.

זוהר גת

זוהר גת בת ה-16 ממושב עין חרוד היא כדורגלנית מחוננת. כבר בגיל חמש הצטרפה לקבוצת הכדורגל במושב והיא שיחקה בקבוצות הבנים עד גיל 14 - הגיל בו מאפשרים קבוצות מעורבות של בנים ובנות. בסוף כיתה ז' היא קיבלה החלטה אמיצה להיכנס לאקדמיה למצויינות בספורט של וינגייט - שם היא מתגוררת עד היום בתנאי פנימיה. 

בתחילת השנה מלאו לה 16, וזה הגיל בו אפשר להצטרף לליגת העל בארץ "ליגת העל בשבילי זה רמה חדשה, לשחק עם בנות בוגרות, במהירות, בפיזיות, בחכמה. זה לא קל אבל זה האתגר בשבילי. באתי להוכיח את עצמי", מספרת לנו גת. אבל זה לא הכל, עוד בשנה שעברה היא נכנסה לנבחרת ישראל לנערות, אבל בגלל הקורונה היא וחברותיה לנבחרת פספסו שנה שלמה. "אני לא יכולה לחכות כבר ללבוש את המדים של הנבחרת ולעלות למגרש, לחוות, לשיר את ההמנון, להתרגש, ולהילחם", מספרת לנו גת.

"מאז שנכנסתי לעולם הזה של הכדורגל, כמעט כולם קיבלו אותי באהבה רבה, אבל היו גם המון תגובות רעות ופוגעניות. אבל  לצד התגובות הרעות והלא מפרגנות, קיבלתי המון אהבה ואהדה מהמשפחה שלי, חברים שלי, מאמנים שלי לאורך הדרך, ואפילו בנות שאני לא מכירה, שאני מהווה השראה בשבילן. בדרך חיים שאני בחרתי, יש המון וויתורים. אבל אין מה לעשות, אם יש לך חלום ומטרה, את תעשי הכל בשביל זה. לבנות ואולי גם לבנים, שקוראים את הכתבה, המסר שלי אליכם הוא - אם יש לך חלום, אל תתנו לאף אחד ואחת לעמוד לכם בדרך, תעשו הכל בשבילו, כי אם אתם רוצים, אתם יכולים! אין דבר העומד בפניו".

אפיק גלברג

הטיקטוקר המצליח, בן 17 וחצי מקריית אתא הוא דמות להערצה. גלברג מוכיח שלא צריך להתבייש במי שאתה או במיניות שלך בגיל צעיר ושזה בסדר להרגיש, לחוות ולהראות כמו שאתם מבלי לייחס חשיבות לשאר הסביבה. את הפריצה הגדולה שלו עשה בזכות סרטון טיקטוק סוחף ומרגש ששבר את הרשת ומאז הוא מקדיש את זמנו בעזרה לילדים ונוער אחרים. "לא כיוונתי לפתוח טיקטוק כדי להעביר איזשהו מסר, זה קרה באופן טבעי עם הזמן והבנתי שצריך את זה. כשבני נוער פונים אליי אני קודם כל עונה בשמחה, אומר להם תודה, מחזק אותם בברכות. לרוב אני ממליץ להם גם לפנות לגורמים מוסמכים לטיפול ומדגיש להם שזו תקופה שתעבור, אני מנסה לחזק כמה שאפשר. טיקטוק היא פלטפורמה שמשתנה, פעם יש חיובי ופעם יש בה גם מן השלילי. אני רוצה להאמין שילדים ונוער יודעים להבחין היום לאילו תגובות לתת חשיבות ולאילו לא".

על הייצוג הקהילה הגאה בגיל צעיר, התלבטויות ובטחון במיניות שיתף אותנו אפיק: "זה נושא שחשוב לי נורא. מגיל קטן הייתי בטוח מי אני ומה אני רוצה, אבל לכאלו שעדיין מתלבטים אני ממליץ לקחת את הזמן, אף אחד לא לוחץ עליכם. יש לכם את כל החיים. אני חושב שזה חשוב שיש נציגות של הקהילה ברשת זה מראה את ליברליות ושאפשר ולא צריך לפחד. כשאתה אוהב את עצמך וכולם אוהבים אותך - אין מה להילחם בזה. זה מרגש אותי להוות עבורם מודל לחיקוי. אם היו אומרים לי לפני שנה וחצי שילדים יתחילו לבכות מהתרגשות כשהם רואים אותי לא הייתי מאמין שדבר כזה יקרה ועוד בפרק זמן קצר. אני מקווה ומאחל לעצמי שכל החיים תהיה לי אפשרות לתת לילדים ונוער בטחון ושאייצג עבורם איזה משהו. אני בסך הכל רוצה לעשות את מה שאני אוהב ועם זאת להעניק לילדים האלה את כל האהבה שצריך".

מיכל אורן

מיכל אורן, בת ה-18 מחיפה פעילה בעמותת "כנפיים של קרמבו" זו השנה הרביעית. אורן שימשה בתפקידים שונים ומגוונים ובקיץ האחרון התחילה את תפקידה כמרכזת סניף קריית חיים. היא קיבלה את התפקיד, כיוון שהייתה מחויבת מאוד ויצירתית, והייתה חלק מרכזי בהחזקת השגרה של הסניף, גם בתקופת הקורונה – במהלך הסגר הראשון ואחריו. מהר מאוד זה היה ברור שהיא המועמדת המובילה לקבל את תפקיד מרכזת הסניף.

בשנת הפעילות הנוכחית, במסגרת תפקידה כרכזת הסניף החדשה, נתקלה מיכל בסיטואציה מאוד מאתגרת. מעבר לאתגרים שתקופת הקורונה ייצרה עבור כלל תנועות וארגוני הנוער, לא נמצא רכז בוגר שינהל את הסניף, ילווה אותה בתהליכים המשמעותיים שעברו על הסניף, וינחה אותה לצלוח את תפקידה והאתגרים הרבים שבניהול הסניף. למרות זאת, ולמרות גילה הצעיר, מיכל לא נבהלה, ידעה לזהות צרכים, לנהל את הצוות ולהוביל תהליכים משמעותיים בסניף. בנוסף, מיכל הובילה את תהליך הגיוסים של פעילים חדשים לסניף, שתוצאותיו הדהימו את הגדולים והמנוסים בקרב מרכזי הסניפים  הוותיקים. מיכל הגדילה את כמות הפעילים בסניף כמעט פי שלוש מזו שהייתה בשנת הפעילות הקודמת. 

 "'כנפיים של קרמבו' זה בית שני, זה משפחה, אני מרגישה שאני יכולה להיות עצמי ולבטא את עצמי בלי שאף אחד ישפוט אותי. אני מרגישה שזה מקום שיוויוני שכל אחד יכול לבטא את עצמו - גם אנשים עם מוגבלות וגם אנשים בלי מוגבלות", סיפרה לנו מיכל.

 ליהיא רז

ליהיא רז מרמת השרון רק בת 17 וכבר עשתה היסטוריה כשזכתה במדליית ארד בהתעמלות מכשירים באליפות אירופה 2020 ובכך גם זכתה להביא את ההישג הישראלי הגדול ביותר. הצעירה המוכשת מתעמלת מגיל קטן וכל יום משקיעה שעות רבות באימונים, לומדת בתיכון ואף מתכוננת לייצג אותנו באולימפיאדה הקרובה. 

"אני מואוד מתרגשת ועובדת קשה כדי להגיע לאולימפיאדה כאשר אני במצב הכי טוב שלי. האולימפיאדה חשובה עבורי מאוד. מעבר לכך שזו השאיפה של כל ספורטאי להגיע למעמד הזה, אני עוד נחשבת צעירה וזאת תהייה התנסות מאוד חשובה עבורי, ומתוך הסתכלות קדימה גם לאולימפיאדה הבאה. אני עובדת המון על התרגילים שלי כדי לשפר את הביצועים וגם עובדת על תרגילים חדשים בעלי דרגת קושי גבוהה יותר, שאיתם אוכל להשיג ציון גבוה יותר. בנוסף לתרגול הפיזי, חלק חשוב בהכנה הוא גם תרגול מנטלי שמסייע לי להתמודד עם הלחץ, רעשי הרקע והציפיות. המטרה היא שהשילוב של השניים יביא אותי לשיא שלי", סיפרה לנו ליהיא.