"הים הוא של כולם" הוא אחד ממשפטי המפתח של עמותת "הגל שלי". כולנו גולשים ביחד, על אותם הגלים. כולנו שווים ולכולנו יש מקום- בים ובחיים. 

המשפט מציג, על פניו, אמירה פשוטה ומובנת- הרי כולם יכולים ללכת לים ולאף אחד אין בעלות עליו. במבט שני מעמיק יותר על החברה הישראלית, אין כמעט מקום אחר שנותן הזדמנות שווה כזאת ומפגיש קצוות ככה. 

ארץ ישראל, כבר מלפניי אלפי שנים הייתה ארץ מעבר שעברו בתוכה תרבויות שונות ומגוונות. כיום, אנחנו חיים על פיסת הארץ הקטנה הזאת כאילו במקביל אחד לשני - מוסלמים, יהודים, נוצרים ועוד המון זרמים. 

אני יונתן סטטמן, מדריך מוביל של קבוצות שונות ומגוונות בעמותה שהן פסיפס של החברה שאנו חיים בה. גדלתי ביישוב דתי בגליל התחתון מוקף בהמון כפרים ערביים אבל לעולם לא דיברתי או נפגשתי עם אחד מהם. כנ"ל חרדים או חילונים, אפס ממשק.

שהגעתי לעמותה לפניי שלוש שנים הדרכתי קבוצה של נערים ונערות מיפו וזאת הייתה הפעם הראשונה שדיברתי עם ערבים נוצרים ומוסלמים. זאת הייתה חוויה חזקה עבורי וכל כך מיוחדת בפשטות שלה. שהעיניים שלי פגשו את שלהם בים השארנו מאחור מטענים של שנים רבות של זרות וניכור ובמקום זאת ראינו בני אדם. הבנתי שעצם הכניסה לים משילה מאיתנו הרבה "משבצות" שאנחנו חיים איתם. מהמצב הכלכלי שלנו דרך הזהות הלאומית והמגדרית.

השבוע, כמיטב המסורת חגגנו במרכזי הגל שלי את "חג החגים", אירוע שנותן במה למפגש המופלא הזה שקורה בעמותה כל השנה. ב"חג החגים" אנו נפגשים יחד כל קהילת בוגרי העמותה. אנו בוחרים להעניק מקום לכל אחד ואחת- לא לטשטש את זהותנו או להתבייש במסורת או בתרבות שלנו- אלא מעניקים נראות ומקום לשיתוף לכל חניך וחניכה באשר הם. אנו עורכים פעילות על הכרת המגוון ולמידה עם כלל הדתות והמנהגים השונים בתקופה מיוחדת זו בשנה. שיא האירוע הוא פאנל בו יושבים חניך נוצרי, מוסלמי ויהודי זה לצד זו ומשתפים בחג ומנהגיו ומספרים על הזהות שלנו בעמותה ומחוצה לה.

שאלתי את אדהם, נער יפואי בן 17 שמשתתף בתוכנית "אחים בוגרים" (קורס ההדרכה של עמותה בה הופכים החניכים למדריכים) על החוויה שלו כנער מוסלמי בעמותה לעומת מסגרות אחרות. "אני אישית לא מרגיש שיש הבדלים בין מגזרים בעמותה". לצידו דוראני נער יהודי דתי עם כיפה ופאות. העמותה מצליחה לצלוח את הפער הזה בצורה חלקה לא רק בעזרת הים אלא גם בכך שמציבה את "הרב תרבותיות" כאתגר מפני עצמו. שאלתי את אדהם מה הוא חושב על פעילות "חג החגים" בעמותה- "מאוד מעניין, כיף לי ללמוד על דברים חדשים ודתות חדשות". כולי תקווה שהאור הקטן שהופץ במהלך פעילות "חג החגים", יהדהד ויתגבר כמו גל אל שאר החברה הישראלית שזקוקה נואשות לחיבורים האלו.

בברכת "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך",

יונתן