משפחה שכזו: ברוכים הבאים לבתים דתילוניים
הכירו את "הדתילוניים", משפחות מעורבות שאחד ההורים דתי והשני לא, ולמרות הכל זה לגמרי אפשרי • נעמה עמית יוצרת תוכן מספרת על הבחירה להינשא לחילוני, הדרך בה הם מעבירים את השבת ומה המסר שהם רוצים להעביר לבת שלהם וגם לנו כחברה.
יצא לכם פעם להכיר משפחה, שבה האמא דתייה והאבא חילוני? ומה עם ההפך, האם זה בכלל אפשרי? התשובה היא כן. בתים "דתילוניים" הם משפחות שבהם אחד ההורים במשפחה הוא דתי והשני חילוני. לכל בית כמובן חוקים משלו, משולחן השבת ועד שמירת כשרות, אבל כמובן שכל בית הוא עולם ומלואו וההתנהלות בתוכו היא בעיקר מכבדת.
השאלה הגדולה היא האם כשיש פערים גדולים בתפיסה של הדת, איך אפשר לנהל משפחה? יוצרת התוכן נעמה עמית, בת 39 מכפר תבור, דתייה שנשואה לחילוני, משתפת שגם היא מנהלת בית "דתילוני" שמאפשר גם לה וגם לבן זוגה לחיות לפי תפיסת החיים שלהם "שיש אהבה, כבוד הדדי והכלה, הדת לא מהווה פקטור".
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- תפור עליך: תצוגת אופנה ייחודית וחסרת הגדרות
- ללא הגבלת גיל: מנהיגי העתיד רק בני עשרה
- שיעור לחיים: הנער שגדל להיות מנטור עבור התלמידים
- ספרי לנו קצת על המשפחה שלך
"אני נעמה עמית בת 39, דתייה, נשואה לדניאל שהוא בחור חילוני ובמרץ אנחנו נחגוג עשור יחד, ואנחנו הורים לשקד שהיא בת 4. אני בלוגרית ויוצרת תוכן ברשתות החברתיות, חוץ מזה אני גם יועצת מינית וזוגית, וכחלק מהעבודה שלי אני מייעצת לזוגות דתילוניים, איך צולחים זוגיות כזו, מה האתגרים שעומדים בפניהם".
- חשבת שתתחתני עם מישהו חילוני?
"האמת שלא, אבל 'החיים נכנסו לי לעין'. פינטזתי על בית דתי קלאסי, עם שולחן שבת, דברי תורה, הכי רגיל שיש ואז התחלתי לצאת, להכיר בחורים דתיים וזה היה מאתגר, כל החיים חינכו אותנו שמה שחשוב זה האופי, היופי זה דבר שולי וזה פתאום מתנפץ לך. אז פתחתי לעצמי עוד אופציות והתחלתי לצאת עם חילוניים, עד שהכרתי את דניאל והתחתנו בגיל 29 שנחשב יחסית מאוחר במגזר הדתי".
- מה גרם לך לצאת עם דניאל למרות שהוא חילוני?
"העובדה שהבחורים הדתיים שיצאתי איתם התעסקו בחיצוניות שלי, מילא היה מדובר בבחור-שניים. זה היה ממש כולם. זה הספיק לי. החלטתי שאני לא מגבילה את עצמי בהיכרות".
- את מרגישה שיש דברים שהשתנו אצלך בעקבות מיסוד הקשר עם דניאל?
"לא חושבת. תמיד הייתי ליברלית, ההורים שלי חזרו בתשובה כך שהמשפחה המורחבת שלי חילונית, הכרתי את הסביבה החילונית, אז היא לא הייתה זרה לי. אני מרגישה שאם היה שינוי הוא רק חיובי, זוגיות כזו מחייבת אותך להיות עם יד על הדופק, לשמור על תקשורת פתוחה ובאופן כללי להיות אדם פתוח".
- היו דברים שידעת שאת לא תוותרי עליהם? שמבחינתך היו "קו אדום"?
"האמת שבניגוד למה שחושבים דווקא מי שעושה וויתורים זה הצד החילוני ולא הדתי, כי בסוף אני כשומרת תורה מצוות יש וויתורים שאני לא יכולה לעשות. אני לא יכולה לשמור שבת כן, שבת לא. שבוע לשמור כשרות ושבוע לא להקפיד. הצד החילוני לעומת זאת כן יכול לעשות יותר את הווויתורים, חילול השבת של דניאל יעשה בתנאים שסיכמנו מראש ולא יתנהל בפרהסיה".
- את לא פוחדת שזה יבלבל את שקד הבת שלכם?
לא, דיברנו על הכל לפני החתונה, אני מאמינה שאנחנו מספיק חכמים כדי לדעת לתווך לה בעיות. בסוף בעיות יש תמיד, אני מאמינה שילדים סופגים את המסרים שאנחנו נותנים להם. שקד נולדה למציאות שבה אמא שומרת שבת ואבא לא. היא נולדה למציאות שהיא יודעת שבשבת היא לא תראה טלוויזיה או תהיה בפלאפון. שבת זה הזמן שלי ללא הפרעות עם שקד, אנחנו משחקות יחד ומבלות, ואבא יהיה חלק מהזמן עם הטלפון וזה ממש בסדר. הכי חשוב בעייני זה שאנחנו עונים לה על השאלות, אנחנו לא משאירים אותה עם סימני שאלה".
- באמת, איך נראית שבת אצלכם בבית?
"בלי פלאפונים, יש שולחן שבת ערוך. פלטה, מיחם. אנחנו עושים קידוש גם בערב וגם בבוקר. דניאל לא נמצא בפלאפון ליד שקד, הוא מאוד מאוד מכבד. לא נגיע למצב שאנחנו נשב בשולחן שבת והוא יהיה עם הפלאפון. דניאל נוסע בשבת, לחברים, לעבודה. אני ממש בסדר עם זה. לגבי שבת החלטנו שעד החטיבה היא תשמור שבת, שתגיע לגיל חטיבה היא תוכל להחליט בעצמה".
- לסיום, חלום שאת רוצה להגשים?
"קורס אינטרנטי שקשור לזוגיות דתילונית, אני באמת רוצה שאנשים ידעו שזה אפשרי. שיש אהבה, כבוד והכלה אז הדת היא לא פקטור, זה תלוי בך, איפה את שמה את הדת בסדר העדיפיות. ברגע שרואים מעבר אפשר למצוא אהבה עם מישהו שהוא שונה ממני או עם מישהו שלא מגיע מאותו מגזר שאליו אני משתייכת".
נעמה ודניאל הם לא היחידים שמנהלים בית כזה, ברחבי הארץ ישנם יישובים שלמים שמוקמים על טהרת הערכים האלו. ביניהם, גם רשת רשת קהילות "מיתרים", המלווה ישובים כאלו ונותנת מקום מכיל ומקבל לזוגות כאלו. ביניהם, נמנה היישוב אליאב שבדרום הארץ, בו חיים יחד דתיים וחילוניים. החיים יחד ביישוב מאפשרים לשים את הסטיגמות בצד, ולחיות חיים שבהם ראיית ואהבת האחר הם השגרה.