איך להתמודד עם חרדה חברתית ושיפוט עצמי?
חרדה חברתית ושיפוט עצמי לא הולכים טוב ביחד. מה עושים בזמנים בהם השיפוט העצמי עולה וגובר וביחד איתו גם החרדה והקשיים החברתיים? אורי שכטר, מנחה בעמותת "רקפת", עם כל ההסברים והטיפים שכולנו צריכים לקרוא ולהכיר
שיפוט עצמי זו נטייה מאד אופיינית למתבגרים ובמקרה של מתבגרים עם חרדה חברתית – מדובר בנטייה שעלולה להיות עוצמתית מאד, עד כדי שיבוש והפרעה לחיים. אצל בני נוער הסובלים מחרדה חברתית, החשש שאחרים יתפסו אותם באופן שלילי, מזין את החרדה ומקבע אותה.
אורי שכטר, מנחה בעמותת "רקפת", מביאה טיפים שיעזרו לכל מי שחווה חרדה חברתית והתקפים של ביקורת עצמית קיצונית.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- מה עושים כשחבר מתחיל לעשן?
- החל מהשבוע הבא: התו הירוק ומגבלות התו הסגול יבוטלו
- באנו לעזרת חבר: בל וסימבה מחכים לכם
השיפוט העצמי הוא מצב זמני ובר שינוי!
כן שמעתם טוב. שיפוט עצמי זו נטייה/התנהגות/דפוס חשיבה ואת אלה אפשר תמיד לשנות בעבודה נכונה. דימוי עצמי יכול להיבנות או להשתקם ודימוי עצמי בריא בהכרח ישפיע על חוויות של חרדה חברתית. אתם לא מוזרים, אתם לא דפוקים ולא שרוטים. אתם צריכים ויכולים לקבל הכוונה לעבודה נכונה וטובה יותר - לעצמכם. למידה ותרגול של קשרים חברתיים, בפעילות קבוצתית עם אנשים בדיוק כמוכם – מוכחת כיעילה מאד בהפחתת חוויות חרדה חברתית ובפיתוח דימוי עצמי חיובי ויכולות יצירת ותחזוקת קשרים חברתיים. במקרים מסויימים מומלץ לשלב בין עבודה קבוצתית וטיפול פרטני.
הנטייה הזו לשיפוט עצמי מראה דווקא על אינטיליגנציה גבוהה!
מופתעים? אל תהיו. השימוש ביכולות הגבוהות פשוט נעשה בכיוון ההפוך. בעלי מודעות גבוהה ובגרות (שתי חוזקות של ממש, אל תפחיתו מערכן) הם רגישים במיוחד למצבים ואנשים נוהגים לנתח אותם לעומק, כפי שאתם עושים, רק צריך ללמוד להפסיק לכוון אותם כלפי עצמנו כמו "נשק".
הסבר: מי שיש לו יכולות מחשבה למצוא את החולשות ולהתעמק בהן, לפעמים שופט את עצמו בחומרה. מה המנגנון שעומד בבסיס נטייה זו? כשאנחנו לוקחים את האשמה על עצמנו, אנחנו מרגישים יותר שליטה על המצב. מתמודדים עם חרדה חברתית חווים איבוד שליטה במה שקורה להם רגשית ואפילו גופנית בעת התקף חרדה, ולכן ייטו לקחת שליטה בכל תחומי חייהם גם אם זה מזיק להם, גם אם זה לא מודע ולא נכון. אפשר לנתב את דפוסי החשיבה המעמיקים והנבונים אחרת.
"אם רק היינו שונים, הכל היה יכול להיות טוב. אנחנו הבעיה"
ההאשמה העצמית ותחושת ה"גזרת גורל" הן שגויות. לא בחרנו בזה. יש מנגנון שמשכנע אותנו שאם היינו כמו כולם זה לא היה קורה לנו. תוסיפו לכך את תחושת ה"גזרת גורל" – כלומר אין אפשרות אחרת, ותקבלו חוסר אונים גדול ומייאש. אנחנו מכירים ומבינים את תחושת ה"לא הוגן" אבל אנא מכם זכרו - זו הנקודה שאתם נמצאים בה ברגע הזה, עכשיו. זה לא אומר שכך יהיה מחר, ובטח לא בעוד שנה. זה בטח ובטח לא מגדיר אתכם. את מי שאתם ואת מי שאתם יכולים להיות. חזרו על כך עד שתאמינו – "אני משתנה כל הזמן, גם אם זה לא מרגיש ככה עכשיו". החרדה החברתית - היא לא אני - היא רק ענן אפור מעלי, והיא לא יכולה להעלים את כל התכונות הטובות שלי, את מי שאני באמת. אגב תרגיל מעולה הוא לחקור ולקרוא על אנשים מוצלחים ומוערכים בעיני או בעיני החברה ולגלות את הנקודות הקשות שלהם בחיים. ברגע שנבין איך האנשים שאנחנו מעריכים התמודדו עם מורדות, אתגרים וקשיים אבל הצליחו להתגבר עליהם, זה ייתן לנו כוח להאמין שהמקום שבו אנו נמצאים ברגע זה, הוא ממש לא המקום שנישאר בו!
אתם לא לבד
בכל חיפוש פשוט ברשת (מנועי חיפוש, רשתות חברתיות) יש מידע עצום על חרדה חברתית ועל היקפיה. תופתעו למצוא המון סרטונים של אנשים בכל הגילאים שמתארים את הקושי שלהם. "צרת רבים חצי נחמה" – לא כי אנחנו שמחים שעוד אנשים מתמודדים עם זה אלא כי זה מקל עלינו לדעת שאנחנו לא לבד בזה. אנחנו לא חריגים כמו שנדמה לנו. דרך סיפורים של אנשים אחרים נוכל להבין לא רק שאנחנו לא היחידים שחווים את הפחדים והקשיים האלה, אלא לשמוע גם איך מתגברים ואיך זה מרגיש "ביום שאחרי". אולי גם נשפוט את עצמנו פחות בחומרה לאור זאת. זו אגב, הסיבה שקבוצות רגשיות-חברתיות מצליחות כל כך. פתאום ה"לבד" שלנו בתוך החרדה החברתית מתחלף בשותפות גורל שאין לה אח ורע. חברות שמגיעה מהמקום הכי מבין ומזדהה שיש.
לשים אחרים בנעלינו
זה תרגיל מעולה להתמודד עם שיפוטיות עצמית: נסו לדמיין אדם מאוד מאוד אהוב (חבר קרוב, בן משפחה). אם האדם הזה היה מתאר בפנינו את הקשיים שאנחנו חווים, האם היינו מעריכים אותו פחות? סולדים ממנו? צוחקים עליו? הייתם מטיחים בו את הדברים שאתם אומרים לעצמכם בראש? כנראה שלא. בטוח שלא. אז למה אנחנו ראויים לפחות הבנה והכלה ממה שאנחנו נותנים לאחרים? הגישה הזאת לא תעלים את החרדה, אבל תאפשר לנו להתקדם ולהשתפר צעד אחרי צעד, ולאט לאט להתגבר עליה.
הפער בין אדם החווה אתגר, כאשר הקולות שהוא שומע בראשו הם קולות מחזקים ומעודדים, לעומת אדם ששומע קול פנימי מעליב ושופט הוא האתגר הכי גדול בהתמודדות שלנו. אם נעבוד על השיפוט העצמי, על הביקורת והכעס שלנו על עצמנו – נוכל להתקרב אל המצב הרצוי ולהתרחק מחוויות של חרדה חברתית. אל תהיו הבריונים של עצמכם, אתם נפלאים. באמת באמת.
קבוצות רקפת הן מעגלים חברתיים קטנים לחווים קושי והימנעות על רקע של חרדה חברתית, ומסייעות בחיזוק השריר החברתי, בתוך קבוצת שייכות חווייתית ומהנה. הקבוצות מתאימות לבני 8-18 (בחלוקה גילאית כמובן) ופועלות בכל הארץ וגם אונליין.