"משאירים בכניסה למחנה את כל הקשיים והצרות של היומיום"
תחושת מסוגלות, חברים חדשים וחוויה לכל החיים: ניתאי שינברג צדוק, בעל לקות שמיעה, לקח חלק במחנה הקיץ של "כפר נהר הירדן" וחזר עם תובנות!
כמו רבים מילדי ישראל, גם אני יצאתי למחנה קיץ בחופש הגדול. למשך חמישה ימים התנתקתי מהבית ומהמשפחה ויצאתי לפעילויות כיפיות במקום הכי יפה שראיתי. עד כאן לא ממש מיוחד, אבל אני לא מדבר על טיסה לחו"ל או על חופשה משפחתית באחד מאתרי הנופש בישראל. אני מדבר על מחנה קיץ ב"כפר נהר הירדן".
אבל רגע לפני שאתם מתקשרים להזמין שם חדר, תדעו שהנופשים בכפר מיועדים לילדים המתמודדים עם מחלה, מגבלה או לקות כלשהי. במקרה שלי ושל הילדים שהגיעו איתי, הלקות היא כבדות שמיעה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שלי בכפר, בשנה שעברה הגעתי לכפר נהר הירדן בפעם הראשונה ונהניתי ברמות! רק חיכיתי שיגיע שוב הקיץ ואוכל לחזור לשם.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- קופצים כיתה: בני הנוער שהתחילו לימודים אקדמיים בתיכון
- 52% מבני הנוער החלו לעבוד בגלל המצב הכלכלי, רבע מהם מנסים להגיע להייטק
- בני הנוער המכהנים כיו"ר המפלגות: "יש לכם יכולת להשפיע על הבחירות הקרובות"
כשמגיעים לכפר כל ילד שנכנס עובר דרך שער בלונים ענק וכל המדריכים מחכים בשני טורים ומריעים לו, הרגשתי כאילו כולם חיכו רק לי. מהר מאוד נכנסים לאווירה המיוחדת ומשאירים בכניסה למחנה את כל הקשיים והצרות של היומיום. חילקו אותנו לקבוצות ואותי שמו בקבוצה הכתומה, הקבוצה הכי טובה! חלק מהילדים מהקבוצה הכרתי בשנה שעברה וחלק פגשתי בפעם הראשונה. בכפר תמיד נחמד לפגוש חברים חדשים, כי אני יודע שהם יבינו אותי ויקבלו אותי כמו שאני. בנופש הזה, כולם התמודדו עם כבדות שמיעה או חרשות ובזכות זה הרגשתי משוחרר, לא צריך להתאמץ ולהסביר כשמשהו לא ברור לי.
כל יום בכפר מלא בפעילויות וכל אחד יכול למצוא את הפעילות שמתאימה לו. פעילות בפארק האתגרי, שיש בו אומגה בגובה של שלוש קומות, קיר טיפוס ומסלול הליכה בגובה או הבריכה, חדרי האמנות או אולם התיאטרון. יש גם פעילויות שהמדריכים שלנו העבירו לנו וזה תמיד הכי כיף.
המדריכים הם חלק משמעותי מהחוויה, חלקם אפילו כבדי שמיעה בעצמם, הם מבינים אותנו הכי טוב ועוזרים בתרגום לשפת הסימנים, למי שצריך. גם הם מתמודדים עם אותם קשיים. חלקם גם מסתובבים מחופשים וגורמים לך לחייך ככה סתם באמצע הליכה בשבילי הכפר. כל ארוחה הופכת להרקדה או להופעה וגם אלו שלא אוהבים לרקוד לא יכולים להישאר לשבת. מבין כל הפעילויות אהבתי את הפעילות בברכה ולהעיף עפיפונים. במרכז הכפר יש דשא ענק ופסל גדול של עפיפונים, שם יש תמיד רוח טובה להעיף עפיפון. חיברנו ארבעה עפיפונים ביחד והם עפו ממש גבוה.
הנופש אפשר לי להרגיש תחושת מסוגלות בכך שהייתי ללא ההורים, עצמאי. אני יודע תמיד שההורים מאמינים בי וסומכים עלי ויודעים שאני יכול להצליח בכל דבר, גם כאשר אני לבד אחראי על עצמי. אחת לכמה שבועות אני צריך לעבור טיפול רפואי שהוא קצת כואב ולא נעים. הטיפול הזה יצא הפעם דווקא בשבוע של הנופש. חששתי, מי יעזור לי ואיך אסתדר, אבל האחות של הכפר דאגה שהכל יעבור ממש חלק. במדיקלאב, המרפאה של הכפר, יש צוות רופאים ואחיות שתמיד נמצאים שם לכל דבר שצריך. הם נתנו לי את הטיפול, כמעט ולא הרגשתי כלום ומהר מאוד יכולתי לחזור לפעילות עם הקבוצה.
ביום האחרון הייתה מסיבת סיום עם ד'יגיי, אורות וחטיפים. השתוללנו, רקדנו ונהנינו מאד. אפילו כיבדתי בממתקים שהבאתי מהבית לכבוד יום הולדתי. אני לוקח איתי הרבה תובנות לגבי עצמי ועל היכולות שלי. אני יודע שאמנם אני לא שומע טוב אבל זה לא מונע ממני לעשות כל מה שאני רוצה! פגשתי חברים חדשים וחוויתי חוויות שלא אשכח. מחכה כבר לנופש של השנה הבאה.