בני נוער רבים חווים חרמות ובריונות מידיי יום ובמסגרות חברתיות רבות, החל מבית ספר ועד תנועת הנוער.אותה תופעה שכוללת תחושת בדידות מקבלת תאוצה במיוחד בגלל הרשתות החברתיות, שמאפשרות לגולשים לפעול בצורה אנונימית לחלוטין ומגבירה את היכולת להתייחס בזלזול ובנידוי לילדים מסוימים.

בשל התופעה שהולכת ומתעצמת מיום ליום החליט עומרי אזולאי (36), מאמן כושר ויועץ תזונה בינלאומי מאופקים "להפוך את הלימון ללימונדה" ופתח קבוצת ווטסאפ בדיוק בשביל אותם ילדים הסובלים מחרמות והצקות על מנת לאפשר להם להכיר חברים בדרכים חדשים. הוא לא ציפה שהפוסט שלו בנושא ייקבל תאוצה ויגרום לעשרות הורים לפנות אליו ולבקש עזרה עבור ילדיהם.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• "הגיע הזמן שנשים ונערות לא יפחדו ללכת לבד ברחוב״
• מארחים בישראל: אליפות אירופה בכדורגל לנבחרות נערים עד גיל 17 יוצאת לדרך
  
• לתפארת המדינה: בני הנוער מעוררי ההשראה בישראל לשנת 2022

- מאיפה הגיע הרעיון לקבוצה?

"בעיקרון, יש את המקרה של דוד מזרחי שהתאבד בעקבות בריונות, זה היה לפני כמה שנים טובות, מאז התחלתי להיות פעיל נגד חרם של ילדים. לא מזמן היה ניסיון התאבדות של שרון מזרחי, זה מזרחי וזה מזרחי אין ביניהם קשר אבל גם אותה ילדה ניסתה להתאבד. אחר כך היה עוד איזשהו 'פסטיבל תקשורתי' ב'צינור' וכשהאירוע הזה נגמר, הילדה בסופו של דבר עברה בית ספר, עדיין הרגישה מוחרמת ולא נעשה בעצם כלום ועכשיו כשעלו פוסטים נוספים, כבר אמרתי די. השתגעתי, לא יכלתי יותר. בגלל שבעידן שלנו כיום הילדים הם יותר תקשורתיים בכל מה שקשור לטיקטוקים ורשתות וווטסאפים והכל, כל כך הרבה קבוצות קיימות היום ופתאום קפץ לי הרעיון למה לא לנסות לאחד את כל אותם ילדים במקום אחד, וככה בעצם ישר הרמתי את הקבוצה הזאת והתחילו פתאום להצטרף בכמויות גדולות."

- אילו תגובות קיבלת על הקבוצה הזו?

"התגובות מטורפות מטורפות מטורפות, זה תפס חזק בפייסבוק, זה עלה ל'סטטוסים מצייצים', באמת נון סטופ פרגונים שכמובן יש את אלה שתמיד מודאגים: 'אני מקווה שיש פיקוח' כמובן שזה בפיקוח, יש אותי, יש שם מספר סגל הורים מצומצם שנבחר, יש שם אנשי חינוך שבחרתי והכנסתי לשם והם מתפקדים כמנהלים שקטים ונותנים לילדים להתנהל באופן שקט ויש עוד קבוצה של פורום הורים, כלומר כל הורה שמצרף את הילד שלו אז הוא אוטומטית הופך גם להיות מנהל בפורום ההורים. ככה גם אפשר לדון וככה גם היופי שבדבר הוא שבמידה והילדים רוצים ליזום מפגש אז ההורים כבר מתקשרים ביניהם, זה כל הזמן תקשורת מלאה"

- מה יש לך למסור לעוד ילדים שאולי עוברים חרם וקוראים את הכתבה הזו?

"כל ילד שעובר קושי חברתי מסוים, זה לא חייב להיות אפילו חרם, או מרגיש לבד בהפסקות, מרגיש שלא מדברים איתו, הוא לא מצליח להתחבר, לא יודע לאן לגשת, הוא חדש קצת בכל מה שקשור לקשרים, מפחד אפילו לספר להורים, זה לא משנה מה. אז א', לנסות לדבר עם ההורים וב', מוזמן כמובן להצטרף לקבוצה הזו. איך עושים את זה באמת? זה דרך ההורה, זה אומר שאפשר לתפוס אותי בווטסאפ |(054-2283119) או בפייסבוק, לאתר אותי, לשלוח לי הודעה בלי להתבייש, מה שבדרך כלל אני עושה שם זה גם נותן את ההכוונה כך שאני באמת פותח כל ילד שהוא סגור ומופנם. להרגיש חופשי, להרגיש ביטחון, לדבר איתי כי אני באמת הגב ששומר עליהם שם, אני מציג אותו, מיד שואל אותו את השאלות הבסיסיות של בן כמה? מאיפה? ומה התחביבים, כל ילד תמיד אוהב ששואלים אותו את הדברים האלה כי הוא מיד מגיב וזה גם ישר מעורר תגובה בקרב ילדים אחרים. כל ילד שמרגיש את הצורך מוזמן לפנות ויקבל פה בית חם"

- יש לך דוגמאות לסיפורים על ילדים מהקבוצה הזו?

"בטח בוודאי, שני סיפורים שטופלו באופן מידי, הסיפור של אורי שפורסם, זה הגיע ברמה מטורפת בכל הארץ, בצינור וב'סטטוסים מצייצים' ומיד כשצירפתי אותו פנתה אלי עוד אמא של ילד בשם ניתאי שגם הוא סובל מאותה תופעה ודרך הקבוצה הזו תוך יום הם הפכו להיות חברים בלתי נפרדים, כל היום מדברים ביחד.

בדיוק באותה נשימה עוד פוסט שעלה על ליה שהיא בהפסקות לבד ואף אחד לא מדבר איתה ומתנכלים אליה, מיד כשצירפתי אותה לקבוצה היא פגשה שם את מאי והן הפכו להיות מיד גם חברות טובות, זאת אומרת ממצב של הילדה בוכה למצב שיש לילדים חיוך שלא עוזב את הפנים התגובות מטורפות. הקשרים שיכולים להיווצר בשניות, זאת אומרת ההתנתקות ממצב של בדידות למצב של חברות יכול להיות מאוד מאוד מהיר כל עוד הוא מתרחש בקבוצה ובדינמיקה של הקבוצה".

- פעלת כבר למען ילדים? באיזו מסגרת?

"אני גם מאוד פעיל בכל מה שקשור לבעלי חיים, אם זה לאימוץ של בעלי חיים אם זה סיירות בל"ג בעומר למען הצלת בעלי חיים, הייתי פעיל בכל מה שקשור בהתנדבויות ובלאמץ בעלי חיים ואני מאד פעיל בכל מה שקשור לילדים עם דימוי משקל גוף ודימוי עצמי נמוך אז גם שם עשיתי כל מיני למשל הרצאות, עשיתי סדנאות לילדים במצוקה, ילדים שנפלו לרחובות, זאת אומרת יש לי ניסיון עם הדברים האלה".

- איך לדעתך באמת ניתן לפתור את בעיות החרמות?

"יפה אז השאלה הזו זאת שאלה מצוינת, כי מה שאנחנו עושים באמת זה פיתרון לאותם ילדים שרוצים להכיר ילדים אחרים אבל הבעיה היא בעצם יותר מורכבת, במשרד החינוך, זה משהו שיצטרך לעלות שם. יש הרבה הורים שמפנים אצבע מאשימה על אטימות במשרד החינוך ובדרך של משרד החינוך בהתמודדות עם זה, אנחנו גם מתכוונים להאבק בכל הכוח ברמה התקשורתית, אבל זה חייב להתחיל מכל בית ספר.

כל בית ספר חייב להקציב לעצמו ערך, אם זה שיעור אפילו פעם בשבוע על העניין הזה של חרם וחברות, איך זה תורם ואיך אפשר לשנות דברים, זאת אומרת, משרד החינוך בראש ובראשונה אחראי על הדברים האלה, אנחנו רק יכולים בעצם לתת את התוספת ולדרוש את התוספת".