שלום לכם קוראים יקרים שמי מולוהבט מאיה מקונן, את השם מאיה קיבלתי לאחר עלייתי ארצה יחד עם משפחתי הגרעינית בגיל שש. היום רציתי לשתף אתכם בסיפור של הדמות שהיא מעוררת השראה עבורי כל יום ומי שהשפיעה ומשפיעה רבות על חיי, וזוהי אמא שלי.

לאמי קוראים מטניה פנטה, אימי נולדה באתיופיה בכפר שנקרא גוג'ם. אחד האירועים הזכורים לי שגרנו שם שמפגינים את מסירותה של אמי הוא המקרה הבא, כדי לפרנס את המשפחה אמא הייתה מכינה "מגוגו" (הכלי להכנת האינג'רה) בכוחות עצמה. לא משנה אם היא הייתה ברעב או בחולי, אמא לא ויתרה בשום יום על ללכת לשוק ולנסות למכור את מה שהכינה.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• יום האישה: "יש עדיין הרבה יותר גברים בכל תחום ספורט"
• המשפחה נשארה באוקראינה: "יורים עליהם טילים ואין מה שיגן עליהם לעומת פה"
• חוזרים בזמן: ההמצאות והאירועים הגדולים של שנות התשעים
  

© דור פזואלו

אני לומדת הרבה מאמא על קשיים שצריך להתגבר עליהם מכל מיני בחינות, שהכל הוא לטובה לא משנה מה קורה. כשיש מבחנים כמו במתמטיקה או ביולוגיה אני אומרת לאמא "אמא אוף קשה לי מה אני עושה", היא עונה לי: "אל תדאגי, תנסי ללמוד עוד, תבקשי עזרה מאחותך או שתשאלי את המורה". תראו, למרות שאין לה את היכולת ללמד אותי היא דואגת לסייע לי ולהפנות אותי לכל אדם ואדם. היא לא נותנת לי לוותר וזאת בגלל שהיא פספסה את הרכבת ולא "הספיקה" ללמוד באתיופיה. מתוך מטרה שאני אחווה הצלחות ושמחה.

אני כנערה נחשבת כמאוד בוגרת וזה בזכות אמא שעודדה אותי להמשיך, לא להתבייש לא לפחד ולהתגאות במי שאני. היא מעודדת אותי לצאת ,להציג את עצמינו, את העדה, המסורות והמנהגים לאלה שלא מכירים את הקהילה שלנו. כל שנה ושנה בבית ספרי אני מסבירה על חג הסיגד, רוקדת את הריקוד המסורתי ומסבירה על המאכלים והמשקאות המסורתיים. בזכותה פיתחתי את הביטחון שלי מול קהל. היא דחפה ודוחפת אותי להתנדב למה שניתן כדי לפתח את עצמי, כי לה לא הייתה את האפשרות. אמי תמיד אומרת לנו - הילדים ללכת עם ראש זקוף, כי פה ברוך ה' יש לנו הכל. היא מעודדת אותנו להצלחה וגם אם יש קושי היא מסבירה לנו על כל הצדדים שלו ומסבה את פנינו לטובה. בזכות אמא הגעתי לאן שהגעתי בזכות הדחיפות שלה למעלה, היא מודל החיקוי שלי ואני רוצה להיות חזקה כמוה.

© צילום פרטי

אסכם ואומר שאין אדם אחר שיכל היה לשרוד את כל תנאי הילדות והבגרות שאימי נאלצה להתמודד איתם. אני מודה לקדוש ברוך הוא בכל פעם שאני רואה את אימי ונדהמת בשאלה: איזה כוחות נפשיים ופיזיים היה בה כדי להתמודד עם כל הקשיים הללו? ואז אני מבינה שאמא היא גיבורה. אני לומדת ממנה רבות על התמודדות עם קשיים, דרכים להתגבר עליהם מכל מיני בחינות, ושכל מה שקורה הוא לטובה.

© צילום פרטי

אפילו כשהתחלתי את לימודי כעולה חדשה עם תנאי פתיחה שונים לגמרי הצלחתי להתקדם המון כשלנגד עיני אמי משמשת לי כמודל לחיקוי. כיום אני מכהנת כיושבת הראש של מועצת התיכון בבית הספר ובכיתתי, לומדת בכיתה מדעית, ואני מכהנת כחברת מועצה מכיתה ו'. ההישגים שלי הם בזכות אמא שלי שדחפה ועודדה אותי כל הזמן להגיע למקומות שהיא לא זכתה להגיע אליהם וללמוד דברים שהיא לא יכלה ללמוד. היא נתנה ונותנת לי את הכוח להתמודד עם קשיים ולצלוח אותם.

מולוהבט מאיה מקונן - יו"ר מועצת תלמידים בבית הספר יצחק שמיר ומשתתפת באריאלה תוכנית למצוינות.