שיעור לחיים: הנער שגדל להיות מנטור עבור התלמידים
ערן דויד היה נער דחוי שחווה חרם ומקרי בריונות רבים בתקופת התיכון, עד שהבין שהוא טוב בללמד אחרים. תלמידי השכבה מצאו עצמם פונים בבקשת עזרה וכבר אז דויד הבין שהייעוד שלו הוא לעסוק בהוראה • שנים אחרי והיום הוא נחשב למנטור בתחום ההוראה ומלמד עשרות תלמידים שיעורים פרטיים
ערן דויד בן 25, ממושב צור משה, משמש כמורה פרטי לתלמידים בגילאי תיכון במקצועות הומניים, רבי המלל. אם תשאלו אותו, הייעוד שלו זה להתעסק בהוראה, אולי דווקא בגלל שהשנים שלו כנער בתיכון לא היו פשוטות וכללו גם חרם ובריונות מצד תלמידי השכבה.
דויד מספר שכנער הרגיש שלא הייתה לו אוזן הקשבת מצד המורים ופעמים רבות חש שהם אינם מבינים אותו ואת הקשיים שלו, ולכן דווקא בגלל אותן תחושות שליוו אותו לאורך תקופת הבגרות והתיכון, החליט לעשות תיקון עצמי פנימי דרך ההוראה ולהוות לתלמידיו מקום מכיל, מקבל שמאפשר יצירה ובנייה.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- לא קל בכלל: האלופים והאלופות חושפים את הדרך שלהם
- שחקו: נראה מה אתם יודעים על החלל!
- חוק ליווי הורים לקטינים בתעשיית הבידור עבר בקריאה טרומית
- איך הבנת שאתה טוב בללמד אחרים?
"בתור תלמיד בתקופת התיכון הייתי עוזר לחברים בנושאים שהיו מתקשים בהם, מצאתי את עצמי בהתחלה עוזר לחברים קרובים ולאט לאט קיבלתי פידבקים על זה שאני יודע להעביר את החומר והוא מובן ואנשים נוספים מהשכבה ומשכבות אחרות החלו לפנות אלי אם אני יכול לעזור להם. שם הבנתי שזה העיסוק העיקרי שלי והייעוץ שלי בחיים, לא רק בתור תחביב".
- מתי הפכת את התחביב למקצוע?
"הייתי מאד מכוון מטרה, לכן כבר בשירות הלאומי שלי רציתי להתעסק בהוראה. עשיתי שירות לאומי של שנתיים בשני תיכונים שונים וראיתי לעצמי מטרה לקדם אוכלוסיות חלשות ממקומות שונים. אחרי השירות המשיך ללימודים אקדמאיים, תואר ראשון ותעודת הוראה בבר-אילן".
- מה מניע אותך היום בעבודה שלך כמורה?
"את מכירה שאת מצליחה במשהו ואת עפה על עצמך? זה מה שהרגשתי מהתלמידים, כשהצלחתי לעזור להם. זה פותח להם דלתות באקדמיה, זה מגביר בקרב התלמידים את התחושה שהם מסוגלים וזאת תחושה שהיא מבחינתי גדולה לאין שיעור מכל תחושה אחרת. ברגע שתלמיד מאמין בעצמו, כשהוא מקבל ציונים יותר גבוהים ומפתח את תחושת המסוגלות העצמית שלו, זה משליך על כל תחומי החיים שלו בהמשך."
- איזה מקרה זכור לך שבו הצלחת לעזור לתלמיד, מעבר לפן הלימודי?
"הייתה לי תלמידה עם חיי חברה דלים במיוחד, לא מקובלת בכיתה והיא שיתפה אותי באותם קשיים שחוותה ובסופו של דבר ברגע שהיא ראתה שהיא מצליחה להבין את החומר וזה נסך בה ביטחון, זה השפיע על כל חיי החברה שלה. היא החלה לעזור לחבריה בחומר הנלמד והחלו להיפתח קליקות חברתיות שגרמו לה להיות חלק. גרם לה להאמין בעצמה."
דויד משתף שבעברו חווה נידוי חברתי מצד חבריו לכיתה, תחושות לא קלות שליוו אותו לאורך תקופת ההתבגרות. היום, כשהוא נזכר באותה תקופה קשה, הוא דווקא מודה שבזכותה הפך למי שהוא היום "אני מרגיש שבגלל שחוויתי חרם כיתתי, זה מה שעיצב אותי להיות מי שאני היום, להיות מורה פרטי ואפילו מנטור עבור תלמידים שחווים קשיים כמו שאני חוויתי. במקום שאני הרגשתי שהמורים שלי נכשלו, שחלק לא ידעו להכיל אותי או לסייע לי עם הקושי שלי, אני היום מסייע להם בקשיים החברתיים שבמיוחד בתקופת הקורונה התעצמו".
- מה מבחינתך תפקיד המורה?
"הבנתי שמורה הוא מורה דרך עבור התלמידים, זה לא רק ללמד זה גם להיות מענה עבורם ולפתח עבורם תחושת מסוגלות. אני בעיקר מתמקד בהבנה של מקצועות רבי מלל ולא בשינון תוך שימוש בתנועות ידיים או רטוריקה שיעזרו להם להבין את החומר".
- לדעתך, המורים יודעים איך להתמודד עם בעיות כמו שיימינג ברשת?
"אני כן חושב שהיום יש יותר מודעות והכנה מצד המורים, במיוחד בעקבות תופעת הבריונות ברשת, שיימינג והעולם הדיגיטלי שתפס תאוצה בשנים האחרונים, לרוב המורים יש מודעות לתופעות כאלה הרבה יותר מהתקופה שאני הייתי ילד אבל עדיין לא תמיד הם רוצים או יודעים להתמודד איתם. יש להם את הכלים אבל הם לא משתמשים. יש מקום לשיפור ולהכשרות של מורים, לא רק בפן הלימודי אלא גם בפן החברתי".
- איך העבודה עם בני הנוער בתקופת הקורונה?
"בזמן תקופת הקורונה והסגרים, אי הידיעה מתי מערכת החינוך תפתח או תסגר, נוצר תסכול מאד גדול בקרב נערים ונערות והם לא ראו אופק לימודי. לקויות הלמידה רק הלכו והחריפו, התלמידים ובני הנוער הרגישו שלא היה לימוד דרך הזום ובמקביל החריף קשיים חברתיים ורגשיים שגם ככה היו לפני ונוצרו פה פערים לימודיים עצומים. החלה נהירה של בני נוער רבים אחרי מורים פרטיים ומצאתי את עצמי בעבודה רבה. הורים ותלמידים ששיתפו שנמאס מהמסכים והזום, ואני הרגשתי את המצוקה הרבה שלהם וזה המחיש לי יותר מכל את ההשלכות של האפטר קורונה בתחום החינוך".
- איך אפשר לצמצם את אותם פערים?
"יש כמה אופקים לזה. בתי ספר במסגרת החינוך הממלכתית חייבים להמשיך עם רפורמות כמו אופק חדש ולתגבר כמה שיותר, גם לאחר שעות בית הספר אפילו עם מורים פרטיים. במקביל גם לחזק קשר אחד על אחד עם התלמידים ולשים דגש על תשתית להמשך הדרך כשיגיעו לשנים הקריטיות, של התיכון."
- מה החלום הבא?
"אני כבר עכשיו מתחיל לעשות אותו- לפתוח אתר לימודי דיגיטלי, פלטפורמה דיגיטלית שמטרה לחולל מהפכה של ממש בתחום ההוראה של רבי המלל לבגרויות והוא יהיה בנוי מסרטונים לימודיים, ששם אני מצליח להעביר את התשוקה שלי ללימוד, זו שמעוררת בתלמידים סקרנות יתר. רוצה לתת אפשרויות גם לתלמידים שגרים רחוק ממני, לתת להם את התקווה שהם יכולים להצליח בלימודים".