ניסוי ביולוגי ישראלי פורץ דרך צפוי להתרחש בסוף מרץ, כאשר התייר הישראלי הראשון בחלל, איתן סטיבה ימריא וישתתף במחקר הבוחן גידול של גרגירי חומוס (חמצה) בתנאי חוסר כבידה, לראשונה מחוץ לכדור הארץ. הניסוי יהווה בטא טסט עבור השיגור המרכזי לירח שצפוי להיערך ב-2024 ומטרתו להכין את התשתית למושבה אנושית על הירח.

בבסיס הניסוי הכחול-לבן על טהרת החומוס הישראלי עומד גם זן גרגירי החומוס הכי ישראלי שיש, "זהבית", שפותח בישראל ונבחר במשותף עם פרופ' אייל שמעוני, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס, בזכות תכונות ייחודיות שירתמו להצלחת הניסוי. במהלך הניסוי בדיוק 28 גרגירי זהבית ישוגרו לחלל. מספר זה נבחר בקפידה מתוך מטרה לגדל קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי תוך ויסות קצב הגדילה באמצעות טכנולוגיה מיוחדת.

שלוש תלמידות ממדרשת "קמה" בירוחם כבר לוקחות חלק במחקר- אוריה כחלון, הדס קופמן ואבישג ביטון. הם משתתפות במחקר ענק שיהווה בסיס למושבה מחוץ לכדור הארץ . יחד עם צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד ובראשם המדען הישראלי, ד"ר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי SpaceIL.

 עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• משפחה שכזו: ברוכים הבאים לבתים דתילוניים
• תמנע נלסון לוי פותחת את הלב: "צריכים לקחת אותנו כדוגמא"
• תפור עליך: תצוגת אופנה ייחודית וחסרת הגדרות

- איך הגעתם להשתתף בניסוי? 

הדס: "שנה שעברה בבית ספר שלי היה לנו חוג מחשבים, שהיה אחרי שעות בית ספר. השתתפתי בו ולמדנו לכתב בשפת פיתון. בהמשך השנה המורה שלי רז שטיינמיץ בא אלינו עם הצעה להשתתף בפרויקט חלל שקשור לחומוס בשילוב מדענים עם סטנפורד ונרשמנו 3 בנות מהבית ספר לפרויקט".

- מה המטרה של הפרויקט?

אוריה: "אנחנו רוצים לקדם תזונה בחלל שגודלת שם באופן עצמאי בתחנת החלל ולא מיובאת מהארץ, בהתחלה בשביל אסטרונאוטים כמובן ובהמשך, בתקווה גם לקדם את היישוב שרוצים להקיםמחוץ לכדור הארץ. אם רוצים להתיישב מחוץ לכדו"א צריך הרי מזון מקומי."

הדס: "כל המערכת שלנו היא בעצם מיני חממה ל28 גרגירי חומוס ששתלו אותם בג'ל מיוחד שנקרא "האגר" שבתוכו יש דשן והוא מספק את הצרכים שהחומוס צריך בשביל לגדול, מקווים שתוך שבוע-10 ימים תהיה הנבטה".

- למה דווקא חומוס?

הדס:" חומוס זה אוכל על הוא לא צריך הרבה בשביל לגדול והוא גדל מהר, וכמובן הוא ישראלי".

- בניסוי משתתפים ד"ר, אסטרונאוטים ועוד אנשים מרשימים, מה התרומה שלכן במחקר?

אבישג: "אנחנו בעצם צוות התוכנה, אנחנו אחראים שהנורות והמצלמות יפעלו והקוד שאנחנו כותבים יישלח בסוף לחלל. התוכנה שבנינו התוכנה שלנו שולטת בנורות לדים שיהיו בתוך המיני חממה, שבעזרתם יהיה ניתן לשלוט בגלי האור שעוזרים לצמח לגדול, כשהם מדמים יום ולילה. בנוסף גם יש מצלמות שמתעדות את קצב הצמיחה של החומוס".

- איך ההרגשה להיות חלק מפרויקט כל כך משמעותי בגיל כזה צעיר?

אוריה: "זה מדהים, למען האמת. אני מרגישה הרבה יותר חשובה וזה הרגשה טובה שאני אשכרה משנה משהו בעולם ומקדמת תהליך כלשהו. הניסוי הזה הוא עוד רק ההתחלה, ואחריו יגיעו עוד הרבה, של צמחים שונים במקומות שונים ותנאים שונים ובסופו של דבר אם וכשזה יצליח, זה יכול לשנות את העולם שלנו מאוד ולקדם אותנו. רק המחשבה שאני אולי אצליח לעשות אפילו צעד קטן קטן בדרך לזה מרגשת."

הדס:" וואו האמת זה ממש מדהים, הרבה אנשים מופתעים שהם שומעים שאנחנו משתתפות בפרויקט כזה גדול. בכללי זאת הזדמנות מדהימה לקחת חלק בניסוי שעלול לשנות פני העתיד".

אבישג: "זה מאוד מרגש וקשה להאמין שאני חלק מפרויקט כזה גדול עם אנשים כאלה חשובים ואני אסירת תודה למורה שלי ובית ספר שלי שנתנו לי את ההזדמנות הזאת". 

- עבודה על פרויקט משמעותי בגיל צעיר, גורם לכן לחשוב על זה גם כמקצוע לחיים?

אבישג: "האמת היא שאני לא כל כך יודעת, בינתיים אני מנסה לפתוח לי כמה שיותר דלתות".

הדס: "אני אוהבת להשאיר דלתות פתוחות, כמובן אני רוצה להמשיך לעשות דברים שיכולים לשפר את העולם ואני יודעת שאני אמצה את היכולות שאני רוכשת עכשיו כבר בתיכון".

אוריה:" למען האמת יש לי שני כיוונים או הייטק ותכנות שכפי שבטח הבנתם כבר אני מאוד מאוד אוהבת ונהנת לעסוק בו או רפואה. אני מתנדבת כרגע במד"א וזה גם תחום שאני מאוד אוהבת ומלאה תשוקה לגביו. מתלבטת וכרגע עושה במקביל את שניהם".