הנוער למען האקלים: "לא נוכל להמשיך לחיות כפי שאנחנו חיים"
אחרי צעדת הנוער למען האקלים בסוף השבוע שעבר: בר ושחר מ"השומר החדש" בטור מיוחד על החשיבות בנושא
לפני כמה ימים נחשפנו לפרסומת שהוציאה תוכנית הפיתוח של האו"ם בו ראינו את פרנקי הדינוזאור מגיע עד למליאת האו"ם ובוחר להגיד את הסלוגן החשוב "אל תבחרו להיכחד". אם טרם ראיתם את הסרטון, זה הזמן לפתוח את האינטרנט ולחפש. מי שיצר את הסרטון רצה לגרום לנו מצד אחד לחייך, אבל מצד שני להפוך לנו את הבטן. כי כאשר מסתכלים על המציאות במבט מפוקח, רואים שיש לנו ממה לחשוש כאשר הסיסמא שנאמרה על בימת האו"ם אכן הופכת להיות רלוונטית מתמיד.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- הנוער מגיב להסתה נגד הדת: "לא ביקשתי ממך לאכול כשר ולשמור שבת"
- הכירו את המשתתפת הכי צעירה במירוץ הלילה של תל אביב
- אירועים חשובים שהתרחשו בעבר ורוב האנשים לא זוכרים
יחד עם הדאגה הגדולה ממשבר האקלים במרחב העולמי, אם נעשה 'זום אין' למה שקורה אצלנו במדינה ניראה, כי למעשה, ממשלת ישראל לא הצליחה ליישם חלק גדול ממה שהייתה אמורה לעשות. הנה מפרט של מספר דברים שמראים את הפער העצום בין הרצוי למצוי;
דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים קבע כי מבחינה עולמית מגמת הפליטות לנפש נמצאת בעיקרה במגמת ירידה, אך בהשוואה ל-OECD ישראל נמצאת בשליש העליון בשיעורי פליטת פחמן דו חמצני! במהלך השנים ישראל הצטרפה לאמנות בינלאומיות בתחום, אך קבעה יעדים נמוכים מהמינימום – ולא בוצעו הפעולות הנדרשות כדי ליישם את ההחלטות. בהתאמה, ברוב היעדים אותם בדק המבקר, יעד המעבר לאנרגיה מתחדשת בישראל לשנת 2030 הוא הנמוך ביותר בOECD ועומד על 30% לעומת 40%-100% בשאר המדינות ולא נקבעו יעדים ברורים להפחתת פליטות לטווח הרחוק יותר (2050) בניגוד לשאר מדינות ה-OECD.
הנתונים הנ"ל צריכים לגרום לכל אחד מאיתנו לנוע באי נוחות כאשר אנחנו קוראים אותם. דווקא הקורונה שהגיע אלינו והכניסה הרבה קושי וסבל, היתה הזדמנות עבורנו לייצר שינוי חיובי באורח החיים. אנחנו כבני נוער, שחיים את תרבות השפע הטובה ונהנים ממנה גם רואים את החסרונות שלה; את ההשפעות ההרסניות של החומרניות שאנו חיים. העולם בו אנו חיים צריך איזון, אבל לנו מרגיש שמשהו קצת יצא מאיזון.
ללא איזון ותפקוד המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, לא ייתכן קיום של חברה מתוקנת, לא יתקיימו כלל חיי רוח, לא תחווה אהבה וקשר אנושי משמעותי, לא יתאפשר קיום של דבר הנוגע ליצירה אנושית וחיים באופן כללי (לטוב ולרע). בתור נוער שרואה עצמו חלק מהאנושות, שאוהב את העולם ואת החיים בו, ומעוניין גם להמשיך ולחיות במקום המופלא הזה, מובן לנו שהנושא שהכי חשוב להתעסק בו הוא נושא הקיימות בדגש על משבר האקלים (שמהווה את אחת הבעיות הגדולות בתחום הקיימות).
במידה ולא נתעסק ונכיר בנושא זה, לא נוכל לעסוק בדבר אחר בעל חשיבות, כי לא יהיה דבר אחר לדאוג לו. אין פה שום דבר חדש, יש לנו כוכב אחד נדיב יפה ואולי גם אכזרי לעיתים, שאת האיזון בו קל להפר (במיוחד כשאנחנו ממשיכים לחיות את חיי הצריכה והשפע של זמננו). במידה ולא נשמור עליו בר-קיימא, לא נוכל להמשיך לחיות כפי שאנחנו חיים ויצירה אנושית של דורות העבר ההווה והעתיד, תיעלם ברגע ולנצח. אנחנו רוצים לחיות פה ולהפוך את העולם למקום טוב יותר מכל בחינה. שיהיה יפה, בריא, מגוון, מתוקן, בו אנשים יוכלו לחיות חיים בעלי משמעות, ומערכות אקולוגיות יתאזנו וישגשגו. אנחנו מבינים את החשיבות של העיסוק בנושא. ומתוך אותה הבנה אנחנו נפעל, נגדל יבול מקיים, נחיה בחסכנות, נצעד, נשמיע את קולנו ונעשה כמיטב יכולתנו למען המטרה המובנת מאליה.
ביום שישי יצאנו, בני נוער מהתנועה החדשה לצעוד בצעדת האקלים כדי שהקול שלנו ישמע. זו אולי טיפה בים אבל זו ההתחלה כדי לייצר אדוות שיהפכו לגל חינוכי גדול. אצלנו בארגון ובתנועה לוקחים את המרחב החינוכי-בלתי פורמלי-קהילתי ומייצרים בו פלטפורמות חינוכיות לחיזוק הקשר בין אדם לאדמתו. השימוש בקיימות ובחקלאות כמתודה חינוכית המחזקת את הקשר בין בני הנוער לאדמה. כארגון נוער החורט על דגלו את החינוך לקיימות ואיכות הסביבה מתוך אמונה שלמה כי חיזוק הקשר בין בני האדם אחד לשני ולאדמה. אנחנו לא יודעים אם היינו רוצים שהדינוזאורים יחזרו וינאמו לנו על בימת האו"ם, אבל כן היינו רוצים לצעוק את צעקתם של כל הזנים שנכחדו וכבר לא איתנו ולהגיד – אפשר להפסיק את המשבר הזה ולהכחיד את חוסר האכפתיות שלנו מהמציאות שאנו רואים.
כתבו: בר נוימן, מנהל תחום חינוך חברתי-קהילתי, חווה חקלאית דרום השרון בתנועה החדשה בשומר החדש; שחר לוין, ש"שינית במסלול החוות בתנועה החדשה בשומר החדש.
