מגיפת הקורונה העצימה והעמיקה את המצוקות השונות עימן מתמודדים בני נוער, צעירים וצעירות וניתן לראות את ההשלכות לטווח הרחוק לאחר שנתיים של מגיפה. הבדידות הפכה קשה יותר, היעדר המסגרות והיציבות הגבילו את היכולת לקיים קשר אישי או לגלות אמפתיה וכל אלו הובילו לעליה באלימות, בשימוש בסמים ואלכוהול, במצוקות הנפשיות, בנסיונות אובדניים ועוד.

במקביל השימוש במסכים וברשתות החברתיות גובר עם השנים וגבר עוד יותר בתקופת הקורונה. הזום הפך לכלי מרכזי שהחליף את המסגרות לתקופה ארוכה ובני הנוער בילו ימים ושעות סגורים בחדרם כשכל הקשר שלהם עם העולם נעשה דרך הרשתות החברתיות. החיים הולכים וחוזרים למסלולם אך השימוש במסכים נשאר משמעותי בחיי כל נערה ונער, ומרבית האינטראקציות החברתיות קורות ברשתות החברתיות.

עוד בערוץ הדיגיטל של פרוגי:

• הצצה לעתיד: חמשת המשחקים שאנחנו הכי מצפים להם
• "עדיין לא התאהבתי": אביב לין בראיון בכורה מיוחד
• בשורה חדשה? סמסונג משיקים מכשירי גלקסי חדשים

עמותת עלם הוקמה על ידי קבוצת אנשי ציבור, מתנדבים ואנשי מקצוע מישראל ומארה"ב לפני 38 שנה, במטרה לסייע לבני ובנות נוער, צעירים וצעירות הנתונים במצבי סיכון להתמודד עם מצוקותיהם, להתגבר על הסיכונים ולהתבגר כאזרחים מועילים ותורמים לעצמם, לחברה ולמדינה.  כיום עלם כבר נחשבת לארגון ארצי רחב, המתמחה בזיהוי המצוקות המאפיינות את מציאות חייהם של בני הנוער בארץ ובפיתוח והפעלת מענים רלוונטיים חדשניים להתמודדות עמן.

כשהגבולות מטשטשים

מצד אחד בני נוער מרגישים ברשתות החברתיות "בטוחים" ורחוקים מעין מפקחת ולכן חשים חופשיים לפרוץ גבולות. מצד שני, הדבר מוביל להצפה רגשית ולא מוגנת, ללא מבוגר אחראי. היעדר הזהות, האנונימיות מוחלטת וחוסר המפגש שחוסך "פידבק" - הופכים את הפגיעה ברשת לקלה יותר. עוד סיבה לקלות בה ניתן לפגוע ברשת הינה הזמינות והנגישות שמאפיינת אותה, מה שהופך את הפגיעה לפשוטה יותר. סיבות אלה גורמות לבני נוער רבים לגשת לרשת על מנת לבחון גבולות.

בדרך כלל ישנם מעורבים נוספים אשר מהווים חלק משמעותי ובלתי נפרד מהפגיעה והם בעלי השפעה ישירה עליה. לדוגמא: צופים מהצד, מצלמים, מעודדים, מגיבים, מלבים את האש, מעבירים סרטונים ברשתות חברתיות וכדומה.

הנפגעים נותרים לבדם ומתקשים להגן על עצמם, כי הפגיעה ממשיכה כל זמן שהם מחוברים. לבריונות ברשת יש השלכות חמורות על הנפגע והוא עלול לחוות מצוקות שישפיעו כל חייו, כגון: תסכול, דיכאון, כעס, פגיעה בדימוי ובהערכה העצמית, התבודדות, תוקפנות ואף אובדנות. במהלך תקופת הקורונה עלם נתקלו בכמה וכמה מכירים מקרים בהם נפגעי בריונות ברשת הפסיקו להגיע לבית הספר, מצבם הנפשי הדרדר, הם חדלו לתפקד חברתית ויש כאלו שהפכו בעצמם לאלימים ותוקפניים בעקבות הבריונות ברשת שחוו.

 

קרן נאור עובדת כבר 15 שנה בעלם מאז שסיימה את לימודיה באוניברסיטה וכיום מנהלת את מרכזי הנוער. היא משתפת שהסיבה המרכזית לעלייה במקרי אלימות בבתי הספר ותנועות הנוער היא הקורונה, שבמהלכו עלתה משמעותית כמות הפניות לעלם "בעיקר נחשפנו לפגיעות מיניות ואלימות בבית. זו הייתה תקופה נוראית עבור בני ובנות נוער רבים."

עוד משתפת נאור "תראי, כולנו היינו סגורים בבית. כולנו חווינו אי ודאות ואי יציבות בנוגע לעתיד. הילדים ובני הנוער שהיו רגילים לראות חברים במשך רוב היום, בילו שעות מול המסך. מחקרים רבים בעולם דיברו על החשיבות של קשר עין אצל ילדים ובני נוער, קשר עין הוא מדד לאמפתיה וברגע שהוא נעלם, נוצר קושי להבין קודים חברתיים, היכולת ליצור קשרים, היכולת להרגיש את האחר יורדת משמעותית. בנוסף לזה גם תופעת הבריונות ברשת התעצמה וילדים רבים חווים באופן יומי התעללויות".

 - איך אפשר לטפל בזה?

"המשימה היא קודם של המורים והיועצות, שלהם יש את היכולת לעזור להם להיות רגישים ואמפתיים שוב. המטרה של בתי הספר היא לא רק לתת מענה לימדי אלא גם מענה ריגשי. בעקבות ההסגרים נוצרו מתחים בבית. הילדים נהיו מתוחים יותר, חרדתיים יותר".

- מה ההשפעות של העלייה הזו בעלם?

"ההשפעה העיקרית היא שטווח הסיכון התרחב. בני נוער רבים היום מרגישים שהם לא מצליחים לעמוד בדרישות. הם צריכים עזרה, סיוע, אוזן קשבת והם צריכים את ההכלה של ההורים והמורים שלהם, מבוגרים יוצאים מנקודת הנחה שזהו הסגרים נגמרו אפשר לחזור מאיפה שהפסקנו, זה לא נכון הם התרגלו למשהו אחר. חייבים להעביר אותם את התהליך בהדרגתיות".

 - את מרגישה שהעבודה בעלם עושה שינוי? את מרגישה שיש לעלם השפעה?

"אני יודעת בוודאות שיש השפעה, אני זוכה לראות את זה בעיניים. ההבדל בין נער שמגיע לבין איך שהוא אחרי כמה שנים של ליווי הוא הבדל ושינוי משמעותי וחיובי. אנחנו רואים שהם בהתחלה לא היו מסוגלים לתת לנו אמון ובסוף הם מאמינים בני וסומכים עלינו, זו הרגשה מדהימה. שהם מגיעים הם הרבה פעמים לא יודעים לתמלל את הרגשות, הם מתנהגים את מה שהם מרגישים. ׳כמו בצל מתקלפים לאט לאט׳."

- אם יש נער/ה שעוברים בריונות, מה הם יכולים לעשות?

"לפנות אלינו, יש לנו אתר, מספרי טלפון, כל מי שמרגיש מצוקה יכול לפנות אלינו. מספיק לרשום עלם בגוגל ותגיעו אלינו ואם לא רוצים להגיע אלינו זה בסדר, כי בסוף מה שחשוב זה למצוא את המבוגר המשמעותי בעבורכם,  אז אל תשמרו בבטן. תבקשו עזרה זה בסדר"

- איזה מסר את רוצה להעביר לבני הנוער שקוראים את הראיון הזה?

"לא להתבייש לפנות לעזרה, הרבה פעמים פגשתי בני נוער שברגע שהושטנו את היד הם דיברו ושיתפו. תדעו שיש את עמותת עלם אנחנו מחכים לכם אנחנו שם. אפשר גם באנונימיות. בואו. תנסו אפשר להפסיק מתי שתרצו, אבל תתנו לזה הזדמנות."

- מה השאיפה המקצועית שלך כמנהלת מרכזי נוער בעלם?

"להגיע לכמה שיותר בני נוער, הטכנולוגיה מתקדמת ויש יותר בני נוער שצריכים עזרה ואנחנו עדיין לא הגענו אליהם. מאחלת שנצליח להגיע ׳לגעת בלב׳ של כמה שיותר".

עמותת עלם, המסייעת לבני נוער, צעירים וצעירות במצבי סיכון, מספקת מספר מענים להתמודדות עם בריונות ברשת:

מערך עלם דיגיטל מספק ייעוץ, תמיכה וסיוע לבני נוער ברשת – בצ'אט אישי באמצעותו מתקיימות שיחות פרטיות ואנונימיות עם אנשי מקצוע וטיפול, בקבוצות ברשת, בפורומים ועוד. בעלם דיגיטל גם קיימת תכנית ייחודית לאיתור והתערבות, במסגרתה אנשי מקצוע מנטרים ומאתרים באמצעים טכנולוגיים בני נוער במצוקה ברשת, יוצרים איתם קשר ומסייעים להם.

צוותי השטח של עלם, אלו שפוגשים את בני הנוער ברחובות, במרכזים ובשלטרים, פועלים לאורך כל השנה גם לאיתור בני נוער, צעירים וצעירות המביעים מצוקה ברשתות החברתיות.

זירת הזנות ברשת היא עולם ומלואו, כולל מקרים של נוער וצעירים אשר הופכים להיות חלק ממעגל הזנות לאחר שנוצר עימם קשר ברשת, באתרי היכרויות ופורומים שונים תמימים למראה. עלם מאתרת נערים ונערות שפעילים במעגל הזנות ברשת ומסייעת להם בתהליך ארוך טווח להחלץ ממצבם.

עלם היא חלק ממיזם חדש בשם new.story לאיתור אוטומטי ברשתות החברתיות של נערים ונערות שנפגעו מאלימות מינית בבית.

לפניות לעלם ברשת: בצ'ט, באינסטגרם, בפייסבוק , וב"גחליליות" – קבוצה סגורה לנערות בלבד.