לכבוד הבליינד דיי, יום ההזדהות וההערכה למתמודדים עם עיוורון ולקות קראייה, שמתקיים היום, (א') ערכנו ריאיון מיוחד עם רואן עמאר תלמידת תיכון בכיתת המחוננים בתיכון "הכפר הירוק" שמספרת על החיים לצד העיוורון, הלמידה בכיתת המוחננים והעשייה חברתית לקידום אוכלוסיית האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה במגזר הערבי.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• באנו לעזרת חבר: רוז וריילי מחכים לכם
• יצחק הרצוג נבחר לנשיא ה-11 של מדינת ישראל
• מדברים דוגרי: צוחקים איתך, מה אתה כבד?

רואן עמאר בת ה-17 מכפר קאסם לומדת בכיתה י"א בתיכון הכפר הירוק במגמת מדעי החברה וערבית. בנוסף לכך היא מקדמת פרויקט מיוחד בספרות ערבית, בשיתוף אוניברסיטת ת"א ובזמנה החופשי מנגנת על פסנתר ולומדת שפות דרך האייפד. 

© יובל חן

את עיוורת מלידה או שהראייה נעלמה עם השנים?

"יש לי בעיה ברשתית של העין שנקראת 'ליברז' שהתגלתה אצלי כשהייתי תינוקת, בבדיקות שגרתיות. תחילה, הרופאים אמרו שיש לי בעיה אבל לא ידעו לפענח אותה ורק כשהייתי בת שישה חודשים, גילו אצלי מחלה ברשתית שגורמת לכך שהראייה שלי הידרדרה עם השנים. מאז למדתי להסתגל למצב וכיום, אני מתנהלת כאדם עם עיוורון".

איך זה להתמודד עם לקות ראייה? 

"אני נעזרת כיום במקל נחייה בזמן ההתניידות בבית הספר, בשכונה ובדרכי לחוגים ופעילויות. אני חיה את העיוורון יום יום, אני לא מדמיינת את עצמי במצב אחר ואני חיה איתו בשלום. אני משתדלת לחיות חיים מלאים לצד העיוורון. לפעמים אני מרגישה את ההבדל ביני לבין אנשים 'רואים', כאשר חלק מהחברים שלי מספרים לי שהם לוקחים שיעורי נהיגה או שיוצאים לבילויים שלא תמיד אני יכולה לצאת אליהם, כמו טיולים בטבע למשל שפחות מדברים אלי. אני לא אוהבת להיות תלויה באנשים ואני משתדלת להיות עצמאית ככל האפשר. אני מוצאת את הדרך שלי ליהנות ולעשות דברים שאני אוהבת לצד העיוורון". 

3. בנוסף לכל הפעילויות שלך, את פועלת למען קידום אנשים עם עיוורון בחברה הערבית

"נכון, אני נמצאת בעמותה שהתרגום שלה בעברית הוא 'אתה לא לבד', עמותה שכוללת מגוון רחב של אנשים עם מוגבלויות. העמותה כוללת גם מדור שנקרא '6/6' שמסייע לאנשים עם עיוורון. אנו עובדים על פרויקטים הקשורים להנגשה של מקומות בכפר קאסם, וקידום הזכויות של אנשים עם עיוורון בחברה הערבית. אנחנו נפגשים בכל יום חמישי והקבוצה מונה כ-10 אנשים עם עיוורון או לקות ראייה".

כחלק מאירוע ה"בליינד דיי" רואן ומשפחתה הצטלמו לתערוכה מיוחדת בה מציגים אנשים עם עיוורון או לקות ראייה, שרואים מעבר למגבלה וחיים חיים מלאים ורגילים. לצד כל אדם כזה, עומדת משפחה חזקה ואיתנה שמעניקה לו כח להגשמה עצמית. התערוכה תוצג היום (א') ברחבת תיאטרון הבימה (החל מהשעה 18:00 ועד חצות).

4. ספרי על הצילומים לתערוכה

"בדרך כלל אני לא אוהבת להצטלם ודווקא ביום הצילומים הזה הרגשתי חוויה שונה, כי אני יודעת שהצילומים יעזרו לאנשים אחרים להבין כיצד הקהילה שאני חלק ממנה חיה לצד העיוורון. המשפחה שלי מאוד תמכה במיזם ובאופן כללי, הם תמיד אוהבים לעזור ולסייע לא רק לי אלא לכל אדם עם עיוורון או לקות ראייה". 

© יובל חן

את נתקלת בקשיים בחיי היומיום של חוסר נגישות או הבנה של המצב שלך? 

"אף אחד לא יבין לגמרי את המצב שלך, אם הוא לא נמצא במצב בעצמו. תחושת העצמאות חשובה לי ולפעמים פחות נעים לי לבקש עזרה מהמשפחה לסייע לי. לפעמים יש רגעים שהמשפחה משתפת סרטון מצחיק בוואטסאפ ואז הם צריכים להסביר לי על הסרטון ששלחו ולפעמים זה יוצר תחושה של חוסר נעימות. בפן החברתי, מעגל החברויות שלי מאוד מצומצם ויש הבדל בין מי שאני מכירה מבית הספר או מהכפר לבין מי שאני באמת יכולה לקרוא חבר או חברה - אנשים שאני רוצה שיהיו בחברתי וכאלה שאני מרגישה מהם שהם לא נמצאים שמה מתוך חובה מוסרית מסוימת. חשוב לי שהאנשים שסביבי יהיו בחברתי מרצון".

5. את לומדת בכפר הירוק בכיתת מחוננים - איך את מסתדרת בכיתה שכל מי שלומד בה הוא תלמיד רואה? 

"בכפר הירוק אני משתמשת במחשב שמותקן עליו אפליקציה שמקריאה לי את הכתוב במסך המחשב בערבית, עברית ואנגלית. בנוסף, אני מבקשת מהמורה שתקריא לי את מה שהיא כותבת על הלוח ואז אני מקלידה את חומר השיעור למחשב לעצמי. המורים מסייעים ושולחים לי חומרים, סיכומים ושיעורי בית במייל. ישנה הבנה בקרב הצוות החינוכי למצב שלי.

רק פעם אחת הרגשתי שהעיוורון מגביל אותי בלימודים וזה היה בזמן לימודיי במגמת מדעי המחשב. הרגשתי שהמאמץ מצידי ומצד המורים לשלב אותי בשיעור, היה גבוה מדי ולצערי לא הצלחתי לעמוד בקצב הלמידה. אני שונאת לוותר אבל לבסוף החלטתי להישאר במגמת מדעי החברה ובמגמת הערבית. מעז יצא מתוק וניצלתי את האהבה שלי לשפה הערבית וביצעתי עבודת חקר, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, בנושא ספרות ערבית. העיסוק בעבודה יצר אצלי תחושת סיפוק והצלחה".

6. מה החלומות והשאיפות לעתיד?

"אני עוד לא בטוחה לגמרי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, אבל הייתי רוצה ללמוד משפטים ואולי יום אחד להתמחות כעורכת דין".